וירג'יל ואן דייק חגג שלשום יום הולדת 33. הזמן רץ, והקפטן ההולנדי יודע שהוא חייב לנצל את ההזדמנות כאן ועכשיו. זו צפויה להיות אליפות אירופה האחרונה בקריירה שלו, אבל - אולי תופתעו לגלות זאת - היא גם אליפות אירופה הראשונה שלו. לקראת יורו 2012, הוא רק התחיל את דרכו בליגה הבכירה במדי כרונינגן, אחרי שנזרק מהאקדמיה של ווילם טוויי. ליורו 2016 הולנד לא העפילה. ביורו 2020 הוא היה אמור להיות אחד הכוכבים הבולטים, אך הטורניר נדחה בשנה בשל מגיפת הקורונה, ובספטמבר קרע כוכב ליברפול רצועות בברכו בדרבי מול אברטון. הוא לא החלים בזמן כדי להצטרף לנבחרתו, ולכן מונדיאל 2022 היה הטורניר הבינלאומי הראשון שלו.
ההרפתקה עם לואי ואן חאל לפני שנה וחצי היתה מרגשת, והכתומים הודחו ברבע הגמר בלי להפסיד. הם סיימו במקום הראשון בבית עם סנגל, אקוואדור וקטאר, עברו ללא בעיות את ארצות הברית בשמינית הגמר, ואת הקאמבק הנהדר נגד ארגנטינה זוכרים כולם היטב עד היום. דווקא ביורו 2024, התוצאות היו בעייתיות יותר, אבל הולנד כבר הלכה רחוק יותר.
בשלב הבתים, היא בקושי גירדה ניצחון על פולין, סיימה בתיקו מאופס מול צרפת, ואז נחלה הפסד 3:2 לאוסטריה שדירדר אותה למקום השלישי. דירוג כזה היה מדיח אותה מטורניר שמתקיים במתכונת נורמלית, אולם העסק שונה עם 24 נבחרות, כידוע - אז ההפסד הראשון של ואן דייק במדי הנבחרת בטורניר גדול עבר ללא נזק ממשי. נהפוך הוא.
בדיעבד התברר כי המיקום הנמוך סידר לה דווקא את רומניה בשמינית הגמר, אז המעידה נגד האוסטרים פעלה למעשה לטובתה. אחרי 0:3 חלק על האנדרדוג, גברו הכתומים גם על טורקיה ברבע הגמר, וציינו את יום הולדתו של הקפטן כשהם עדיין בגרמניה. "שרנו שירים לכבודו, והוא אמר עד כמה הוא שמח להיות כאן איתנו, כי זה אומר שהלכנו רחוק", סיפר קודי גאקפו.
להורדת אפליקציית וואלה ספורט לחצו כאן
הקרב מול טורקיה אף היה הראשון אחריו קיבל ואן דייק שבחים בתקשורת. ביקורות שליליות כלפי הקפטן הפכו למנהג בקרב פרשנים רבים מדי במולדתו, והופעה כושלת נגד אוסטריה גרמה למבול של חצים ארסיים לכיוונו. אפילו הראיון שלו אחרי שריקת הסיום נתפס כבעייתי, כי הוא דיבר בשקט. רפאל ואן דר וארט, כוכב עבר שאוהב לעשות כותרות גם אחרי הפרישה, הצהיר: "שיחקנו בערך כמו ש-ואן דייק דיבר. זו בושה. איפה המחוייבות? אני רוצה שהקפטן הלאומי שלנו ישדר תשוקה".
המבקר הראשי של ואן דייק היה ונשאר מרקו ואן באסטן. הוא הוציא את הבלם מכליו עוד במהלך המונדיאל, כאשר ואן דייק הגיב: "הוא אף פעם לא יגיד עלי משהו טוב, אז למה כבר אפשר לצפות?". ההתפרצות הזו לא שיפרה את היחסים בין השניים, וחלוץ העבר המפורסם נהנה להעביר את דעתו בכל הזדמנות. אחרי ספיגת השערים מול אוסטריה, הוא הכריז: "ואן דייק חייב להנהיג, והוא זה שנושא באחריות לתוצאה. אנחנו נגיש לו את החשבון".
ואן באסטן מזוהה, כמובן, יותר מכל עם הזכיה ביורו 88. אלה מדליות הזהב היחידות שליקטו הכתומים בהיסטוריה, והן הושגו על אדמת גרמניה. כעת, בחלוף 36 שנה, נמצאת הנבחרת במרחק שני משחקים בלבד משחזור ההישג. היא גם מציינת בדיוק 50 שנה להעפלה לגמר מונדיאל 74, שנערך גם הוא בגרמניה. אז הפסידה הנבחרת המופלאה של יוהאן קרויף 2:1 למארחת בקרב המיתולוגי מול פרנץ בקנבאואר וגרד מולר, ואילו ואן באסטן סייע לה להשיג את הנקמה בחצי הגמר בהמבורג באותה התוצאה. רבים בשני הצדדים קיוו כי גם הפעם יהיה מפגש ישיר בין השתיים בגמר, אבל זה לא יקרה. גרמניה הודחה ברבע הגמר בידי ספרד, ורק הולנד עדיין נותר במירוץ, והיריבה בחצי הגמר מזכירה לה מאוד את 1988.
הקרב מול האנגלים היה המשחק הראשון של ואן באסטן בהרכב בטורניר, והוא הבקיע שלושער בדרך לניצחון 1:3 שהשאיר את הכתומים בטורניר וחרץ את גורל היריבה. את השערים שלו כולם זוכרים, אבל הטעות הגדולה של רונאלד קומאן כבר נשכחה. הבלם הג'ינג'י כמעט בישל לגארי ליניקר כאשר התוצאה היתה מאופסת, והשוער האנס ואן ברויקלן צרח עליו אחרי שהחלוץ האנגלי הדביק את הכדור לעמוד.
כמה סנטימטרים שמאלה - והולנד היתה היתה עלולה לסיים את האליפות ההיא בשלב הבתים. הלחץ על החלוצים גדול, אבל יש מותר להם לטעות. פשלות של בלמים עלולות להיות קריטיות יותר, וקומאן יודע זאת היטב גם כמאמן. הוא לא שכח את מה שקרה מול אנגליה, ולכן מעריך את היציבות שמעניק לו ואן דייק.
ואן באסטן ויתר המבקרים דורשים מהקפטן להיות מעורב יותר בבניית המשחק, כפי שהוא עושה לא פעם בליברפול. קומאן מבקש ממנו בעיקר לא לעשות טעויות. אחרים יכולים לנהל את ההתקפות גם בהיעדרו של פרנקי דה יונג הפצוע. ואן דייק אמור להיות הסלע האיתן בעורף, וזה יהיה התפקיד המרכזי שלו מול הארי קיין, אותו פגש כבר 12 פעמים במדי קבוצותיו.
הוא הפסיד לו פעם אחת בלבד, וזה היה כששיחק בסאות'המפטון. במדים האדומים של ליברפול זה לא קרה, והניצחון החשוב מכולם הושג בגמר ליגת האלופות ב-2019. קפטן אנגליה לא אוהב להתמודד עם ואן דייק, אבל הוא יחכה להזדמנות שלו. לכן קומאן מצפה מהמנהיג שלו להיות יציב יותר אפילו בהשוואה לעצמו.
בסופו של דבר, הזכיה ב-1988 לא היתה מתאפשרת ללא כישוריהם של קומאן ופרנק רייקארד במרכז ההגנה. הקהל מצפה מ-ואן דייק להיות היורש שלהם, להקרין סמכותיות ולהעניק דוגמא אישית. במשחק מול טורקיה, הם ראו את האופי החזק של הקפטן במלוא הדרו, ואפילו ואן דר וארט שיבח אותו. לפי הסטטיסטיקה, אף בלם בטורניר לא ניצח במספר מאבקים מול חלוצים בתדירות של ואן דייק. עכשיו, הוא מוכן לקרב הגדול כדי לסלול את דרכו לקרב גדול אפילו יותר, ב-14 ביולי בברלין. זו ההזדמנות הראשונה שלו לתהילה באליפות אירופה, ואחרי יום ההולדת ה-33 הוא יודע שלא תהיה הזדמנות אחרת.