בואו ונודה באמת: לפעמים נדמה כי כל נבחרת שמחליטה לענות את אוהדיה, מעפילה בטורניר הזה לשלב הבא. הצרפתים למשל באו לטורניר הזה עם שתי נקודות אור: היותם שותפים לגמר הגדול בתולדות המונדיאלים (הופעה שנייה ברציפות בגמר אחרי זכייה בזה של 2018!) בכל הזמנים והעובדה שבשורותיהם משחק הכוכב הנוצץ ביותר בשמי הכדורגל העולמי, גם אם נדמה שהועם זהרם של אלה מאז פרשו מסי ורונאלדו לדיור מוגן (אחד מהם נצפה משוטט בשולי הטורניר, רחמים).
שום דבר ממה שראינו על הדשא לא דמה כלל לצרפת של שני המונדיאלים האחרונים ואמבפה עוד הצליח לשבור את האף במשחק הפתיחה ולזכות לפחות בתירוץ טוב ליכולת חלשה. גם ברבע הגמר מול פורטוגל הצרפתים לא הרשימו, אבל הם כבר מתכוננים לחצי הגמר מול השכנה ממערב, במה שאין להגדירו אלא כפרס על בינוניות.
אי אפשר להתייחס להעפלה הצרפתית מבלי שגם הטור הזה יתרום את חלקו למתנת הפרישה של רונאלדו. כריסטיאנו הלה עושה ככל שביכולתו כדי שנשכח לו את שנות הקסם. אחרי שהשוו כבר כל כך הרבה פעמים בין הקריירה שלו לזו של מייקל ג'ורדן, נדמה שכבר אפשר לקבוע ששניהם שיחקו ומשחקים כמה שנים מעבר למה שהיה יכול להיחשב כפרישה בשיא. מצד אחד, זכותם. מצד שני, זה היה מכמיר לב לראות את האיש שפעם הקדים בשבריר שנייה כל שחקן הגנה, רוצה כל כך ופשוט לא מסוגל, כשעל הדרך הוא מעכב את ההתפתחות של נבחרת פורטוגל, שלא הצליחה לתרגם כישרון אדיר ליכולת.
להורדת אפליקציית וואלה ספורט לחצו כאן
ספרדי כפול
גם נבחרת ספרד, ללא ספק המשכנעת ביותר עד כה יורו 2024, שהציגה כדורגל משובח במשך רוב משחקיה עד כה, נראתה בינונית ואפרורית מול גרמניה. והנה, דווקא בדקות שבהם הגרמנים לחצו, נזכרו הספרדים בכך שמפגש עם קבוצה גרמנית יכול להיות מוכרע בשיטת ריאל מדריד (נגד באיירן מינכן) ושלחו את המארחת הביתה, במה שאין להגדירו שוב, כפרס על בינוניות.
נעבור לאנגליה, הנבחרת שהכי מזכירה את צה"ל! השחקנים - ממש כמו הלוחמים - אחד אחד. מי שנותנים להם את ההוראות, ובכן... ולא רק זאת: כשנבחרת אנגליה מפשלת, אנחנו מניחים שזו לא אנגליה האמיתית, שיש אנגליה אחרת, מנצחת, משכנעת - שתכף ומיד תופיע, אבל מקץ 9 חודשי לחימה, סליחה - מקץ חמישה משחקים בטורניר, אפשר שהגיע הזמן לתהות שמא אולי זה כל מה שיש?
בתקשורת האנגלית כבר הכריעו ותובעים מסאות'גייט לקחת אחריות. אפשר שהדרישה הזאת צודקת, אבל בהחלט יכול להיות שביום שאחרי נתניהו, סליחה, סליחה - סאות'גייט כמובן, יתברר שיש בנבחרת האנגלית כמה בעיות יסוד שלא קשורות רק לניהול כושל ולבחירה רעה של שרים, אופס - התכוונתי לשחקנים כמובן. אם להמשיך את הדימוי הזה, אזי הדחה (שאולי מתבקשת בשני המקרים) אינה נראית באופק: נתניהו שרד את מושב הקיץ ואנגליה את השוויצרים, במה שאין להגדירו, בפעם השלישית, אלא רק כפרס על בינוניות.
כתום הוא הווינר החדש
מסע הקסם הטורקי, עם כל הרגשות המעורבים שהוא עורר בקרב הצופים בישראל, הסתיים במפגש מול הנבחרת הכי לא מרשימה של השלב הראשון, זאת שעלתה איכשהו, בפוקס. נבחרות הולנדיות ששיחקו בחצאי גמר יורו, כללו תמיד שמות גדולים, בין אם מדובר בחוליט, ון באסטן ורייקארד או מינימום איזה דניס ברגקאמפ עם נגיעות של ואן פרסי. בהולנד הזאת אין אף אחד מאלה. למעשה אם נבקש מחובב הכדורגל הממוצע לעצום עיניים ולחשוב על שמות כוכביה, אפשר שהוא ייזכר בוירג'יל ון-דייק או מקץ עוד דקות ארוכות של קימוט מצח, גם בממפיס דפאי.
ולמרות זאת, אם בשלב הבתים היה נדמה שקיבלנו את נבחרת הולנד שמיטיבה לשקף את שקיעת הכדורגל ההולנדי, ממש כמו אייאקס הגדולה, הרי שפתאום מתוך הכלום ושום דבר הזה צמח בכל זאת משהו: יכולת מצוינת נגד רומניה, שהייתה אחת ממפתיעות הסיבוב הראשון וניצחון שכולו ווינריות (תכונה שתמיד חסרה להולנדים) נגד הטורקים המרשימים (שבשלב השמינית הדיחו עוד נבחרת מרשימה מאוד משלב הבתים, אוסטריה). כאן כבר קשה יותר להגדיר את ההעפלה כפרס על בינוניות, אבל למרות זאת, נבחרת הולנד לא נראית עשויה מהחומרים הנכונים כדי לזכות בטורניר.
הן לא היה חסר המון כדי שהיתרון הטורקי יהפוך גם לשער שני, אחרי כמה מצבי הבקעה מצוינים - וגם אחרי שהולנד עלתה ליתרון, היא התקשתה לשמור את הטורקים מחוץ לרחבה שלה. כלומר - הגנת ברזל, תנאי הכרחי לזכייה בטורנירים גדולים, היא דבר שחסר מאוד להולנדים שנדמה שהפתיעו גם את עצמם.
אז מה יהיה? בואו ונגיד שקצת קשה להמר ביורו הזה, שבו כל נבחרת שמציגה כדורגל בינוני מיד מתוגמלת בהעפלה דרמטית לשלב הבא, אם בכל זאת נרצה לשים את הכסף על האופציה ההגיונית יותר, הרי שאפשר להתכונן למפגש מסקרן בין הולנד לצרפת, בקרב על המקום השלישי (אם היה משחק כזה...) תסיקו מזה לבד את מי נפגוש בגמר בעוד שבוע בדיוק ולמה ספרד תהיה האלופה.