סטוקטון חוגג 41, ועדיין לא רואה את הסוף

כמו לאורך מרבית שלבי הקריירה שלו, גם בגיל 41 חוסה ג'ון סטוקטון בצלם של כוכבים זוהרים יותר, אפילו כשמתייחסים רק לזקני הליגה, אבל גם היום, ביום ההולדת ה-19 שלו בליגה, המאסטרו של נגני הג'אז ביוטה, עדיין יודע לנהל משחק כדורסל ולא חושב על פרישה. בסוף העונה הוא מסיים את החוזה שלו עם הג'אז, אבל למרות שלא הודיע כי הוא ממשיך לשחק, הוא לא מוכן לדבר על הסוף.

"כשהגעתי לליגה, גיל 32 היה סוף הדרך לגארדים", אמר היום סטוקטון ל'סולט-לייק טריביון'. "כשהגעת לגיל 30, אנשים התחילו לדבר". בשנה ה-41 לחייו (365 הימים האחרונים) רשם סטוקטון - אבא לשישה ילדים - ממוצעים של 12 נק' ו-7.9 אס' למשחק. הוא אמנם כבר לא מוסר 14 אסיסטים כל ערב, כמו שעשה משך שנתיים ברציפות (91'-90') עם ממוצע עונתי של מעל 14, אבל ממוצע האסיסטים שלו ביחס לדקות המשחק (13.1 ל-48 דק') הוא עדיין הגבוה בליגה. את התרומה שלו למשחק, את היכולת לזהות חולשות בהגנת היריב ולקחת החלטות ברגעי האמת, אי אפשר לספור באף שורה סטטיסטית. אתלט גדול הוא לא היה גם בגיל 20 ובדיוק כמו אז, גם היום הוא שחקן הרבה יותר טוב ממה שמישהו יכול היה לצפות.

האם זאת העונה האחרונה? "לא לדעתי", אומר מאמנו ג'רי סלואן. "אם הוא לא היה בן 41, אני לא חושב שאפילו היינו מדברים על זה. הוא לא איבד טיפת אינטילגנציה ואתה עדיין יכול לנצח עם זה הרבה משחקים... הוא לא רוצה שום הכרה מיוחדת, רק לשחק כדורסל".

סטוקטון, שמסר אסיסטים (15,712) וחטף כדורים (3,250) יותר מכל אחד אחר בהיסטוריה של ה-NBA, נמצא גם העונה בין עשרת המובילים לא רק באסיסטים, אלא גם בחטיפות. מה מאפשר לו להתגבר על כל הילדים הקפיציים מסביב?

"הגדולה שלו", מסביר סלואן, "היא הגישה. בחדר ההלבשה, כשהוא עולה למגרש, באימונים. זה לדעתי הדבר המיוחד ביותר בו, הדרך בה, גם בגילו, הוא מתייחס במלוא הרצינות לכל משחק ולא לוקח אף משחק בקלות". התוצאה? זקני יוטה (29:41) מדורגים במקום השישי במערב ומקומם בפלייאוף כמעט מובטח.

החצי השני של סטוקטון ביוטה, קרל מלון (ילד, יחגוג 40 בקיץ), שגם הוא לא הודיע רשמית כי הוא ממשיך לשחק, בטוח לגבי היכולת של החבר הקטן להמשיך: "זה נראה כאילו אנשים מנסים לדחוף אותו כל הזמן מחוץ לדלת, אבל כל עוד יש לך את זה בנשמה, את הרצון לשחק, אתה צריך לשחק".

משחקו הראשון בשנה ה-42 לחייו ייערך הלילה, מול פורטלנד. וגם לקראתו, הוא חוזר על המשפט שדיקלם גם בשנים קודמות: "יש לי את הזכות לעשות את זה לפרנסתי ובשביל הכיף. מי עוד זוכה לזה? זאת היתה דרך נהדרת, לא משנה מתי היא תיגמר".

מיותר כמעט לציין שסטוקטון נטל חלק בכל 70 משחקיה של יוטה העונה, לא?