וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

געגועיי לנילסן: מאחורי העולות לשמינית גמר היורו

27.6.2024 / 9:45

הטורקים והאוסטרים ייפגשו ביציע, סאות'גייט עשוי לשלם בכיסאו, דנמרק וגרמניה מעוררות זיכרונות בני יותר משלושים שנה - וגם: איך נעפיל ליורו של 2040. לפניכם סיכום שלב הבתים והימורים לקראת השמינית

תקציר יורו 2024: טורקיה - צ'כיה 1:2/ספורט1

אם יש מישהו שאני מרחם עליו אף יותר מעל נבחרת קרואטיה האומללה, שתכף נדרש אליה בשתי מילים, הרי אלה רק האוהדים שישבו על טבלאות אקסל, רכשו כרטיסים לשלב שמינית הגמר לפי תחושות בטן (מנומקות!) לגבי סדר העולות מהבתים המוקדמים - ועכשיו יצטרכו לחפש החלפות כדי לראות את הנבחרת המועדפת עליהם. בעצם, אני לא מרחם עליהם - מי שיש לו מספיק כסף כדי לטוס לגרמניה וללון במלונות העמוסים לעייפה, חזקה עליו שיהיו לו עוד כמה מאות אירו בארנק בכדי להחליף כרטיסים.

עכשיו נפשוט את חולצת צ'ה גווארה ונדבר כדורגל: מי ידע שכך יהיה? שהולנד תושפל על ידי אוסטריה (מאחר שנשבעתי להזכיר את מנצ'סטר יונייטד בכל טקסט שלי, צא ולמד עד כמה דפוקה שם המערכת מבחינה מקצועית, כשאת הנבחרת האוסטרית מוליך רלף ראגניק הגרמני, שנבעט החוצה מהמועדון ואת שער הניצחון הדרמטי כובש מרסל סביצר, שלא זכה להארכת חוזה במועדון), שנבחרות כמו אלבניה או הצמד היוגוסלבו-צ'כוסלובקי, סלובניה את סלובקיה (שתי מדינות שאינן קשורות כמובן, אבל שהקהל הישראלי נוטה להתבלבל ביניהן, בהיותן חלקים של איחוד מדינות לשעבר) יפגינו יכולת שכזאת - ואגב אלה, מה תגידו על האלבנים שנתנו הפעה סופר-מכובדת, שלא לדבר על הגיאורגים שהפכו את זקנתו של רונאלדו לעוד-יותר-מביישת את עלומיו?

למעשה, בסיכום השלב הראשון אפשר לומר שהיו בו רק שתי נבחרות שבלטו במהלכו בחולשתן: נבחרת סקוטלנד - שאפילו היא הגיעה למחזור האחרון כשניצחון יסדר לה העפלה, ונבחרת פולין, שהייתה היחידה מבין 24 המשתתפות שהגיעה למחזור המשחקים האחרון ללא סיכוי להשיג כרטיס לשלב הבא. רוצה לומר - היה מותח ובעיקר קצבי.

להורדת אפליקציית וואלה ספורט לחצו כאן

ריי מנאי, נבחרת אלבניה. Catherine Ivill - AMA, GettyImages
הופעה סופר מכובדת. אלבניה/GettyImages, Catherine Ivill - AMA

אם למדנו משהו מהיורו הזה, עד כה, הרי שזו רק חשיבותו של הכושר הגופני. נתון שגורם לנו להשקיף בצער על הכדורגל הישראלי, זה שבו שחקני נבחרת ישראל, חלון הראווה שלו, מתהלכים החל מהדקה ה-70 עם הידיים על המותניים ונוטים לספוג בדקות ההכרעה לא בגלל מערך שגוי, אלא בעיקר בגלל שלא מגיע להם מספיק חמצן למוח. כמה פעמים ניתחנו כבר את השיגי הנבחרות הצעירות לעומת הבוגרות? ובכן, הנה האמת הכואבת מוטחת בפנינו על ידי נבחרות כמו אלבניה וגיאורגיה: זה בדיוק הכדורגל הישראלי!

בגיל 18 עוד אין הבדל מהותי בינו לבין עמיתיו בחו"ל. בגיל 25, הפער הזה הוא כבר בלתי ניתן לגישור. למה? כי בעוד באירופה עובדים בחדר הכושר בשעות שבהן אין אימונים טקטיים, בישראל מטפחים קשרים עם עיתונאים שיכתבו נגד המאמן בכל פעם כשמושיבים אותך על הספסל, שווארמות הן חלק מהתפריט ושום מועדון, כולל הגדולים והחשובים בישראל (שלא לדבר על הנבחרת) לא מתחיל את בניית הקבוצה שלו ממאמן הכושר והתזונאי (שלרוב נשכרים רק בהמלצת המאמן). זה ד.נ.א חולה שמתפוצץ לנו בפרצוף בכל פעם שבה אנחנו מוגרלים לבית אחד עם סלובקיה, רומניה, הונגריה, גיאורגיה או אלבניה - ומרוצים מההגרלה כי "אפשר לעלות למונדיאל/יורו!". זהו, שאי אפשר. רוצים טורניר גדול? תסגרו 100 ילדים מוכשרים בני 10 במכון וינגייט ובשלוש השנים הראשונות תנו להם רק לרוץ, הרחיקו אותם מכתבי חצר, תאכילו אותם לפי תפריט קפדני - ואולי בעוד 15 שנה, לקראת יורו 2040, יהיה על מה לדבר.

אחרי שהוצאנו את מררתנו על עוד טורניר גדול שאותו אנו רואים רק בטלוויזיה, אפשר להתחיל להתענג על השמיניות. אבל רגע, הבטחנו קרואטיה? אז הנה שתי מילות סיכום עצובות לפרידה מהשלב הראשון: לוקה מודריץ'. הכוכב הקרואטי שהיה הסמל לתור זהב שהסב לקרואטים גאווה עצומה, כולל גמר מונדיאל ועוד חצי גמר במונדיאל שלאחריו, יורד מהבמה. כמה סימבולי היה שאת השער המכריע ספגה נבחרתו כשהוא יושב על הספסל!

כל מי שראה את ההבעה על פניו, יכול היה לדעת שהשער שיעיף את הקרואטים מהטורניר, נמצא בדרך. בהיסטוריה של צילומי התקריב לא הייתה תמונת ספסל שכזאת מאז לותאר מתיאוס שמפנה את מקומו על המגרש רגע לפני תוספת הזמן בגמר הבלתי נשכח בברצלונה, בין מנצ'סטר יונייטד לבאיירן מינכן (הנה עשיתי את זה פעם שנייה). הנה כי כן תם עידן בכדורגל הקרואטי, שאין לי ספק כי יחדש את ימי הזוהר שלו בהקדם.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל
לוקה מודריץ' קפטן נבחרת קרואטיה עם מאמנו זלטקו דאליץ'. GettyImages
תסריט כתוב מראש. מודריץ'/GettyImages

שמיניות באוויר

על הנייר המפגש המרתק הוא בין צרפת לבלגיה. למה רק על הנייר? כי אפשר להיזכר במשחק הגדול שהובטח לנו בין צרפת להולנד, שהניב את ה- 0:0 הראשון בטורניר. לפחות הפעם נראה גולים - גם אם רק בפנדלים. שתי הנבחרות איכזבו, אבל בעוד שנראה היה שבלגיה מאכזבת עם כל מה שיש לה, הרי שאצל הצרפתים נראה שנותרו עוד כמה טיפות בלימון בטרם יאזל בו המיץ. במילה אחת - צרפת.

הלב רוצה שמסע הקסם הגיאורגי, ההישג הגדול ביותר של האומה מאז שהצליחה לשנות את הכינוי ליוצאיה מגרוזינים לגיאורגים, יימשך עד בלי די. רק שבשמינית מחכה לה הנבחרת הכי מצליחה של שלב הבתים, ספרד. עם סגל בלתי נגמר (שההרכב הראשון שלו נח היטב, בעוד הגיאורגים כבר קרובים לשפוך לאגר). האם שוב יגבר הרצון על האיכות? הלוואי - ולא כי יש לי משהו נגד הספרדים. קשה להאמין.

גם גרמניה - דנמרק, שחזור של גמר 1992 שבו צפיתי במילואים במוצב בצפון, בטלוויזיה 14 אינטש קטנה שרכשתי לכבוד הטורניר (רפרנס: ערב הטורניר שבה הפועל חיפה לליגה הבכירה, אירוע דרמטי לא פחות שמשום מה נוטים ההיסטוריונים של הספורט לשכוח!). לכאורה הכל אומר גרמניה, רק שלפני שנחתום על העפלה של המארחת לחצי הגמר, נזכיר שלטורניר ההוא, לפני (אללי!) 32 שנה, הגיע דנמרק (של נילסן המנוח, לימים מאמן נבחרת ישראל) מבלי שהעפילה כלל לטורניר אלא זכתה בכרטיס מן ההפקר אחרי שחרם בינלאומי מנע את השתתפות יוגוסלביה... כלומר, כמו שאמר סר אלכס פרגוסון הגדול (הו MUFC חזרנו אליך שלישית!) אחרי שהתבקש להסביר את מה שהתחולל באותן שלוש דקות של תוספת הזמן בגמר ההוא בברצלונה: "פוטבול, בלאדי הל".

גם פורטוגל נגד סלובניה אמור להיות משחק שעל הנייר הוא קליל ואולי דווקא המבוכה הפורטוגלית מול הגיאורגים תהיה בעוכרי הסלובנים החביבים: הפורטוגלים יבואו מוכנים, לא יקלו ראש - וככל הנראה יעברו שלב. אי אפשר להשלים את התזה הזאת בלי לכתוב שאמנם כתבנו את אותו הדבר בדיוק לפני המשחק ההוא נגד מרוקו במונדיאל האחרון, כך שכמו את ביבי, אסור להספיד את כריסטיאנו רונאלדו ובכל זאת - הפסד פורטוגלי יסיים את הקריירה המופלאה של הכישרון הענק הזה עם כוכבית שמשמעותה: לא ידע לפרוש בזמן.

כריסטיאנו רונאלדו במדי נבחרת פורטוגל. Kevin C. Cox, GettyImages
לא ידע לפרוש בזמן? רונאלדו/GettyImages, Kevin C. Cox

נעבור אל ארבע השמיניות שבהן קצת קשה יותר לנחש. על הנייר עימותים כמו אנגליה נגד סלובקיה או הולנד הגד רומניה, אמורים להיות קלים לחיזוי. למה לכאורה, כי הולנד - קצת כמו איאקס הגדולה, הוכיחה כבר שנשאר ממנה רק השם. הנבחרת שלה לא הייתה מסוגלת לתחזק שוויון דרמטי שהשיגה מול אוסטריה למשך יותר מכמה שניות ונדמה כי במקרה של הולנד מודל 2024 נפגשים רפיון מנטלי ורפיון מקצועי. זה לא אומר שהיא בהכרח לא תעלה, כי מולה תתייצב נבחרת שקשה מאוד לצפות את מהלכיה. המחצית הראשונה של הרומנים מול האוקראינים הייתה המחצית הטובה ביותר של נבחרת כלשהי בטורניר. אלא שרוב מה שהגיעה אחריה הבהיר שאולי מדובר בסטיית-תקן. לו היה מדובר בטופס הטוטו הישן והטוב, הייתי מפציר בכם לשים משולש על המשחק הזה.

הוא הדין גם לגבי אנגליה מול סלובקיה, משחק שעל הנייר אמור להיות קל לחיזוי, עד שנזכרים שסאות'גייט הוא מאמן כל כך גרוע, עד שהצליח לאפס אפילו את הטור הסטטיסטי המרשים של שחקן כג'וד בילינגהאם. כאוהד ותיק של נבחרת אנגליה, אני לא מאמין שאני כותב את המשפט הבא, אבל אם הכדורגל הנוראי שהציגה עד כה הוא מה שנראה ממנה גם בהמשך - מוטב שתודח לאלתר ולפחות תזכה אותנו בהפתעה ובפיטורי המאמן הכושל שלה.

הנה עוד משחק קצוות, לכאורה: איטליה מול שווייץ. איזו איטליה נקבל? את זאת שלמעט מחצית אחת טובה מול אלבניה, במחזור הפתיחה, לא הצליחה ליצור אלא פיהוק מתמשך? או אולי את איטליה שלמרות היכולת העלובה הזאת כבשה שער דרמטי בשנייה האחרונה מול הקרואטים שכבר החלו בחגיגות ההעפלה? כלומר, עם כל הכבוד לשוויצרים החרוצים, המפתח כאן הוא היכולת האיטלקית. אם שתי הנבחרות ישחקו היטב, איטליה תהיה זאת שתחגוג בסיכום.

מאמן נבחרת אוסטריה רלף רנגניק. רויטרס
מפצים על חוסר בכישרון. רנגניק/רויטרס

את הטורקים והאוסטרים השארנו לסוף - ולפני שנרד אל הדשא נעבור ביציע: השכנים הכי קרובים של הגרמנים מול המיעוט האתני הגדול ביותר שלהם. ביציעים תהיה אווירה מחשמלת שלא מעט ממנה הוא תולדה של מתח בין גזעי. על המגרש - קשה מאוד לדעת. אוסטריה לא הבריקה, אבל היא נבחרת קשוחה וחזקה מאוד פיזית, שתי תכונות שלפחות בשלב הראשון הצליחו לפצות על החוסר המסוים בכישרון. טורקיה, מעבר לכך שהיא מלווה בצבא מסור ביציע, הוכיחה גם היא קשיחות מנטלית שגרמה לה לכבוש כבר פעמיים בזמן הפציעות. מה יהיה מסביב למשחק הזה? אש. מה יהיה על המגרש? אין לדעת, אבל מפתה להגיד פנדלים (אחרי תיקו אפס).

אי אפשר להיפרד מתחזיות השמיניות בלי להפנות מבט אל רבעי הגמר המסתמנים באופק, שעל הנייר אמורים לזמן לנו כמה מפגשי ענק, אבל הי - בואו ונשאיר משהו להמשך - ובינתיים ננצל את הפגרה הקצרה, לא רק כדי להתוודע מחדש אל בני הבית, אלא גם כדי לעמוד ולהצדיע בפעם האחרונה לשחקן השנה בעולם לשנת 2018, שנפרד השבוע, כך נדמה, מהכדורגל הבינלאומי - לפחות בכל הקשור לנבחרתו. לוקה מודריץ' - מטוטנהאם, דרך ריאל מדריד ועד לנבחרת קרואטיה.

  • עוד באותו נושא:
  • יורו 2024

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully