העובדה שלמעלה משבעים אלף אוהדי כדורגל הגיעו למשחק הפתיחה של קופה אמריקה, בין ארגנטינה לקנדה, אינה פועל יוצא לכמות הצופים שמגיעים מאז ליתר המשחקים בכל רחבי ארצות הברית. ונצואלה ואקוודור ריכזו רק 30,000 צופים באיצטדיון שמכיל 68,000. למשחק של פנמה ואורוגוואי הגיעו רק 34,500 באצטדיון שמאכלס 65,000 ואפילו המארחת ארצות הברית לא מילאה את היציעים במשחק הפתיחה שלה נגד בוליביה, בטקסס, רק 48,000 צופים מתוך 76,000 מקומות ישיבה.
המסקנה המיידית מתנקזת ישירות לרגליים המוכשרות ביותר בעולם, אלו של לאו מסי. הדיעה הכללית היא שהוא זה שסחף את 71,000 הצופים למרצדס בנץ ארנה באטלנטה, למשחק מול קנדה. תופעת לאו מסי באה לידי ביטוי בכל פינה כאן בארצות הברית. את התמונה שלו תמצאו בכל צומת, בכל מבנה נטוש ובנוי, ובטח בכל מגדל גבוה וכאלה יש אין ספור בארצות הברית.
כל התקצירים והשערים מהקופה אמריקה ומהיורו - באפליקציית וואלה ספורט החדשה
הוא מפרסם כל דבר אפשרי. מדגני בוקר, דרך ארוחות פאסט פוד, ביגוד, ועד מכוניות. כמות החולצות עם הסיפרה 10, שנמכרה בשבוע אחרון ברחבי אמריקה, בלתי ניתנת להערכה. אז מסי הוא הקופה והקופה היא מסי. ממוצע הצופים כרגע בקופה אמריקה נע סביב 50,000, בדומה לממוצע ביורו, אבל חשוב להזכיר שהאצטדיונים כאן הם גדולים יותר ומרחקי הנסיעה בין האצטדיונים בגרמניה הם פחות ממרחקי הטיסה כאן.
המארגנים מזכירים שכשהיו כאן משחקי הקופה אמריקה ב-2016, ממוצע הצופים היה 46,000, ושלוש שנים לאחר מכן בברזיל הממוצע היה 34,000 (על הקופה בברזיל 2021 לא מדברים כי עוד היו הגבלות קורונה). מכאן שיש שביעות רצון למספרים באופן כללי. מי שבכל זאת מתלונן, שוב ושוב, הוא קהל הצופים בגלל המחירים הגבוהים. מדובר במחירים שמגיעים למאות דולרים במקומות צפייה טובים. ולא רק מחירי הכרטיסים. קחו למשל דוגמא של האצטדיון באטלנטה שם שילמתי 100 דולר על חניית מכונית, אם כי מדובר בחנייה קרובה לאיצטדיון.
קשה להתלהב מארגון המשחקים כאן, ומשמעותי יותר תלונות הנבחרות עצמן על איכות הדשא, או מה שהן מכנות "דשא זמני". מבחינה מקצועית ארגנטינה ומסי נראים בדרך לזכייה נוספת בקופה אמריקה, שני ברציפות, וברזיל אחרי 0:0 מדהים מול קוסטה ריקה פיזרה המון סימני שאלה אם היא בכלל תגיע למשחק הגמר ב-15 ביולי במיאמי.