שבע שעות לפני תחילת משחקה של נבחרת אנגליה מול סרביה וכבר בלתי ניתן היה להכניס סיכה לפאן-זון של אוהדי שלושת האריות. בכל אחת מהערים הגרמניות שמארחות את הטורניר יש פאן זון מושקע, רחב ויצירתי שמאפשר כמובן גישה לכל האוהדים מהמחנות השונים להתערבב יחדיו ולצפות במשחקים השונים, אבל יש רק מחנה אוהדים אחד ייחודי למדי, שזכה לקבל פאן-זון ייעודי משלו. אוהדי נבחרת אנגליה. היחס המיוחד על אדמת גרמניה לאוהדים האנגלים כבר נלמד בפעם האחרונה בה גרמניה אירחה טורניר גדול, במונדיאל 2006, וגם אז לאנגלים היה את המקום הנקודתי והמיוחד שלהם.
במתחם עצום בו בימי שגרה מתקיימות תחרויות מירוצי סוסים, ואליו נשפכו באלפיהם כבר משעות הבוקר האוהדים הנלהבים, גומעים משקה אחר משקה וסופרים את הדקות עד תחילת משחק הפתיחה של סאות'גייט וחניכו נגד סרביה. ההופעות יוצאות הדופן שראינו במחזור הפתיחה עד כה בבתים השונים בדמותן של ספרד וגרמניה נתנו לאוהדים האנגלים דחיפה חזקה נוספת והעלתה את מד הציפיות (הגבוה באופן חריג על בסיס די קבוע) בדרגה אחת לפחות.
בזמן שה-'מאנשאפט' וה-'לה רוחה' סיפקו הופעת חמישה כוכבים (במיוחד הרשימה הנבחרת הספרדית שגברה על יריבה מנוסה ומאוזנת כמו קרואטיה), האנגלים פינטזו שגם את המשחק הראשון שלהם בשלב הבתים הם יפתחו עם הצהרה משמעותית. ומדוע לא? עם יכולות התקפיות שגורמות ל-'דור הזהב' לשעבר להראות לפחות בשתי דרגות מתחת, השילוב של צבירת אלכוהול בכמויות גדולות עוד טרם עיכול ארוחת הבוקר במתחם הפאן-זון, האופטימיות האנגלית הייתה בשיאה.
גם השעה שקדמה לתחילת המשחק כששתי הקבוצות יצאו לחימום ראשוני הוסיפה זריקת עידוד עוצמתית לאדרנלין הגדול ששרר ביציעם האנגלים. הסרבים ביציעים ממולם, עמוסים בפטריוטיות ותולים תקוות בחוד המבטיח בדמותם של מיטרוביץ' את ולאחוביץ', ידעו היטב שלפחות על הנייר הם מוגדרים כאנדרדוג המוחלט, והקהל האנגלי שילב באלגנטיות את השיר על 'הכדורגל שב הביתה', לצד שירי לעג לנבחרת הסקוטית, תוך תהייה אחידה האם האוהדים מצפון האי הבריטי כבר החלו לארוז את המזוודות בחזרה לאדינבורו.
ההופעה האנגלית במחצית הראשונה הייתה חיובית, יחסית. כל רפרטואר שירי ההלל שנכתב עוד טרם שריקת הפתיחה עם שמו של ג'וד בלינגהאם, הכפיל את עצמו לאחר השער שהמטאור הצעיר של ריאל מדריד כבש, והאמונה הגדולה ביציעי שלושת האריות נעה בין אופטימיות זהירה לדריכות. כל אוהד ביציע, צעיר ו-ותיק כאחד יודע שמיטרוביץ' הוא 'Fox in the box', שועל קרבות ותיק, שמכיר את ההגנות האנגליות לעומק מימיו המוצלחים בקרייבן קוטג' במדי פולהאם הלונדונית, והחשש הגדול היה ששגיאה גדולה מכיוונם של צמד הבלמים סטונס את גייהי הוא עניין של זמן, ופעימות הלב האנגליות הלכו והתעצמו במחצית השניה, בה אנגליה הורידה שני הילוכים ונראתה כמו הגרסה שהושפלה בבית נגד איסלנד במשחק ההכנה האחרון בוומבלי טרם הטיסה לגרמניה.
אבל, וזה אבל גדול, אנגליה ניצחה את משחק הפתיחה שלה, שמרה על רשת נקייה ופתחה את היורו עם שלוש נקודות ובראש בית ג', כשהתוצאה המפתיעה במשחק המוקדם בין דנמרק וסלובניה (1:1) רק סייעה לחניכיו של סאות'גייט. וזהו בדיוק הלך הרוח שהיה במרכז גלזנקירשן הנטוש בימי שגרה, אך שעתיים לאחר סיום המשחק היה הומה באנגלים שהמתינו בתור לפאב המקומי כפי שממתינים בתור לאטרקציית התיירות בדרך ל-'ביג בן'. אנגליה הייתה רחוקה (מאוד) מלהרשים, אבל בשורה התחתונה עמדה במשימה ופתחה את הטורניר ברגל ימין מול יריבה שבהחלט לא נמנית על נמושות הטורניר.
ובזמן שהבירות נשפכו כמים בעיר המארחת, גלזנקירשן, בשעות שלאחר המשחק, מרבית האוהדים הפנימו שקריאת ההשכמה היא מוקדמת משציפו. ביום שני בבוקר הם כבר עתידים להיות על הרכבות בדרכם ליעד הבא, פרנקפורט, בה אנגליה תמתין ליריבה שהדיחה בחצי גמר היורו הקודם, דנמרק. זוהי קריאת השכמה שלא לפספס את הנסיעה הקרובה, ובאותה מידה, יתכן שגם קריאת השכמה עבור מנג'ר הנבחרת, סאות'גייט, שצריך להפנים ובהקדם, שמה שאמור להספיק נגד סרביה ויתר היריבות בבית המוקדם, יהפוך לאתגר הרבה יותר מורכב בשלבי הנוק-אאוט, אליו אנגליה עתידה להעפיל בקלילות.