ביום חמישי האחרון, מיד לאחר שמכבי פתח תקווה זכתה בגביע המדינה בכדורגל, אמר מאמנה, רן קוז'וך: "טוב לי פה, אני נהנה פה. אנחנו נדבר, יודע שמרוצים ממני ואני מרוצה". במקום אחר אמר: "אני חושב שהכוונות של שני הצדדים להמשיך", אז איך זה שקוז'וך מאמן היום את הפועל באר-שבע?
אני יודע שבכדורגל שחקנים ומאמנים עוברים מקבוצה לקבוצה, אבל המהירות שבה הגיע קוז'וך לבאר שבע, עוד בטרם לגם את הטיפות האחרונות שנותרו לו בבקבוק השמפניה, קבעה כנראה שיא חדש.
באר שבע נחשבת, ובצדק, לשם גדול בליגת העל שלנו. כנראה שזאת אחת הסיבות לכך שמי שהוביל את מכבי פתח תקווה לזכייה בגביע, החליט להדרים לבאר שבע. אלא שלאחר שקראתי מה אמר רן בחגיגות השמחה של מכבי, אי אפשר שלא לתמוה על המעבר המהיר שביצע לבירת הנגב.
רן מגיע לקבוצה הרואה עצמה מתמודדת על אליפות הליגה, גם כאשר התקציב העונתי שלה נופל מזה של קבוצות מכבי תל אביב ומכבי חיפה. היא אכן זכתה בשלוש אליפויות רצופות, האחרונה שבהן ב־2018, אבל ממנה והלאה היו אלה רק הצהובים והירוקים שהתחלקו בכתר.
קוז'וך מודע לכך שהמורל בהפועל באר שבע ירוד, בעיקר נוכח ההפסד בגמר הגביע. השאלה היא רק האם אלונה ברקת תרצה להיענות לכל בקשותיו. כי אחרי הכול איכות השחקנים מכרעת, הרבה יותר מהשאלה מי הוא מאמן הקבוצה.
ב־2018 היו להפועל באר שבע, בין היתר, השחקנים האלה: טוני וואקמה, מאור מליקסון, ג'ון הוגו, מיגל ויטור, אליניב ברדה, שיר צדק, בן שהר, גיא מלמד, חנן ממן, מהראן ראדי ואיתמר שבירו. אגב, מאור בוזגלו עזב אותה לאחר הזכייה השנייה בכתר. סגל חלומי כזה לא אפשרי היום, בטח לא בהתחשב בתקציבה לעונת המשחקים הקרובה.
מכאן ברור מאוד שהצלחה בעונה הקרובה, כמו זכייה באליפות, היא מטרה קשה, אבל מי יודע, אולי רן קוז'וך משוכנע שביכולתו להפתיע.