מיירון ג'ורג' הוא המראה לבית"ר ירושלים של העונה הנוכחית. התחיל עם צמד במשחק הבכורה, חווה ירידה, נעלם אחרי המלחמה, הפך לחלוץ שלישי והיה בדרך הביתה אך חזר לעניינים תחת אלמוג כהן וברק יצחקי, סיים את העונה עם 8 שערים ו-2 בישולים ב-1,200 דקות וזכה לחוזה לעונה נוספת כחלוץ המוביל לעונה הבאה. את המשחק האחרון הוא לא זוכר יותר מדי לאחר שנחבל בראשו ונסע לבדיקות בבית החולים עם חשש לזעזוע מוח, אך כעת הכל תקין והוא טס בחזרה לקוסטה ריקה תחת השגחה של הצוות עד לחזרה לאימונים.
ג'ורג' כבר בן 30, אבל אין לו יותר מדי ראיונות לאורך הקריירה. "אומרים שאני ביישן, אבל זה לא מדוייק", הוא מסביר. "אני פשוט בחור שקט, לא אוהב לדבר יותר מדי, במיוחד במה שקשור לכדורגל, מעדיף להשאיר את זה למגרש, זה סוג האדם שאני". לכבוד סיום העונה הראשונה שלו בישראל ועם מימוש האופציה עליו, מי שמכונה בבית וגן "הענק העדין" (שזה קצת יותר קלאסי מ-"ששון שאולוב", הכינוי שירדן שועה הדביק לנהוראי דבוש) הסכים לחרוג מהרגלו ולהתראיין.
מי אתה מיירון ג'ורג'?
"גדלתי בעיר קטנה בקוסטה ריקה בשם למון. כבר מגיל צעיר הייתי מאוד גבוה וגדול, בגובה 1.91 מ' כבר בגיל 13-14. עליתי לבוגרים בגיל 16 והתחלת את החיים כמקצוען. בגיל 19 כבר יצאתי לשחק ביוון ומשם עברתי הרבה מדינות באירופה - דנמרק, שבדיה, הונגריה, צרפת, שוויץ. אני אוהב את החוויה והאתגר של מקומות חדשים, אבל אם טוב לי אני שמח להישאר, כמו במקרה של בית"ר ירושלים. בשנים הראשונות כשחקן צעיר שיוצא מהמדינה שלו זה לא היה פשוט, לקח לי זמן להתאקלם, אבל לאט לאט מצאתי את עצמי".
אני מסתכל על כל הקבוצות שעברת, כמעט בכל מקום כשהיו לך תקופות טובות הן היו קצרות ונגמרו בירידה קיצונית ביכולת, שנבעה גם מעליה במשקל וחוסר חשק. זה בא ביחד אצלך?
"כן, זה היה חלק ממני. אני אסביר לך, אני לא משחק כדורגל בשביל הכסף אלא בשביל האתגר, החוויה וההנאה, כשאני לא משחק ולא מרגיש חלק זה פוגע בי מנטאלית במקומות אחרים כמו תזונה וחיים ספורטיביים, דברים שלא עושים לי טוב. אני יודע טוב מאוד איפה לא הייתי מספיק מקצוען בקריירה, יש לי ביקורת עצמית ואני גם לומד מזה, זאת לא חכמה להאשים אחרים ולחפש תירוצים, צריך לקחת אחריות, למרות שהיו מקומות שבאמת קרו דברים שלא היו באשמתי".
הקיצוניות הזאת הייתה גם העונה בבית"ר. במשחק הראשון כבשת צמד, בסוף מרץ היית חלוץ שלישי ובדרך הביתה ועכשיו אתה אחרי חודשיים נהדרים. לאחר ההפסד למכבי תל אביב ישבת עם ברק יצחקי על הדשא לשיחה ארוכה, מה היה שם?
"אולי זאת הייתה שיחה ארוכה אבל הדברים היו מאוד פשוטים. שיחה פשוטה וכנה, מקצועית ומהלב, הוא הסביר לי מה הם מצפים ממני, מה הוא דורש שאעשה כדי לשחק, איך הדברים תלויים בי וכמה אני יכול לעשות יותר. אבל יותר מהכל הבנתי שהוא מאמין בי וביכולות שלי וזה מה שהייתי צריך לשמוע. מהשיחה הזאת הכל זרם טוב וכבר במשחק הבא נגד מכבי פתח תקוה חזרתי לפתוח והבקעתי, ומשם אני בתקופה טובה ובתהליך טוב".
התהליך עוד התחיל לפני השיחה. הגיע מנהל מקצועי חדש, צירף תזונאית, התחילו לעבוד איתך אחרת. עד כמה זה עזר לך?
"זה תמיד עוזר. לכל אחד יש את המינוסים שלו, לפעמים במועדון יש את מה שצריך כדי שיעזרו לך. התזונאית ישבה איתי, הסבירה לי מה נכון לאכול ומה לא בסיטואציות מסויימות, אפילו נדרשתי לצלם כל דבר שאני אוכל. זה חלק מהתהליך, בשבילי זה חיובי, אני רוצה תמיד לשמור על משקל תקין וסדר. ירדתי במשקל וזה עוזר לי להיות שחקן טוב יותר, אז ברור שזה שווה את כל התהליך הזה".
גם השיטה השתנתה, עברתם למשחק לחץ, זה היה חדש עבורך?
"לא, יצא לי לשחק אצל מאמינים שלוחצים. לא כמו עכשיו, אבל סגנונות שונים. זה דורש ממך להביא דברים אחרים, האימונים שונים, המשחק שונה אך במקביל יש לזה גם יתרונות - אנחנו יותר קרובים לשער, כחלוץ יש לך יותר הזדמנויות ובסך הכל זה טוב לשחקני ההתקפה. אולי זה לא נראה ככה, אבל אין לי בעיה עם קושי, אני מתאים את עצמי לדרישות של המאמנים, בסוף הם באו ואמרו שכולם מתחילים מאפס אז זאת גם הזדמנות עבורי ליישם את מה שהם דורשים ולהוכיח את עצמי, זה עדיף בשבילי מאשר המצב הקודם בו כבר הייתי בסוף הרוטציה וכמעט ולא שיחקתי".
בנקודת הזמן הזאת בבית"ר היה נראה שהחלטת להילחם על הקריירה.
"קודם כל נלחמתי כדי לשחק עכשיו. שנית, טוב לי כאן ואני רוצה להיות חלק. לא במקרה אני ממשיך לעוד שנה, טוב לי בקבוצה, בעיר, בישראל, האנשים טובים וכולם מסביב רוצים שיהיה טוב. למרות שזאת שנה לא פשוטה ואחרי ה-7 באוקטובר הייתה תקופה לא פשוטה עבורי ועבור זרים שנמצאים כאן, אבל כשאתה חוזר לאט לאט אתה מבין שזה פחות ופחות קשור למקום שאתה נמצא בו וצריך לעשות את ההפרדה הזאת".
מה הבנת על ה-7 באוקטובר?
"כשרואים את זה מבחוץ זה נראה רע מאוד. אנשים קרובים אמרו לי לא לחשוב לחזור לישראל, שיש מלחמה, ואת האמת זה הפחיד גם אותי. התלבטתי, אבל רק כשחזרתי ולאט לאט נכנסנו לעניינים ולשיגרה אתה מבין שלא השתנה יותר מדי. אני מבין משחקנים על הסכסוך אך לא נכנס לזה יותר מדי, אני צריך להתרכז בלהיות שחקן כדורגל טוב ולא לתת לדברים האלה להפריע לי. המצב כאן מלחיץ מאוד את המשפחה שחושבת שאני צריך לחזור הביתה, כי הם רואים חדשות בטלוויזיה וזה נראה רע מאוד, אני מסביר להם שלמי שנמצא כאן זה אחרת, אולי הם אפילו יבואו לבקר אותי כאן בעונה הבאה".
היית עם השחקנים שביקרתם פצועים ומשפחות שכולות, איך זה הרגיש?
"עצוב מאוד, זה משהו שלא יצא לי להיתקל בו במהלך הקריירה. אלה גם אנשים שאוהדים את הקבוצה, אותנו, כאלה שרק לא מזמן היו במשחקים ופתאום הם כבר לא כאן. זה לא באמת נתפס, קשה לעכל את זה, אנחנו רק יכולים לבוא ולנסות לגרום למשפחות להרגיש קצת טוב יותר, להעלות חיוך, לראות ילדים ולעשות להם טוב, זאת הזכות שלנו".
בוא נחזור לכדורגל. קראתי פרשן בדנמרק שאמר עליך 'כשמיירון ג'ורג' לוקח את הכדורגל ברצינות הוא שווה 15-20 גולים בעונה, כשהוא לא רציני אסור שידרוך על הדשא'
"לכל אחד יש זכות להביע דעה. אני מודע לדברים אצלי, יצאתי לאירופה מאוד צעיר, למדתי, התבגרתי, אני שחקן טוב ובשל יותר היום ואני חושב שרואים את זה בתקופה האחרונה ויראו גם בעונה הבאה. אני מרגיש תמיד שאני שווה הרבה הרבה יותר, בזה אני מסכים".
דקות המשחק שלך מעטות לאורך הקריירה, כל עונה סביב 1,000, העונה הבקעת כבר 8 שערים ב-1,200 דקות
"וזה הסיפור, אם אשחק עונה מלאה אני מבטיח לך שאבקיע הרבה יותר גולים, אהיה מעורב בהרבה יותר שערים ואתרום הרבה יותר עבור הקבוצה. אני חושב שזה גם השלב בקריירה שאני הכי מוכן לזה ולכן אני מחכה לעונה הבאה להוכיח את זה, אבל אני צריך לשחק עונה מלאה כדי לעשות את זה".
זאת אומרת שאם תקבל כמות דקות כפולה בעונה הבאה תכבוש 15 שערים
"אתה אומר 15, אני אומר יותר, חד משמעית. אני לוקח אחריות על הקריירה שלי, אבל כמעט בכל מקום שהייתי אם היו נותנים לי את כמות הדקות הראויה ולשחק עונה מלאה הייתי רואה מספרים הרבה יותר גבוהים, אני יודע שאני שווה את זה".
מי השחקן שאתה הכי נהנה לשחק איתו בבית"ר?
"אני לא אגיד שם של אחד מהשחקנים, אלה חברים לקבוצה ואני מעריך את כולם".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו בקריירה?
"קיילור נבאס בנבחרת קוסטה ריקה".
איך היה ה-1:5 נגד הפועל תל אביב?
"וואוו, זה לא סוד שזה לא עוד משחק עבור בית"ר עם כל היריבות והשנאה בין המועדונים והרגישו את זה במגרש. הקהל רצה לנצח גם בשביל להוריד את הפועל תל אביב ליגה, אבל אני ברגשות מעורבים, כי הנה הם ירדו ואנחנו לא נזכה לשחק נגדם גם בשנה הבאה. אלה המשחקים הכי מהנים להיות חלק מהם, אתה רוצה כמה שיותר משחקים כאלה, אפילו כל שבוע".