עזיבתו הצפויה של יורגן קלופ, שעתיד ביום ראשון לקיים את משחקו האחרון בליברפול, תשמח את כל המנג'רים היריבים בפרמיירליג. בתשע שנותיו באנפילד, קלופ בנה תלכיד מאוחד, מאוזן ואיכותי שזכה בפועל בכל תואר אפשרי עבור הרדס, אבל מבין כל המנג'רים שישמחו לראות את המנג'ר הגרמני עוזב, פפ גווארדיולה יהיה ככל הנראה המאושר שביניהם.
היריבות (עמוסת ההערכה והכבוד ההדדי בין השניים) החלה עוד מימיהם בבונדסליגה, אבל ללא נוכחותו של קלופ בשנים האחרונות, מנצ'סטר סיטי בגרסתה תחת הנהגתו של גווארדיולה הייתה פשוט משתלטת על הליגה האנגלית ללא עוררין.
קלופ וליברפול היו למעשה המחסום הכמעט בלעדי שמנע מהם שליטה טוטאלית. אולם בזמן שקלופ בקרוב מאוד כבר לא יהווה האתגר הניצב בפני הסיטיזנס, קיים מחסום אחר שבחמש השנים האחרונות הצליח לתסכל את פפ וחניכיו יותר מכל, וכל הנראה לא עתיד להיעלם בקרוב: טוטנהאם, בעיקר באצטדיונה הביתי.
היריבות בין המנג'ר הספרדי המנוסה והקבוצה מצפון לונדון היא אינה עוד יריבות מסורתית במולדת הכדורגל. משחקי הדרבים השונים של מנצ'סטר, ליברפול והעימות הצפון לונדוני רווי השנאה בין התותחנים והתרנגולים, הם משחקי דרבי שמושרשים עמוק ביריבויות השונות בכדורגל האנגלי, כשבפועל העימות בין פפ וטוטנהאם הוא עימות חדיש שקיים בפועל רק חמש שנים.
הוא החל באפריל 2019 כשהשתיים נפגשו לצמד משחקי רבע הגמר בליגת האלופות, כשעל הקווים של טוטנהאם עוד עמד מנג'ר צ'לסי כיום, מאוריסיו פוצ'טינו, וזכור בעיקר בפסילת השער הדרמטי לזכות סיטי לאחר התערבות ה-VAR שמנע מראחים סטרלינג שלושער והעניק בסופו של דבר לטוטנהאם את הכרטיס לארבע הגדולות של אירופה.
לצד הרגע הבלתי נשכח בגזרה האירופאית בין השתיים, ימים ספורים לאחר שהדיחה את אלופת אנגליה דאז, טוטנהאם עברה לאצטדיונה החדש ומאז הטילה באופן רשמי את "קללת סיטי", כשבכל מפגשיה בליגה בביתה החדיש והנוצץ נגד חניכיו של גווארדיולה, לא רק שניצחה בכל העימותים, אלא לא ספגה שער חובה אפילו פעם אחת. קווין דה בראונה, קון אגוארו, ברנרדו סילבה ויתר אגדות המועדון כשלו פעם אחר פעם בניסיון לנפץ את תקרת הזכוכית (הסבירה בהחלט עבור רוב יריבותיה של טוטנהאם לאורך השנים), אך כשלו באופן מפתיע באופן עקבי.
נקודת המפנה, יתכן, התרחשה לפני ארבעה חודשים כשסיטי הצליחה סוף סוף ליצור מציאות חדשה באצטדיון שמעולם לא האיר לה פנים, וגברה על התרנגולים בסיבוב הרביעי של הגביע האנגלי הודות לשער של נתן אקה סמוך לסיום, אולם במסגרת הפרמיירליג מאזנה נותר עגום באופן תמוה.
כשסיטי נמצאת בעיצומו של אחד ממירוצי האליפות הצמודים ביותר בתולדות הליגה, היא תגיע הערב (22:00, ספורט1) שוב לצפון לונדון למשחק השלמה בניסיון לשוב לראש טבלת הפרמיירליג ולוודא שגורלה במאבק על התואר נמצא אך ורק בידיה. מאוריסיו פוצ'טינו, ז'וזה מוריניו, אנטוניו קונטה ואפילו נונו אספיריטו סנטו (שאימן את טוטנהאם במשך פרק זמן קצר למדי) הם כולם מאמני פרמיירליג מנוסים שהצליחו להכניע את פפ בנסיבות שונות. הערב הוא יתארח לראשונה במסגרת הליגה אצל מאמנה האוסטרלי של טוטנהאם, אנג' פוסטקוגלו, וינסה דווקא נגד המאמן הטירון (במושגי פרמיירליג) להוביל למפנה חיובי מנקודת מבטה של סיטי, בעיתוי קריטי מבחינתה.
אירוניה היא דבר מיוחד, על אחת כמה וכמה כשהיא באה לידי ביטוי בכדורגל, ועבור אוהדי הספרס תזמון המשחק הערב ומשמעותו לכל הקבוצות המעורבות, מעניק משמעות שונה מתמיד. טוטנהאם כבר הבטיחה את השתתפותה באירופה בעונה הבאה וכעת השאלה המרכזית היא באיזה מפעל היא תשחק, כשה-3:3 אמש של אסטון וילה בבית נגד ליברפול העניקה לחניכיו של פוסטקוגלו תקווה להשיג בפוטו פיניש את הכרטיס הרביעי והאחרון לליגת האלופות. ניצחון בלבד, זוהי המטרה של שחקני טוטנהאם, מהסיבה הפשוטה שכל תוצאה אחרת תחסל באופן מעשי את סיכוייה לקזז את הפער מוילה ולדלג מעל חניכיו של אונאי אמרי.
שלוש נקודות הערב והפער בינם ובין המועדון מבירמינגהאם שמדורג כעת במקום הרביעי יצומצם לשתי נקודות בלבד, כשבמחזור הסיום לטוטנהאם צפוי המשחק הקל ביותר (על הנייר, לפחות) בליגה כשתתארח אצל נועלת הטבלה, שפילד יונייטד, שכבר ירדה ליגה לפני מספר שבועות, זאת בזמן שאסטון וילה תתארח בדרום לונדון אצל קריסטל פאלאס, אחת הקבוצות הלוהטות של השבועות האחרונים.
קילומטרים ספורים מאצטדיונם הנוצץ של התרנגולים, ישבו הערב בביתם בחלק האדום של צפון לונדון אוהדי ארסנל, מייחלים - לראשונה אולי אי פעם - להצלחת השכנה השנואה עליהם מכל. ארסנל תקווה למעידה של האלופה המכהנת דווקא בחצר הביתית של טוטנהאם, על מנת להציב עצמם בראש הטבלה במחזור האחרון כשהם עתידים לארח את אברטון וגורלם בידם, בניסיון להנחית אליפות ראשונה מזה שני עשורים. אגדת המועדון, פול מרסון, שמכיר את היריבות העצומה בין שני המועדונים מקרוב, הגדיל לעשות והצהיר לאחר ניצחונה של ארסנל באולד טראפורד, ש"אם טוטנהאם תנצח את סיטי, אני אעשה קעקוע של הקבוצה. לא אשתף אתכם במיקום הקעקוע על פני גופי וככל הנראה זה לא יהיה באיזור גלוי, אבל אני אעשה זאת'', שיתף בהומור וסרקאזם ששיקף במדויק עד כמה הסיטואציה הערב יוצאת דופן.
למשך תשעים דקות בלבד הערב, באופן חריג שספק אם יחזור על עצמו אי פעם בעתיד הקרוב, אוהדי טוטנהאם יחוו התלבטות כנה ואמיתית - ניצחון מצד אחד ישאיר את פנטזיית ההעפלה לצ'מפיונס ליג חיה וקיימת, אולם יסייע דווקא לארסנל. הפסד - והסיכוי לשמוע את המנון ליגת האלופות בביתה של טוטנהאם בעונה הבאה כבר לא יהיה קיים, אך באותה נשימה משמעותו תהיה שהפרויקט המושקע והרענן של ארטטה כשבחזונו השבת האליפות לתותחנים, ייכשל שוב ברגעי האמת. בדבר אחד בטוח: האמוציות, האינטרסים ומערכות היחסים המסועפות בצפון לונדון מעולם לא היו מורכבים יותר.