של מי השורה הזאת, לעזאזל?

יום חמישי בערב, תשע וחצי, מיקי, עם חיוך בלונדיני במיוחד, מעבירה את השידור למאיר איינשטיין בברכת אתנחתא מהמתרחש בעיראק. מאיר, מחוייך אף הוא, מבטיח לעשות הכל כדי להנעים את זמנם של הצופים המודאגים בבית. מכבי ת"א, שחזרה להראות כמו קבוצת צמרת אירופית, בקרב על ראשות הבית בטרוויזו. סופסוף שעתיים של פאן, שישכיחו לרגע את כל החול והאבק מהקרבות המאוד לא מרתקים בעירק.

ישכיחו? לא ממש. בערוץ 10 החליטו שכן אפשר לרקוד על שתי חתונות והריצו עדכונים בשורה התחתונה של מסך הטלוויזיה שלכם כדי שלא תישארו מחוץ לעניינים, חס וחלילה.

המשחק הפך גם את הקול שבצופים לפקעת עצבים, ולא בגלל עוד החטאה של טל בורשטיין, אלא בגלל שאת העיניים שלהם הטרידו ללא לאות טקסטים וידיעות בדבר עוד פצצה שנפלה בבגדד, עוד טיל שנורה על כוויית, עוד עיראקי שהרים ידיים ועוד ישראלי לחוץ שדפק לעצמו אטרופין.

ככה אפשר לראות משחק? לזה אתם קוראים אתנחתא? הרי מי שרצה להישאר בעניינים יכול לצפות בערוץ 2, ערוץ 1, סי.אן.אן, בי.בי.סי, סקיי, פוקס ניוז, אל ג'זירה ועוד ועוד ועוד. הרי אם באמת היה קורה משהו שחשוב לכ-ו-ל-ם לדעת עליו, אפשר תמיד לפרוץ במבזק מיוחד. אז למה להרוס לנו את החווייה? האיטלקים עשו את זה מספיק טוב לבד.

הפעם, גם הערוץ הראשון, הממלכתי, לא נשאר מאחור. גם שם גילו את אותם חמשת הסנטימטרים בתחתית המסך. השיא הגיע בתכנית "ראשון בשער" (איך לא...), שקוצרה לחצי שעה בגלל המצב, אבל כדי שחלילה לא תפסידו שום גרעפס של כוחות הברית, אצה רצה לה שורת עדכונים, שהתלבשה בדיוק על שמות הקבוצות, התוצאה ושמו של השדר. מזל שבוני יודע לקרוא מהנייר.

ועוד מקרה של שורה מזורגגת, שלא קשור למלחמה, אבל בהחלט סיבה טובה לפתוח באחת. הזמן: שבת שעברה. האירוע: שידור חוזר של משחק NBA שנערך לפנות אותו בוקר, בין הלייקרס למינסוטה. משימה מספר 1 של הבוקר - לא לדעת מה התוצאה של המשחק, כדי להישאר במתח, הוכתרה בהצלחה. השידור מתחיל. בתחתית המסך חולפות להן ידיעות חדשותיות ותוצאות משחקי הלילה - אני מאמן את עיניי שלא לפזול מטה מחשש שמא רצה שם גם התוצאה של המשחק בו אני צופה. הצלחתי גם במשימה הזו.

גם אחרי שהמשחק כבר התחיל נשארתי במתח – לדעת מה התוצאה. שאקיל מטביע עוד כדור, קובי משחיל עוד 2 נקודות, ולוח תוצאות אין. בסוף כל רבע הופיעה התוצאה במרכז המסך, אבל במהלך המשחק - כלום. לא מתאים לאמריקאים, אמרתי לעצמי, וצדקתי. בסיום המשחק נפתרה התעלומה. אותה שורה שחורה, שרצה למטה במשך כל השידור, הואילה בטובה לנוח קצת ונחשו מה הסתתר מאחוריה? נכון, לוח התוצאות של המשחק. אבל אין מה להגיד, הפרומו ל"יציע המרכזי" היה אחלה.