שתי דמויות ניצבו אמש (ב') במוקד משחק הגדולות של ליגת העל בכדורגל, והכוונה לקפטן מכבי תל אביב ערן זהבי ולמאמנה של מכבי חיפה מסאי דגו. המשחק עצמו הסתיים בתיקו של 1:1 ויתרון 10 הנקודות ממנו נהנים הצהובים אמור להספיק להם כדי לזכות העונה באליפות.
לא סתם החלטתי שהפעם אתמקד במיוחד בחלוץ מכבי תל אביב ובמאמנה של מכבי חיפה. זהבי הוא תופעה שאי אפשר להתעלם ממנה. כהרגלו, ערן הגיע למקום הנכון, בזמן הנכון, כדי לנגוח בדקה ה־14 את שער היתרון לזכות קבוצתו. עד כה מאזנו בליגה הוא 16 שערים, שביססו אותו בראש טבלת המבקיעים. למרות שכל קבוצה בליגה נזהרת מפניו כמפני אש, מוצא הסקורר בן ה־36 את הדרך לכיבושים. לכאורה הוא לא נתן אתמול משחק גדול, אבל בכדורגל השערים קובעים, ולזהבי אין מתחרים. אצלו עסקים כרגיל.
המאמן מסאי דגו נדחק בסוף השבוע שעבר לצילו של ברק בכר, עד שהגיעה המחצית השנייה בבלומפילד. כאשר בכל פינה כבר דובר על בכר כמי שיאמן בעונה הקרובה את מכבי חיפה, מעטים חשבו עד כמה דגו פגוע בתוכו פנימה. הוא הפך שקוף ולפיכך דווקא משחק החוץ מול מובילת הטבלה, סיפק לו את ההזדמנות לצעוק, אני פה ואני קיים.
אל תקנאו במה שעבר עליו בימים האחרונים. גם שחקניו קראו ושמעו על כך שברק בכר ישוב לאמן את הקבוצה, ואין אי נעימות גדולה מזאת לכל מאמן אחר שהיה במקומו של מסאי. אבל אמש, בפיגור של 1:0, העלה דגו אל כר הדשא קבוצה רעננה, שנתנה את הטון, והשוותה בצדק. אומנם פער 10 הנקודות נותר כאמור בעינו, אולם כבודו של דגו הושב לו.
בין אם ימשיך, או לא ימשיך, לאמן את מכבי חיפה בעונה הבאה, הוכיח מסאי שאין להמעיט ביכולותיו. 45 הדקות האלה היו התשובה שלו לכל אוהדי הכדורגל.