וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בת חורגת: מדוע נכשל מודל קבוצות הבת בישראל?

קבוצות מובילות בישראל מנסות מדי כמה שנים לחפש מועדון בליגה נמוכה יותר ולהפוך אותו לקבוצת חממה. האם יש בכלל אפשרות כזאת, או שמדובר בכישלון ידוע מראש?

תיקתקנו: קליפ סיכום אירועי היום בספורט, 22.3/ספורט1

קבוצות בוגרים מובילות בישראל, שלהן יש מספר רב של שחקנים "בעלי פוטנציאל", מחפשות מסגרות אימון במועדונים אחרים, לרוב מליגה נמוכה יותר, שבהם הם יתאמנו, יתקדמו וישחקו זמנית עד שיוכלו להשתלב בקבוצת האם שלהם.

בשפה המקצועית זה מושג שנקרא "השאלה זמנית". לרוב המועדונים הגדולים יש קבוצות מסוימות אליהן מושאלים השחקנים והן מכונות בעגה המקצועית בישראל "קבוצות בת". כך, למשל, מכבי תל אביב שלחה שחקנים צעירים לבית"ר תל אביב/רמלה, מכבי חיפה להפועל עפולה ועוד. הפרויקטים הללו נחלו הצלחה מאוד חלקית, אם בכלל.

האם מודל כזה יכול לעבוד בישראל? האם, למשל, קבלת דקות משחק במועדון אחר היא הפתרון הנכון לפיתוח השחקן? ומה עושים באירופה במועדונים שחושבים קדימה?

שחקן בית"ר תל אביב בת ים אסף הרשקו חוגג עם פארפה גיאגון. אודי ציטיאט
בית"ר תל אביב בת ים. המודל של קבוצת בת לא עבד למכבי תל אביב/אודי ציטיאט

מהי קבוצת בת? בדרך כלל מדובר במקרה בו קבוצה מובילה מהליגה הבכירה במדינה, שיש לה שחקנים רבים במחלקת הילדים והנוער. היא רואה בחלק מהם פוטנציאל לשחק בקבוצה הבוגרת, אך המעבר בין קבוצות הגיל, ובמיוחד מהנוער לבוגרים, מצריך קבוצת ביניים. הקבוצה הבכירה מתקשרת מקצועית למועדון מסוים בליגה נמוכה יותר ולעיתים בשתי ליגות מתחת.

בתיאוריה, שיתוף פעולה בין שני מועדונים כולל את כל גילי האימון ולא רק קבוצה הבוגרת. מועדון האם בעל אינטרס לקדם יותר ויותר ילדים על מנת שלבוגרים יגיעו הטובים ביותר, ולכן הוא מטפח את הפעילות במועדון הבת. אם שיתוף הפעולה נעשה רק בגילי קבוצת הבוגרים, הרי שברור שיש אינטרס למועדון האם ופחות למועדון הבת.

טיפוח מועדון הבת אומר שמועדון האם נדרש לניהול מתקדם וכפול. מועדון האם קובע את התוכנית ומבצע מעקב בקרה וניתוח ביצועים אחרי האימונים, המאמנים והספורטאים. כל המאמנים במועדון הבת מאמנים על פי פילוסופיית האימון, תפיסת האימון, השיטה וסגנון משחק שמכתיב מועדון האם. מועדון האם מקיים ימי עיון וסדנאות משותפים לצוותי האימון במועדונים, נערכים משחקי אימון בין הקבוצות במועדון האם ומועדון הבת ויש ניוד של שחקנים.

sheen-shitof

פתרון טבעי

גבר, הגיע הזמן לשפר את התפקוד המיני ואת הזוגיות שלך

בשיתוף גברא
עילאי חג'ג', שחקן הפועל עפולה. דני מרון
התפתח היטב, אבל מה הוא תרם להפועל עפולה. עילאי חג'ג'/דני מרון

במקרה של קבוצת בת נשאלות כמה שאלות מרכזיות: האם חזון מועדון האם מתאים, האם תפישת האימון מתאימה למועדון הבת? מה עושים כדי להשאיר למועדון את אופיו ואת עצמאותו? ויש כמובן ניואנסים כמו קביעת דקות משחק של המושאלים ועוד תכתיבים. בקיצור, איפה עובר הגבול?

כיום יש יותר ויותר שחקנים שמשחקים בגיל צעיר ביותר ברמות הגבוהות. זה קורה כשהם באמת בולטים ו/או במקרה שחסר שחקן בתפקיד הנדרש. לרוב, בקבוצות הילדים ובעיקר הנערים והנוער, המועדונים נוטים לשלב ילדים המוגדרים "חריגי גיל" בכמות המותרת על פי תקנון ההתאחדות לכל שנתון. כל מועדון צריך לקבוע את סגל השחקנים על פי יכולותיהם ולהתייחס לאפשרות לשלב "חריג גיל" כהמלצה בלבד שאין חובה ליישמה. ישנם מועדונים שמבינים שילדים מתפתחים בקצב שונה (גיל ביולוגי וכרונולוגי) ולכן צריך לתת להם את ההזדמנות להתפתח בקבוצת הגיל המתאימה להם. יש מועדונים שאת השחקנים חריגי גיל בקבוצת הנוער משאילים למועדון הבת כדי שישחקו כצעירים בליגה גבוהה יותר ויתנסו בליגת בוגרים. אך מהי תרומתם למועדון הבת? האם שחקנים מושאלים יכולים להיות אלו שיובילו אותו להשגת המטרות?

מה קורה בישראל?

בישראל, על פי התקנון של ההתאחדות, אסור לקבוצה להחזיק בקבוצת בת מהחשש ששתי הקבוצות עלולות להיפגש זו מול זו במשחקי גביע. לכן בישראל אין קבוצת בת באופן רשמי וגלוי, אך כן יש מועדונים מועדפים שאליהם קבוצת בוגרים מליגת העל משאילה את שחקניה.

זו פרשנות מקומית. אם נבדוק מה קורה בקבוצות הילדים במועדונים הקטנים, הילדים מתגאים ללכת עם מדים של קבוצת האם, אך מעבר לכך לרוב לא זוכים לשדרוג ניהולי ו/או מקצועי ואין קשר עם קבוצות הילדים המקבילות. מנהל המועדון הקטן ש"אומץ" על ידי קבוצה גדולה לרוב מונע מרצון למשוך אליו ילדים למועדון. ההורים, שמצפים לתמורה בדומה למה שמקבל ילד במועדון הגדול, מפתחים ציפיות גבוהות שלא תמיד מקבלות מענה.

פפ גווארדיולה מאמן ברצלונה. רויטרס
גדל בקבוצת הבת וראינו לאן הגיע. פפ גווארדיולה/רויטרס

פורמט אחר שאומץ בישראל הוא שלוחות של מועדון האם במועדון מרוחק, כמו למשל, מכבי חיפה נהלל
ומכבי תל אביב צפון. גם במודל זה כביכול הילדים שייכים לאותו מועדון, אך כשיש ילד בולט בשלוחה היא מתקשה לותר עליו לטובת מועדון האם מחשש שהישגיה הקבוצתיים ייפגעו. כך ילדי השלוחה תמיד מרגישים סוג ב', עד שבמועד פירעון החוזה בין המועדונים הוא לא מתחדש יותר.

בקבוצות הבוגרים נפוץ יותר תהליך השאלת השחקנים לקבוצה מקורבת שאינה נקראת באופן רשמי קבוצת בת. גם כאן ישנן לא מעט נקודות שיש לחשוב עליהן: האם מועדון גדול שתפיסתו המרכזית היא כלכלית יכול להשתלב עם מועדון קטן מקומי שמטרתו להוות מקום מפגש חברתי לילדי היישוב, לקדם את השחקנים המקומיים ולתת להם במה לפרוץ החוצה? האם שחקן מושאל תופס מקום וזמן משחק של שחקן בית מוכשר רק משום שגדל במועדון עם גב כלכלי? ואיך על מועדון הבת לנהוג?

אינטרסים פרטיים לעומת אינטרסים עירוניים

האם קבוצת כדורגל שמתוקצבת מהעירייה צריכה לטפח שחקנים למועדון פרטי אחר? המפגש בין ראש עיר, כמו למשל אבי אלקבץ שמממן את קבוצת הכדורגל בעפולה, אוהד את המועדון ובזמנו ראיתיו לעיתים קרובות גם יושב על הספסל בזמן משחקים, יוכל להסתדר עם תפיסה כלכלית עסקית מובהקת כמו זו של מכבי חיפה? שיתוף פעולה כזה אפשרי ואף יכול להיות פורה לשני הצדדים בתנאים מסוימים מוגדרים מראש. ראש העיר שתומך בקבוצה צריך להבין את תרומת השחקנים המושאלים לקבוצתו, ומצד שני לא להפסיק לדאוג ולטפח את שחקני הבית שלו.

שותפות כזו הרבה פעמים מתפרקת כאשר מתחלף ראש עיר. הדבר פוגע במיוחד כאשר מדובר בהתקשרויות בין מועדונים לגילאים הצעירים - החשיבה ארוכת הטווח נקטעת והאופק להתקדם נפגע.

יואל לביא, ראש עיריית רמלה. 29 במרץ 2016. ראובן קסטרו
כשהוא ירד המודל ננטש. יואל לביא/ראובן קסטרו

על פי הפרסומים בעיתונות, ההתקשרות בין מכבי תל אביב לבית"ר רמלה נעשתה כאשר ראש העיר היה יואל לביא. למחליפו של לביא מיכאל וידל הייתה תפיסה אחרת - הוא חשב כי ברמלה הכדורגל צריך לתת מענה לילדי העיר, וכי השותפות עם מכבי תל אביב באה על חשבון שחקנים מקומיים. השותפות פורקה. צריך לזכור כי בתקופה מסוימת שותפו בקבוצה הבוגרת של רמלה 14 שחקנים מושאלים ממכבי תל אביב, בהם שחקנים כמו יונתן כהן, דן גלזר, שחר פיבן וגם עדן קארצב.

השאלה האם ההתפתחות שלהם נעצרה זמנית או קודמה. היא רלוונטית גם למאמנים.

באירופה מצאו לכך פתרון אחר. מועדון גדול יכול לפתוח קבוצת בוגרים נוספת, המשחקת בליגה נמוכה יותר. הקבוצה השנייה מתאמנת במתחם האימונים של המועדון, אך בזמנים שונים מהקבוצה הראשונה. יש תנודתיות קבועה של שחקנים בין הקבוצות בהתאם להתפתחותם באימונים וביער הדגש על התפתחות הצעירים. לרוב בקבוצה השניה משתפים את השחקנים הצעירים ונותנים להם את האפשרות לשחק בליגת בוגרים ולצבור ניסיון.

כך נמצא במועדונים הגדולים קבוצות הנקראות U23, כלומר שחקני המועדון הצעירים יכולים לשחק בקבוצה זו, אך אין זה מונע שיתוף שחקן צעיר בקבוצה הראשונה. בקבוצות אלו מרבית השחקנים עד גיל 23 ומותר לשתף שלושה "חריגי גיל". כך הצעירים לומדים גם מניסיונם של הוותיקים, וגם מתנסים במשחקים מול קבוצות בוגרים שחלקן כוללות שחקנים ותיקים בלבד. לרוב המאמן של הקבוצה עד 23 הוא המסומן "לרשת" את מאמן הקבוצה הראשונה. מישהו אמר פפ גווארדיולה?

אחת ההגבלות של שתי קבוצות בוגרים באותו מועדון היא שהקבוצה השנייה משחקת בליגות נמוכות ואינה יכולה לעלות מעבר לליגה שלישית. במועדונים כאלו יש מודל ניהול אחד, מנהל מקצועי אחד, חשיבה מתמדת לתכנון רב שנתי מילדים עד בוגרים והתייחסות לכל שחקן ולפיתוח ייחודיותו.

השורה התחתונה

נושא פיתוח שחקנים צעירים הוא חשוב ביותר. יש בכל הארץ גם במועדונים קטנים ילדים מוכשרים וצריך לתת להם את הכלים לפרוח. בעזרת תכנון ארוך טווח וידע מקצועי וניהולי ברמה גבוהה ניתן לקדם את הילדים לא פחות מאשר במועדונים גדולים. מחקרים לאחרונה מראים כי ישנה חשיבות שהילד /נער ימשיך לגור בביתו, יגדל בסביבת מגוריו ויתפתח בכדורגל במועדון המקומי (בתנאי שהמועדון עומד ברמה שמאפשרת לו להתקדם).

במועדונים הגדולים בעיית "עודף השחקנים" צריכה לדעתי להיפתר ע"י הקמת קבוצה שניה שתשחק בליגה נמוכה יותר ותגיע לכל היותר לליגה א'. בקבוצה זו יקבלו ויתנו במה לשחקני הבית הצעירים והמוכשרים, ובעזרת תכנון נכון יוכלו לעבור לשחק בקבוצה הבוגרת בליגת הבכירה מבלי לנדוד בין מועדונים שונים. מבנה כזה גם יחסוך למועדון רכש של שחקנים זרים שלעיתים אינם מוכרים, אינם מספקים את מה שמצפים מהם ולא מחוייבים רגשית למועדון.

ד"ר מרק ורטהיים במהלך אימון. באדיבות המצולם,
ד"ר מרק ורטהיים במהלך אימון/באדיבות המצולם

פירוק ההתקשרות בין מכבי תל אביב לביתר רמלה ומצבה של עירוני עפולה היום מעלים שאלות רבות על הפורמט של שיתופי פעולה. בשני המקרים ראינו שהוחלפו מאמנים בקצב גבוה, מה שמבטא את הקושי שלהם בקבוצות בת. יש לחפש דרך שיותר מתאימה לישראל, המשלבת חשיבה מקצועית וכלכלית. בבסיסה עומד גידול שחקני בית קודם כל בסביבה הגיאוגרפית שלהם, תוך מתן מענה למצטיינים במרכזי המצוינות האזורים.

לראשונה בישראל ייפתח קורס ייעודי למנהלי קבוצות במועדונים באקדמיית ורטהייםOperative sport management (OSM) עם אורחים מחו"ל וידע יישומי מותאם לכל מועדון.

הכותב הוא מנטור למועדונים ולמאמנים.

  • עוד באותו נושא:
  • כדורגל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully