מאז החלו בליגת האלופות לשחק בפורמט של בתים בני ארבע משתתפות, נרשמו 49 מקרים שבהם סיימה קבוצה במאזן 2:4; ב-46 - שהם 94% - זה הספיק כדי לסיים במקום הראשון או השני, ורק בשלושה לא. לרוע מזלה, הפועל חולון נפלה בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה, והודחה אמש (רביעי) למרות ניצחון מרשים נוסף, 60:64 על מורסיה.
הסגולים סיימו את הקמפיין האירופי, כמו הפועל ירושלים יום לפניהם והפועל תל אביב בשבוע שעבר, אבל יוצאים ממנו בתחושה שונה לחלוטין וחיובית הרבה יותר. מלכתחילה הם הגיעו לעונה הזאת בציפיות נמוכות יותר; בלי בעלים חדש עם ארנק פתוח כמו עופר ינאי או מתן אדלסון, ללא שני הזרים שהנהיגו אותם בשנים האחרונות (ג'ו רגלנד וכריס ג'ונסון), וכשעל הקווים עומד עמית שרף, בעונתו הראשונה בליגה הבכירה.
חולון התגברה על לא מעט קשיים במהלך הדרך, וידעה גם להגיב בצורה מהירה ונכונה לפציעות הרבות ולעזיבות שפקדו אותה; מי שהיה אמור להפוך לכוכב שלה - נטש בגלל המלחמה (אמד קייבר), מי שהפך בפועל לכוכב - הלך אחריו (אמין נואה), וסינדרלת העונה החמיץ מחצית מהטופ 16 (ג'סטין סמית'). הקבוצה החתימה חמישה זרים שונים תוך כדי העונה, והאחרונים שבהם - קווין הרווי וטאג' מקול - נראים כמי שעשויים לסחוב אותה להישגים בזירה המקומית, שאליה תשוב כעת.
"לצערי, אני נאלץ לסכם את העונה ולא רק את המשחק", אמר המאמן שרף. "כואב לנצח קבוצה כמו מורסיה, מארבע הגדולות בספרד, ולא לעלות. היינו ראויים להיות ברבע הגמר ולהילחם על העלייה לפיינל פור. התנאים היו באמת קשים, במציאות לא פשוטה, והארגון העמיד את הסגל הכי טוב שקבוצה בסדר הגודל שלנו יכולה להעמיד. ההנהלה הגיבה באותו הרגע לכל דבר שקרה, והשחקנים הישראלים לקחו אחריות בצורה מדהימה.
"עוזר המאמן עידו לויט, שבנה איתנו את הקבוצה בקיץ, עזב אותנו למילואים ב-8 באוקטובר ולא היה איתנו לאורך כל המסע. גוני יזרעאלי, השותף שלי, הוא כמו מאמן בקבוצה הזאת, והוא עשה עבודה של שניים או שלושה אנשים. בסוף, המטרה בספורט היא ללכת עד הסוף, ולצד הגאווה יש כאב. יש לנו 24 שעות להתעסק בזה, אבל בשבת כבר מחכה עירוני נס ציונה. פתחנו את הליגה בצורה מגומגמת, אבל התאוששנו, והמטרה שלנו כרגע היא לסיים במקום הרביעי".