מה עובר על קבוצה ערבית ואוהדיה המשחקת בליגה הישראלית בימים אלה של מלחמה?
תהיה אשר תהיה התשובה, אין הצדקה להתנהגות של אוהדי סכנין מול חדרה בשבת. יציעי האוהדים אינם מקום לקדם מחאה פוליטית וחוקי המדינה חלים על כולם, יהודים וערבים, אוהדי כדורגל ושאר הציבור. מעשיהם של חלק מאוהדי סכנין, שהפריעו בעת השמעת ההימנון, "התקווה", ושרקו בוז לשחקן חדרה מנשה זלקה, בשל השתתפותו בלחימה בעזה, ראויים לכל גינוי.
במדינת ישראל קיים איזון עדין, מורכב ומקסים שהופך אותה למה שהיא. בין מדינה יהודית לדמוקרטית, בין חילוניים לדתיים, בין יהודים לבני דתות אחרות. בימים של מלחמה השמירה על האיזון הזאת הופכת לקשה ומאתגרת הרבה יותר. ולתוך המתחים האלה נכנס הכדורגל. אם בימים כתיקונם הכדורגל והספורט בכלל הוא גשר, מקום של שיוויון לכולם ולמוביליות חברתית, בתקופה כזאת מתוחה יש מי שנותן לאמוציות פורקן, והתוצאה יכולה להיות הרסנית. חייבים לשמור על כל משמר על מה שבנינו וזאת קריאת השכמה להנהלת סכנין לטפל בנושא בדחיפות, לפני שיהיה מאוחר יותר.
לפני כשלושה חודשים הבעתי שמחה על חזרת הקהל למגרשי הכדורגל, אך לצד זאת גם הזהרתי כי חזרת האוהדים בימים שכאלה יכולה להיות מאתגרת ואף מסוכנת. לצערי הרב לא טעיתי. השילוב בין הרגשות והלהט על מגרש הכדורגל והרגשות המציפים נוכח התמונות מעזה או הדאגה לגורל החטופים והחיילים- מחייב טיפול רגיש וכן. ולצד זאת, לטפל בשורש בתופעות בעלות אופי עברייני ומזיק.
ומכאן פנייתי להנהלת סכנין, שיודעת לטפל בנושאים ברגישות. בני סכנין לא חדשה בסיטואציה של קבוצה ערבית בליגת העל, עם כל המשתמע מכך. הקבוצה נטעה יתד בליגת הכדורגל הבכירה, השתלבה בחברת המיינסטרים הישראלית גם כמחזיקת גביע, עברה מלחמות ותקופות קשות, והיא שותפה מלאה לפעילויות חברתיות וקהילתיות.
רק בשבוע שעבר השתתף נציג סכנין במפגש רכזי קהילה שנערך ביוזמת מנהלת הליגות וסיפר על פעולות המועדון בזמן הלחימה, לרבות מחווה שערכו לבן של המאמן המשרת בעזה. רק לפני שבועיים השתתפו בכירי המועדון ושחקני סכנין במפגש עם בני נוער במסגרת אימוץ המועדן את כפר הנוער כדורי, שהצמיח לוחמים וסמלי ציונות כמו יצחק רבין ויגאל אלון. בסכנין מכירים את המשחק היטב והאירוע בשבת לא הולם אותם ולא משקף את הפעילות. אני מקווה שמדובר באירוע חד פעמי שיגרום למועדון להתעשת.
לצד הגינוי הברור והלא מתפשר לאוהדי סכנין, חשוב לציין לטובה את התנהגות שחקני חדרה ואוהדיה, שלא נגררו לפרובוקציות ושמרו על קור רוח.
לא קל להיות ישראלים בימים אלה, גם ליהודים וגם לערבים. אבל אנחנו פה ביחד וביחד נישאר. ברחוב, ביציע ובמגרש.
הכותבת היא מנכ"לית ערכים בספורט