פעם, מזמן, היה נהוג לומר שכדורגל משחקים משבת לשבת ושהטבלה לא משקרת. היום, לא רק ששכחתי מתי הייתה הפעם האחרונה שהקבוצה שלי שיחקה ביום המנוחה, אלא שהכדורגל הזה הוא רק פרומו, LEG 1 של התמודדות שעתידה להיות מוכרעת במקום אחר לחלוטין. כי לכל שבת (או ראשון ורביעי) יש מסתבר, גם משחק גומלין שמוכרע הרחק מעיני האוהדים, בחדרים בהם יושבים משפטנים מכובדים ומלומדים. וכשזה קורה, הטבלה משקרת. אוהו איך שהיא משקרת.
שלא יובן אחרת, יש לי המון כבוד לדייני בית הדין המשמעתי והעליון של ההתאחדות לכדורגל. כל אדם שמסוגל לקרוא ולהבין (שלא לדבר על לכתוב) פסקה כמו "כאשר סעיף 22יא1 קובע את הענישה החמורה של הפחתת נקודות בפועל, בהתקיים אחת מעילות ההפחתה, הוא מגביל זאת לנסיבות מחמירות. כל יתר המצבים, כאשר לא מתקיימת אחת מעילות ההפחתה, מצויים תחת העונש השיורי של קנסות (כאמור, בכפוף לסייג שיפותח). לא היה צורך להגביל את הקנסות רק להתפרעות בנסיבות מחמירות, שכן יש מקום להחיל את עונש הקנס הן בעבירות רגילות והן בעבירות המבוצעות בנסיבות מחמירות" - ראוי להסיר בפניו את הכובע.
אבל לא לצורך הסרת כובעים התכנסנו כאן, אלא לכדורגל. ומה שקורה העונה במגרשים הממוזגים שבבית הדין של ההתאחדות מסוכן מאוד לענף הפופולרי בישראל. ואגב, בואו נודה על האמת, מה שהופך אותו לכזה הוא הפשטות שבו: שחקן מוסר לשחקן, שם גול ורץ לאוהדים; שני כרטיסים צהובים זו הרחקה; קרן מכניסים עם הרגל, חוץ עם היד; על ניצחון מקבלים שלוש נקודות, על תיקו נקודה אחת, על הפסד כלום. את כל הדברים האלה אני יכול להבין. ככה לימדו אותי. זה הבסיס. אחר כך הוסיפו נבדל פסיבי ושחקן שהשפיע או לא השפיע על המהלך, אחרי זה הגיע ה-VAR ובכלל הפך את הכל. אבל כל הדברים האלה קשורים לכדורגל.
אתם יודעים מה לא קשור לכדורגל? שבאמצע משחק אני מתווכח עם הג'ינג'י שיושב מעליי אם העובדה שהשופט לא מחדש את המשחק כי אוהדים זרקו רימון עשן נחשבת לנסיבות מחמירות או רק להתפרעות אוהדים, או שאולי זה בכלל התנהגות בלתי ספורטיבית של אוהדים, ואני די בטוח ששמעתי מישהו נוהם, אבל אחר כך שמעתי אותו מדבר במזנון והבנתי שזה רק הסיגריות, ואחרי שנגמר המשחק וניצחנו, אז במקום להוסיף שלוש נקודות אני עושה חשבון ויוצא לי מינוס חמש (ועוד שתיים על תנאי למשך שנה).
ועכשיו ברצינות. התקדים שקובעת ההתאחדות לכדורגל באמצעות בתי הדין שלה מסוכן מאוד למשחק. ברגע שמוציאים את הכדורגל מהמגרש ומכניסים אותו לתוך קובץ PDF באורך 14 עמודים בשפה שמעטים מאיתנו מסוגלים לקרוא - המשחק מאבד משמעות ואמון האוהדים במוסדות הניהוליים (שגם כך היה בשפל המדרגה) נעלם לחלוטין.
כי גם לי וגם לכם יצא בעבר לחזות במופעי שיפוט הזויים, רשלניים ונפשעים, ותמיד - למעט פרשות פליליות - הצלחנו בסופו של דבר לקחת אותם כחלק אינטגרלי מהמשחק. גם כשהקבוצות שלנו הפסידו משחקים, ולפעמים תארים, בגלל החלטה כל כך מוזרה של השופט שאתה פשוט משוכנע שהמשחק מכור - עמוק בלב, כשהדופק יורד, כשעובר מספיק זמן, אתה יודע שברוב מוחלט של המקרים, השיפוט בליגת העל נקי. אולי חסר אחידות, בטוח לא חף מטעויות (אפילו חמורות). אבל נקי.
אבל כשפלפולים משפטיים שנכתבים על ידי משפטנים שאין להם שום קשר למשחק משפיעים על הטבלה, ובטח כשהאירוע כבר הופך לבדיחה (מפחיתים נקודה, מחזירים, מפעילים עונש תנאי, ממתיקים, תקנון חדש, תקנון ישן) - אז אני לא יודע שהמשחק נקי. אני לא יודע מה קורה בחדרים שבהם נכתבים פסקי הדין האלה, שבאופן ברור משפיעים על מאבק האליפות שהקבוצה שלי לוקחת בו חלק.
אלה החלטות המתקבלות הרחק מעיני הציבור, והסימוכין להחלטות האלה נכתבים בלשון משפטית שרוב בני האדם מתקשים לקרוא ולהבין, ובעוד אני משוכנע לחלוטין שכפיהם של כל דייני בית הדין המשמעתי והעליון של ההתאחדות לכדורגל באשר הם נקיות מכל רבב - אני יודע גם שהיכן שאור השמש אינו מגיע, שם מתחילות הקונספירציות והלחשושים והשמועות. חוסר האמון הציבורי הרעוע ממילא במערכת המנהלת את הכדורגל הישראל הולך ומגיע לשיא. זה פוגע בספורטיביות, זה עלול לרוקן את האצטדיונים וזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים כאן.
רפורמה בתקנון המשמעת הוא דבר מבורך. הוצאת עונשי הרדיוס והמשחקים ללא קהל הייתה החלטה נהדרת. אבל עונשי הפחתת הנקודות והקלות שבה הם יוצאים אל הפועל - ויתר על כן: הקרקס המתלווה לכך בערעורים והחלטות שמשתנות ב-180 מעלות משבוע לשבוע - כל אלה הם הכל, הכל חוץ מכדורגל.
ראוי שהנהלת ההתאחדות לכדורגל תכנס דיון מיוחד ובסיומה תכריז כי המקום היחיד שבו מוכרעת ליגת העל - בצמרתה ובתחתיתה - הוא על הדשא. ראוי שהנהלת ההתאחדות לכדורגל תפרסם הודעה שלפיה מוחזרות בזאת כל הנקודות שהופחתו לכל הקבוצות, שעד סיום עונת המשחקים הנוכחית לא יופחתו נקודות נוספות - וכי הזמן שנותר עד פתיחת עונת 2024/5 יוקדש לדיונים נרחבים בהם ישתתפו גם ראשי בית הדין עצמם, במטרה לגבש תקנון משמעתי שיבטיח לא רק התנהלות תקינה, הוגנת ובטוחה של שחקנים ואוהדים במגרש ומחוצה לו - אלא גם שהכדורגל יישאר כדורגל.