לשבור את תקרת הזכוכית: האתגר של סן פרנסיסקו וקנזס סיטי

ב-29 בינואר 1995 זכתה סן פרנסיסקו בפעם האחרונה בסופרבול. הניינרס הביסו את סן דייגו 26:49, כאשר התמונה הזכורה ביותר מהמשחק היא זו של סטיב יאנג מבקש מחבריו "מישהו יכול להוריד לי את הקוף מהגב?"

יאנג, האיש שנישל את ג'ו מונטנה הגדול מעמדת הקוורטרבק הפותח, נכשל פעמיים ברציפות בניסיון ההעפלה לסופרבול. בשלישית הוא סופסוף עלה וגם זכה. 29 שנים מאוחר יותר, קייל שנאהאן ניצב במקום דומה, במקרה שלו מעמדת המאמן.

שנאהאן הוא אחד מנערי הפוסטר של הדור החדש של מאמני ה-NFL. בזמן שלביל בליצ'יק אין ביקוש, קבוצות הליגה לא מפסיקות לחפש אנשי מקצוע מסוגם של שנאהאן ושון מקוויי - צעירים, נאים, כריזמטיים, ווינרים. ההבדל בין השניים הוא שמקוויי נכשל פעם אחת ותיקן בשנייה. שנאהאן מקבל כעת את ההזדמנות שלו.

לכאורה, המאמן של הפורטי ניינרס בשבע השנים האחרונות ניצב בעמדה מצוינת. הוא לקח קבוצה איומה והפך אותה, יחד עם ה-GM הנפלא שלו ג'ון לינץ', לפרנצ'ייז מנצח עם מספרי עונה רגילה שמוכרים יותר מהשנים של ביל וולש ומונטנה - 3:13, 4:13, 5:12. בניגוד אליהם, הוא עדיין לא הצליח ללכת עד הסוף. אם יצליח, יוזכר בצדק כאחד מגדולי המאמנים שהגיעו למפרץ. השאלה היא מה יקרה אם גם הפעם ייכשל.

שנאהאן, צריך לזכור, נכנס לפלייאוף עם כתם משמעותי ביותר - הוא היה 31:0 כשהניינרס נכנסו לרבע הרביעי בפיגור בן חמש נקודות ומעלה. בתוך שבוע רשם שני מהפכים - אחד מול גרין ביי והשני, הגדול יותר, נגד דטרויט. חצי קוף כבר ירד מהגב, אבל לנגד עיניו ואוהדי הניינרס עומד מהפך אחר - בסופרבול של 2020, אז מחקה קנזס סיטי פיגור בן 10 נקודות ברבע הרביעי וניצחה את סן פרנסיסקו. לא נשכח גם את ניהול השעון המחפיר של אטלנטה, כשהיה מתאם ההתקפה שלה בסופרבול המפורסם בו הובילה 3:28 על ניו אינגלנד והפסידה. מבחינתו, הוא פשוט לא יכול להרשות לעצמו לחזור על ה"הישגים" הללו.

כמה משמעותית התווית המודבקת למאמן והאם היא יכולה להשפיע? בגדול, פוטבול הוא משחק של השפיץ של עור החזיר ודי להסתכל על המאמן שכבר ניצח את שנאהאן בסופרבול. אחרי שנים שבהן הוגדר כחסר יכולת, אנדי ריד זכה בטבעת והוסיף עוד אחת אשתקד, אבל זה לקח זמן וזה לא קרה בפילדלפיה, קבוצת הדגל שלו. אחרי ארבע העפלות רצופות לגמר החטיבה והפסד בסופרבול, ריד החזיק מעמד בפילי עוד שבע שנים בטרם הוחלף לאחר הישגים בינוניים. שנאהאן עלול לסבול מגורל דומה עם פחות חיי מדף. אם יפסיד הפעם אולי יתקן בעתיד, אבל לא בטוח שזה יהיה בסן פרנסיסקו, ולא בטוח שהקבוצה תמצא מחליף ראוי. סטיגמת ה"מאמן מצוין שלא מסוגל ללכת עד הסוף" עלולה להתנקם בו ולהתנקם בה. זו ההזדמנות שלהם. לא בטוח שתהיה עוד אחת.

לסן פרנסיסקו יש לא מעט שחקני התקפה טובים. שלושת המובילים הם הקוורטרבק ברוק פרדי, כריסטיאן מקאפרי ודיבו סמואל - האחד הוא סופרסטאר, מהתופסים הטובים בליגה בין הרצים, השני הוא כוכב בפני עצמו, מהרצים הטובים בליגה בין התופסים. ומאחורי שלושת אלה ניצב האיש שעשוי לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד - ברנדון איוק.

זכייה בנוואדה תהיה מאוד סמלית עבור איוק, יליד קליפורניה שגדל ברינו. בניגוד לדיבו, שנבחר שנה לפניו בדראפט, הוא לא חווה את ההפסד לקנזס סיטי בסופרבול של 2020. במסגרת עוד אחד מהטריידים הנפלאים של לינץ', הוא נבחר על ידי הפורטי ניינרס במקום ה-25 בדראפט של אותה שנה ומאז לא אכזב. איוק התמקם כתופס קלאץ', כזה שיעניש אותך אם הסרת ממנו את העיניים, וכשיש לך בקבוצה בנוסף לסוללה הזאת גם טייט אנד כמו ג'ורג' קיטל, קל להסיר ממך את העיניים.

בגמר ה-NFC איוק רשם את הטאצ'דאון שצימק ל-24:17 בדרך להשלמת הקאמבק על דטרויט, אבל זה היה רק המהלך השני הכי חשוב שלו במשחק. התפיסה המשוגעת שקדמה לטאצ'דאון היא ששינתה את גורל ההתמודדות - מסירה של פרדי ל-51 יארד שהייתה אמורה להיחטף בכלל, הגיעה לאיוק ב"תפיסת קרקס", שהשבוע הובילה להטרלה משעשעת של סקרמנטו קינגס לפני המשחק מול דטרויט פיסטונס. זה היה הרגע ששינה את המשחק, שבו היה ברור שסן פרנסיסקו כבר לא תפסיד. היא תזדקק לעוד רגע איוק כזה בסופרבול.

הטור הזה נפתח עם הסופרבול של 1995. נקפוץ עשור אחד קדימה, ל-2005. אנדי ריד והאיגלס מנסים להכניע את טום בריידי וניו אינגלנד. הפטריוטס מנצחים 21:24 וזוכים בטבעת בפעם השנייה ברציפות. 19 שנים יחלפו ואף קבוצה, כולל ניו אינגלנד עצמה שהעפילה לסופרבול ארבע פעמים בזו אחר זו, לא שחזרה את ההישג.

שושלות היו ועודן קיימות ב-NFL. למעשה, קנזס סיטי היא כבר שושלת, עם העפלה רביעית בחמש שנים לריקוד הגדול. אלא שפעם שושלות היו מקבעות את עצמן על ידי ריפיט - מיאמי ופיטסבורג בשנות ה-70, סן פרנסיסקו בשנות ה-80, דאלאס ודנבר בניינטיז וכאמור, הפטריוטס בתחילת המילניום. מאז, כל קבוצה שניסתה לעשות זאת כשלה. האחרונים היו פטריק מהומס והצ'יפס, שבסופרבול 55 הושפלו על ידי טמפה ביי 31:9. הפעם הוא יתמודד מול פרדי והניינרס. אם ינצח, הוא ישבור סופסוף את הקרח.

מהומס כבר הוכיח יותר מפעם אחת שהוא הקוורטרבק האולטימטיבי. גם עם קבוצה פחות מוכשרת התקפית, ניידות פחות טובה משהייתה לו בעבר ונפילת מתח גדולה במהלך העונה, הוא הוביל את הצ'יפס לגמר. טבעת שנייה ברציפות תציב אותו במקום שונה לחלוטין ותקבע אותו כבר עכשיו, בגיל 28, כאחד הגדולים אי פעם. למעשה, יש לא מעט קולות שכבר מציגים אותו כמי שעשוי להיות הגדול מכולם ומנהלים השוואה בינו לבין בריידי שאז, ב-2005, היה צעיר ממנו בשנה. למהומס יש עוד כברת דרך ארוכה כדי להיות מוזכר בנשימה אחת עם ה-GOAT, אבל תואר בלאס וגאס יקרב אותו לשם בעוד כמה צעדים.

זמן קצר לאחר שטיילור סוויפט וטראוויס קלסי החלו להתמזג, עלה טרנד טיקטוק משעשע ובו נשים מתגרות בבעליהן, אומרות ש"אף אחד לא שמע על קלסי לפני שהתחיל לצאת עם טיילור" ובוחנות את התגובות הנרגנות שלהם. ב"אף אחד" הן הוציאו מהמשוואה עשרות מיליוני חובבי פוטבול, אבל הרעיון היה ברור והתוצאה הייתה משעשעת.

בגלל הנוכחות של סוויפט ביציע ושל הסוויפטיז מחוצה לו, הסופרבול הזה צפוי לשבור שיאי צפייה. רבות דובר על העניין המעיק שכוכבת-העל מייצרת, אבל באופן אירוני הוא דווקא יכול לעשות צדק עם קלסי. משחק גדול שלו וניצחון לא רק ייתנו את הכבוד הראוי לו, הם גם יעניקו לו סופית את המעמד לו הוא ראוי - הטייט אנד הכי גדול בהיסטוריה.