אם תתאמת טענתם של אנשי אשדוד, לפיה הביא יניב עזרן את הכדור הנגוע במנת יתר של אפדרין מאמא שלו, ולא קיבל אותו ממישהו בתוך המערכת, אז חייבים להבהיר במהירות דבר אחד: זו לא פרשת אדרי 2. אסור אפילו לחשוב להשוות בין שני המקרים, ואסור שהעונש בשני המקרים אפילו יעורר כל דמיון. אזכור קצר של העובדות אולי יועיל:
בפרשת אדרי, הכשל היה מערכתי במובהק. על פי עדותו של שחקן מכבי דאז, דדי בן דיין, לפני כל משחק נהג מאמן הכושר גיא עזורי (היום בבני יהודה) לחלק לכל שחקני ההרכב כדור, שלטענתו קיבל מבן דודו בלוס אנג'לס. את הכדור, טען עזורי, משווקים ברשת GNC האמריקאית לתוספי בריאות למיניהם.
שימו לב: עזורי חילק את הכדור לשחקני ההרכב. מכאן שאברהם גרנט, מאמן מכבי באותה תקופה, היה חייב לדעת מזה. הוא היה חייב לדעת גם על פי העובדה ששחקנים התלוננו בפניו על תופעות לוואי כמו סחרחורות וזיעה קרה בלילה. למרות כל אלה, איש במכבי לא חשב לקחת את הכדורים של הבן דוד של עזורי, ולשלוח אותם למעבדה לבדיקה - כפי שהיה עליהם לעשות מהרגע הראשון בו הציע עזורי לתת לשחקנים חומר שלא עבר את בדיקות המועדון.
באותה עונה, ואולי גם הודות לסימום השיטתי הזה, התאוששה מכבי תל אביב מ(עוד) פתיחה גרועה לליגה, דהרה לסיבוב שני מצוין וסיימה בסופו של דבר במקום השני, שהקנה לה מקום בגביע אופ"א.
מדברים אצלנו הרבה על אירופה, אז בואו נבדוק איך מטפלים בעניינים כאלה באירופה: כשאדגר דווידס, שחקן יובנטוס, היה זקוק לטיפות עיניים מיוחדות, והתעורר החשש שאלה מכילות חומר אסור במינון גבוה מכפי המותר על ידי אופ"א, שלחה יובנטוס את הטיפות לבדיקה ב-27 מעבדות שונות. בסופו של דבר הסתבר שהטיפות אכן מכילות מינון גבוה מדי של החומר האסור, ודווידס קיבל אישור חריג מאופ"א להשתמש בהן.
כשרופאי נבחרת אנגליה ביקשו לתת לשחקני הנבחרת תוסף מזון כלשהו במהלך מחנה האימון שלפני יורו 2000, הורה סר אלכס פרגוסון לשחקני מנצ'סטר יונייטד שבנבחרת לא לקחת שום דבר עד שייבדק ויאושר על ידי רופאי מנצ'סטר יונייטד. הוא ידע שרק הוא - לא מנהלי נבחרת אנגליה ולא הסגן של אלוהים - אחראי לשלומם של שחקניו ולעמידתם בתקנות הגופים הבינלאומיים. הוא ידע שאם השחקנים שלו ייתפסו בגלל הטמטום של מישהו אחר, הם יורחקו גם ממשחקי הקבוצה. הוא לא סמך על סמוך, הוא לא הניח שיהיה בסדר. הוא נקט צעדים.
במכבי, לעומת זאת, לא נקטו בשום צעד לאבטחת שלומם של שחקניהם. לא לפני שנתנו להם את הכדור הזר ולא ולא אחרי שהתברר שמשהו גורם להם לתופעות מדאיגות.
והעונשים - אדרי, החייל הטוב שלקח מה שאמרו לו והניח שהקבוצה לא תסכן אותו, הורחק לשישה חודשים והקריירה שלו, שהיתה בסימן נסיקה רציני, נקטעה ונפגעה קשות. גיא עזורי, שהיה צריך להיות מורחק מספורט לצמיתות, הורחק לשנה, ומכבי תל אביב, הארגון שהרשה לכל זה להתרחש ושיצא נשכר מאד מן העבירה הזו, קיבל עונש מגוחך של הפחתת ארבע נקודות ליגה.
אה, כן - המאמן הראשי, זה שאחראי ישירות על שלום השחקנים (זוכרים את פרגוסון?) יצא נקי לגמרי, המשיך לזכייה בשתי אליפויות ולאחרונה מונה למאמן הנבחרת הלאומית. הקריירה שלו בסדר גמור, תודה ששאלתם.
באשדוד יש לנו ככל הנראה מקרה חד פעמי, חומר שניתן לשחקן מחוץ למערכת, והשפעה אפסית על תוצאתם של משחקים (עזרן כלל לא שותף במשחק בו "נתפס").
שוב: אם אכן תתאמת הטענה שלא מועדון ספורט אשדוד אחראי לכך שיניב עזרן לקח חומר שאסור לספורטאים מקצוענים לקחת, אז העונש לכל הנוגעים בדבר חייב להיות נמוך לאין ערוך: הרחקה סמלית לעזרן, נזיפה לרופא הקבוצה שלא בדק ביתר קפידה את הכדור שעומד השחקן שלו לקחת נגד הצטננות, ואיזה קנס לקבוצה, בשביל האחריות המיניסטריאלית. לא יותר.
להתאחדות לכדורגל בישראל יש היסטוריה ארוכה ועגומה של אפליה קשה בכל הנוגע לענישה של קבוצות גדולות וקטנות. אם יתברר שטענת האשדודים נכונה, והם יקבלו עונש חמור יותר מזה שתיארתי, אז נדע שבכדורגל הישראלי לא רק שיש עשירים עניים, מקורבים לצלחת ופראיירים שמשלמים מחיר מלא, יש גם כאלה שמותר להם לרמות וכאלה שאסור להם אפילו לטעות.
לא פרשת אדרי 2
רחביה ברמן
19.3.2003 / 10:10