בקיץ 2010, לאחר הזכייה הסנסציונית של גלבוע/גליל באליפות המדינה, עזב המאמן עודד קטש להפועל ירושלים. עוזרו וחברו הטוב ליאור ליובין החליף אותו על הקווים, לא לפני שקיבל מחמאה מקורית ממנהל הקבוצה. "הם לקחו לנו את האייפון, אבל הסים נשאר אצלנו", התפייט עמית גל בדרכו האופיינית.
הקבוצה מהעמק שילמה אז את מחיר ההצלחה, וכל הזרים שהצעידו אותה לתואר עזבו - אבל מלבד ליובין, היה שחקן חמישייה אחד שבחר להמשיך. זהו גל מקל, שבגיל 22 הוכתר תחת המאמן החדש לשחקן העונה ולמלך האסיסטים בליגת העל, והצעיד את גלבוע לגמר הפלייאוף.
בין השניים היה חיבור מיוחד, והם עבדו יחד אחר כך גם בנבחרת ישראל ובמכבי תל אביב. לפני שנה וחצי, כשפרש מכדורסל, סיפר מקל שליובין וקטש היו המאמנים שהשפיעו עליו יותר מכל אחד אחר. הידיעה על פטירתו של ליובין בטרם עת לא תפסה את מקל בהפתעה, ובשיחה עם וואלה! ספורט ספד לו וסיפר על החברות המקצועית והפרטית שניהל עמו לאורך השנים.
"הזיכרון הראשון שלי מליאור היה עוד כילד. בפשטות אפשר להגיד שהייתי אוהד שלו. צפיתי במשחקים רבים שלו, פעם אפילו ביקשתי ממנו חתימה, ובגלל ששנינו שיחקנו באותה עמדה, הוא הפך למודל לחיקוי שגדלתי עליו.
"ב-2008, כשחזרתי מהקולג', היה לי המזל לקבל את ליאור ועודד כמנטורים, ממש בתחילת הקריירה. לכל מאמן יש את הנקודה המיוחדת שלו, שמבדילה אותו מאחרים, ואצלו זה היה שילוב בין מוח כדורסל מבריק ויצירתי עם ניסיון כשחקן, לבין האישיות המיוחדת שהייתה לו. אין הרבה אנשים בתחום שלנו שמתמקדים בעבודה ולא מבזבזים אנרגיות על דברים טפלים ולא רלוונטיים. הוא היה אדם עם כוונות טובות וטהורות.
"אחרי עונת האליפות בגלבוע, היו לי כל מיני הצעות מקבוצות בחו"ל ורציתי לקחת אחת מהן, אבל ליאור שיכנע אותי להישאר. הוא אמר שאני צריך לעבור עוד שנה לפני שאצא לאירופה, והבטיח שייתן לי את המפתחות וידאג לקחת אותי כמה צעדים קדימה. הוא קיים. זו הייתה עונה מדהימה ברמה הקבוצתית וברמה האישית, והרבה מזה קרה בזכותו.
"רציתי מאוד לבוא ולבקר את ליאור בחודש האחרון, אבל הרגשתי שהוא תשוש ושהוא פחות פתוח לזה. דיברנו והתכתבנו, והבוקר - אחרי שקיבלנו את ההודעה על פטירתו - עברתי על הווטסאפ שלנו. הוא כל הזמן נתן לנו את ההרגשה שהוא נלחם ושהוא מאמין, אבל אפשר היה לחוש בהבדל בקול שלו לפני חודש וחצי לעומת השבועיים האחרונים.
"את ליאור אפשר להגדיר במילה אחת: קלאסה".