וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שגיב יחזקאל הוא לא הראשון ולא יהיה האחרון: מה ניתן ללמוד מהאירוע?

ד"ר עופר מוכתר, טור אורח

15.1.2024 / 17:25

לאורך ההיסטוריה לא היו ספורטאים רבים שהעזו להפגין על המגרש, ואלה שעשו זאת שילמו לא אחת מחיר כבד. שגיב יחזקאל מצטרף לרשימה מכובדת

הציוץ של אנטליאספור עם התמונות של שגיב יחזקאל. הטוויטר של אנטליאספור, צילום מסך
מי ידע שכך יהיה? הנקודה שממנה החלה הסערה/צילום מסך, הטוויטר של אנטליאספור

את מה שעבר על שגיב יחזקאל החל מאתמול כולנו מכירים. הוא חגג במשחק האחרון שער עם מחווה לקורבנות אירועי הטרור, לאחר המשחק נמחקה מן הרשתות החברתיות של קבוצתו החגיגה אשר ביצע ונשיא המועדון הודיע שהחוזה שלו מבוטל בשל העובדה שהוא פעל נגד הערכים הטורקיים הלאומיים, ובנוסף הוא עוכב לחקירה במשטרת אנטליה. שני סעיפי האישום היו "הסתה לשיח שנאה אשר עשוי לגרום לפילוג הציבור" ו"עבירות ספורט - עבירה במסגרתה הוא שילב היבטים פוליטיים בעולם הספורט". לאחר מאמצים מדיניים החליט בית המשפט לשחרר אותו.

כבר במהלך חודש אוקטובר בחר יחזקאל לא לקחת חלק במשחק של קבוצתו בשל העובדה שלפניו התקיים טקס ובו דקת דומייה "לאזרחי פלסטין שאיבדו את חייהם בגלל המתקפה הישראלית". מקרהו של שגיב ממחיש שוב את העובדה כי ספורט הוא תופעה חברתית ותרבותית ואירועים המתרחשים בתחרויות ספורט מעוררים תשומת לב תקשורתית רבה. חשוב לציין כי ספורט אינו תופעה העומדת בפני עצמה, אלא הוא חלק בלתי נפרד מן ההקשר התרבותי שבו הוא מעוגן.

טומי סמית וה-Black Power של 1968. מתוך ויקיפדיה,
טומי סמית וה-Black Power של 1968/מתוך ויקיפדיה

לאורך השנים שימש עולם הספורט פלטפורמה לשינוים חברתיים ותרם לשיפור מעמדן של קבוצות מסוימות באמצעות האפשרות להביע מחאה. המשחקים האולימפיים, שאמורים להיות חפים מכל אינטרס אידיאולוגי ופוליטי, הפכו במהלך השנים למקום בו הרגש הלאומי הופך להיות המרכזי ביותר.

כך, למשל טקס הענקת המדליות למנצחים במרוץ ל -200 המטרים באולימפיאדה שנערכה במקסיקו סיטי בשנת 1968 היה לאירוע של מחאה אידיאולוגית. במרוץ זכו במקום הראשון והשלישי שני אתלטים שחורים, טומי סמית וג'ון קרלוס. שני הספורטאים בחרו להעלות את מחאתם של אזרחיה השחורים של ארצות הברית בפני העולם כולו, עת עלו לדוכן יחפים כאשר הם עוטים על ידם כפפה שחורה. כאשר הונף הדגל האמריקאי וההמנון נוגן באצטדיון הונפו אגרופיהם עטוי הכפפות כלפי מעלה והמסר האידאולוגי והפוליטי הועבר ברחבי העולם כולו - שני הספורטאים ביקשו להיעזר בבמה שניתנה להם על מנת לבצע מחאה קולקטיבית.

אז, כמו היום, מחאתם התקבלה באופן שלילי, שני הזוכים הודרו משוק המפרסמים וחברות גדולות, אשר בדרך כלל משתמשות בספורטאים שזכו במדליות אולימפיות לשם פרסום מוצריהן, נמנעו מלגייס את סמית וקרלוס. הספורט הוא כוח רב עוצמה בגיוס רגשות פוליטיים ולאומיים והוא מספק זירה פופולארית להבעה של דעות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית
מייקל ג'ורדן סדרת גמר 1998. GettyImages
גם רפובליקנים קונים נעליים. ג'ורדן/GettyImages

אך בעקבות סיפורם של סמית' וקרלוס, מעטים היו הספורטאים אשר גילו אומץ וניצלו את הבמה שניתנה להם לפעילות חברתית ופוליטית. בהקשר זה זכורה אמירתו של מייקל ג'ורדן אשר טען "גם רפובליקנים רוכשים נעליים". קולין קפרניק שילם מחיר כבד כשהחליט לכרוע ברך בזמן ההמנון במחאה על אפליית השחורים וקריירת הפוטבול שלו נגדעה.

הדור הנוכחי של הספורטאים האמריקאיים לא מאמין יותר באי הבעת דעה ולוקח חלק אקטיבי בפעולות חברתיות ובנושאים אידיאולוגיים שונים. סטף קרי ולברון ג'יימס יצאו בפומבי כנגד הגישה המאמינה שאין לערבב את עולם הספורט בסוגיות במחלוקת ועל הכדורסלנים "לשתוק ולכדרר". לברון ג'יימס, לעומת זאת, מעורב בפעילויות קהילתיות שונות בהקמה של בתי ספר לילדים בסיכון, במדינת אוהיו והביע בעבר בפומבי את תמיכתו במרוץ לנשיאות של הילארי קלינטון ואת התנגדותו לנשיא לשעבר טראמפ.

המקרה של שגיב יחזקאל מציג תהליך של הפנמה של בקרב הכדורגלנים הישראליים. תהליך במהלכו גם הם הבינו שהכדורגל אינו רק משחק המרגש המונים ברחבי העולם, אלא הוא כלי המאפשר הבעת מחאה על הסדר החברתי וקידום של סוגיות חברתיות חשובות.

הכותב הוא קרימינולוג ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully