הפעם האחרונה שבה ספידי סמית' נראה על מגרש בליגת העל התרחשה לפני חצי שנה ושלושה שבועות. כמו הערב (ראשון, 18:00), זה קרה מול הפועל תל אביב בהיכל קבוצת שלמה, אבל כל כך הרבה השתנה מאז; הפעם לא ייפגשו שתי האדומות בחצי גמר הפלייאוף, ואף אחת מהן לא תודח. מצד אחד סמית' ייהנה בוודאי מהעובדה שלא ייתקל במצ'אפ עם ג'ייקובן בראון הפצוע, ומצד שני הוא גם לא יוכל לקבל את ההדרכה הקבועה של אלכסנדר דז'יקיץ' מהספסל.
לא מעט סיטואציות מוזרות מספקת הליגה בחסות המלחמה בעזה, ונראה שעוד אחת כזו מתקרבת: אחרי שמחזיקת גביע המדינה התבזתה בהרכב טלאים, הפסידה ברמת גן והובסה בעפולה, נדמה היה שהיא חוזרת לשגרה בניצחון הביתי על הפועל גליל עליון. נדמה *היה*. היא תגיע לתל אביב בהרכב שחקנים מלא, ועל הקווים יעמוד עוזר המאמן שי אולארצ'יק, שכבר אימן בשני המשחקים הראשונים של העונה.
דז'יקיץ' שוב לא הסכים לשוב לישראל בגלל החשש מהמצב הביטחוני, וכשנותר חודש לפתיחת הטופ 16 בליגת האלופות, מתקרבים במועדון לרגע האמת שבו ייאלצו להחליט כיצד לנהוג במצב הבלתי אפשרי שנוצר: האם הסרבי יחזור ארצה? ואם לא, יתאפשר לו לאמן את הקבוצה מרחוק בחלק ניכר מהזמן? האם לא יהיה מנוס מלהחתים מאמן אחר? או אולי לנסות ולהביא איש מקצוע שיוכל לחלוק איתו את המעמסה? רצף סימני השאלה אינו מוביל, בשלב זה, אפילו לסימן קריאה ברור אחד.
כשמאמן הפועל תל אביב, דני פרנקו, הביא לירושלים את האליפות הראשונה ב-2015, אולארצ'יק עבד במחלקת הנוער. למעשה, הוא צמח במועדון מהבירה והפך לחלק ממנו במשך שנים ארוכות: תחילה כשחקן במחלקת הנוער וכאוהד ביציעי מלחה, ואחר כך כמאמן שעבר את כל הדרך מלמטה - מהקטסל, דרך הקבוצות הצעירות השונות, ועד שהגיע למעמד המוזר מעט שבו הוא מחזיק כעת, סוג של מאמן הקבוצה בליגה (לפחות עד שיוכח אחרת).
בגיל 36, אולארצ'יק מחזיק כבר ב-14 שנות אימון במועדון. לצוות המקצועי של הקבוצה הבוגרת הוא הצטרף לפני שנתיים וחצי כאנליסט וידאו. בעונה שעברה התברג כעוזר מאמן, והחל לצבור דומיננטיות בשלב מוקדם לאחר שסרג'אן פלייס ביקש להשתחרר מסיבות אישיות. את הופעת הבכורה שלו על הקווים היה אמור לערוך דווקא בפלייאוף אשתקד; דז'יקיץ' לא חש בטוב, והישראלי נקרא לנהל את המשחק השני בסדרת רבע הגמר מול בני הרצליה, אלא שלבסוף הסרבי הגיע לעבודה - ועוזרו נשלח למיקרופונים ולמצלמות בתום ההפסד באולם היובל.
בירושלים נוהגים כבר שנים לאייש את אחת העמדות על הספסל במאמן צעיר שגדל במועדון. וכשעניינים משתבשים, הפתרונות מגיעים מתוך המערכת. בשלהי 2017, עם פיטוריו של פוטיס קציקאריס, מודי מאור החליף אותו על הקווים; המנהל המקצועי הנוכחי, יונתן אלון, החל את עונת 2020/21 כעוזרו של עודד קטש וסיים אותה כמאמן ראשי, לאחר אפיזודת דאיניוס אדומייטיס; ולפני שנתיים, כשאורן עמיאל פוטר, המנהל המקצועי דאז יותם הלפרין התבקש להתמנות למאמן זמני שהפך לקבוע.
אולארצ'יק, שגדל בארה"ב, מוכר ברחבי קהילת הכדורסל בירושלים כמי שהצעיד את תיכון הימלפרב לזכייה בליגת הישיבות התיכוניות. במסגרת עבודתו במחלקת הנוער, שאליה הגיע בגיל 22, הכיר גם את מי שתהפוך לימים לרעייתו, שהייתה אומנת של אחד השחקנים.
כעת, הוא הצעיר ביותר מבין מאמני הליגה בפועל. במובן מסוים, עמידתו על הקווים תהיה מוזרה יותר הערב מאשר בשני המשחקים הראשונים: בפעמיים הקודמות, הוא היה חלק מסיטואציה קיצונית ומוזרה, ואימן שחקנים שרובם הגיעו כפתרון זמני; עכשיו הוא יאמן את הכוכבים המרכזיים בקבוצה, שאולי התרגלו לראות בו כצלע חשובה יותר או פחות בצוות המקצועי הנרחב של דז'יקיץ'.
בניגוד לצמד ההפסדים לרמת גן ולעפולה, שאליהם הגיעה ירושלים מראש בכוננות ספיגה, הפעם אולארצ'יק יעמוד באור הזרקורים במשחק המרכזי של המחזור. לא רק בגלל היריבות העתיקה והפיקנטית, הקהל שימלא את היציעים והחשיבות שעשויה להיות למפגש הזה על מאבקי הצמרת, אלא גם בגלל הציפיות: כשהיריבה מתייצבת ללא בראון, בראיין אנגולה, תומר גינת וג'יילן הורד, ועדיין בלי וויל קאמינגס, האורחים מהבירה יקוו לנצל את הסיטואציה ולסדר למאמנם ניצחון בכורה, אחרי טבילת האש הלא פשוטה שעבר בתפקיד הזה.