עוד שבועות ספורים בלבד נותרו עד סיומה של השנה האזרחית בעונה שבה שוב הקבוצות האנגליות הוכיחו עליונות כמעט אבסולוטית במפעלים האירופאים השונים, שבאה לידי ביטוי עם זכייתה של ווסטהאם יונייטד בקונפרנס ליג והטרבל הנדיר שמנצ'סטר סיטי זכתה בו- לראשונה בכדורגל האנגלי מאז יונייטד האגדית, מודל 99'. פפ גווארדיולה הונחת באת'יחאד על מנת לזכות בליגת האלופות, עמד במשימה והאופן שבו סיטי עשתה זאת מציב אותו כמועמד טבעי למנג'ר העונה שעברה, אך לחובבי הסטטיסטיקה שמעדיפים דווקא להתבונן בהישגים ובשדרוג המשמעותי לאורך שנה קלנדרית, ישנו מועמד נוסף- בולט לא פחות- שמגיע מרקע ספרדי זהה לשל גווארדיולה, והנסיבות והתוצאות שאונאי אמרי השיג בשנה האחרונה מרשימים לכל הדעות.
אסטון וילה בגרסתה הנוכחית הפכה לקבוצה שאף יריבה לא רוצה לפגוש, על אחת כמה וכמה כשמדובר במבצר הביתי שלה, 'וילה פארק' בבירמינגהאם. חלפו מעל ארבעים שנה מאז המועדון זכה בגביע אירופי בשנת 1982 הבלתי נשכחת, ובתודעתם של אוהדי וילה- שחזרו העונה להשתתפות במפעלים אירופאים והציגו קמפיין מרשים עד כה בקונפרנס ליג- המועדון שלהם נמצא כעת במקומו הטבעי לשם הם פיללו לשוב במשך שנים רבות שכללו ירידת ליגה, חילופי מנג'רים תכופים ובעיקר אכזבות חוזרות ונשנות.
חשוב לציין שהתקציב של וילה הוא מהגדולים שבליגה, אך אימרה ידועה היא ש-'כסף לא קונה הצלחה' ובמציאות הקיימת בפרמייר ליג הנוכחית האימרה הזאת מקבלת משמעות ממשית. צ'לסי לדוגמא, שהמשיכה לפתוח את הארנק ללא שליטה בקיץ האחרון רכשה בשנה האחרונה את צמד הקשרים האחוריים אנזו פרננדס ומויסס קאייסדו בסכום כולל של 220 מיליון לירות שטרלינג בזמן ששני הקשרים האחוריים שמהווים בפועל את 'המנוע' של וילה בדמותם של דאגלס לואיז ובובקאר קמארה נרכשו תמורת 15 מיליון שטרלינג ומציגים יכולת מרשימה בהרבה ממרכז השדה של הבלוז.
לואיז וקמארה הם חלק חשוב מהתשתית הבריאה שקיימת כעת באסטון וילה ובאה לידי ביטוי לאחרונה בביקור האחרון שלה בצפון לונדון נגד טוטנהאם הוטספר. ''אני אהיה כנה איתכם, אני מותש לחלוטין!', שיתף אמרי בסיום הקאמבק המרשים נגד חניכיו של אנג' פוסטקוגלו לאחרונה, ''זה היה משחק מדהים ועמוס באנרגיות, הם יצרו מצבים, אנחנו יצרנו מצבים, זה יכול היה ללכת לכל כיוון. מאושר שניצחנו במקום קשה, אבל בעיקר עייף כי כולנו- הצוות המקצועי, השחקנים- נתנו את כל מה שיש לנו, והיום זה בהחלט השתלם'', סיכם ניצחון חוץ חשוב.
פתיחת העונה המרשימה של וילה היא המשך ישיר וחיובי לאופן שבו היא סיימה את העונה שעברה- איכותית, יעילה ויודעת לאתגר כל יריבה. קדנציית המנג'ר הקודם, סטיבן ג'רארד, שנמשכה שנה שלמה בעיקר התאפיינה בחוסר משמעת וסדרת כשלונות מקצועיים מהדהדים שהובילו לסוף דרכו הצפויה בכהונה הראשונה של אגדת הכדורגל כמנג'ר ראשי בפרמייר ליג. וילה בגרסתה הנוכחי גורמת לאוהדיה לפנטז שהטוב עוד לפניהם ושהקבוצה שלה, שסיימה את העונה שעברה במקום השביעי, יכולה וצריכה לעשות צעדים מקצועיים משמעותיים קדימה כדי לסיים את עונת 24/23 במיקום טוב יותר מהשנה שעברה.
האתגר העומד בפני המועדון הבכיר מהעיר בירמינגהאם הוא גדול מתמיד, שכן לאורך שנים 'מועדון הטופ4' בצמרת הגבוהה באמת של הפרמייר ליג נחשב למועדון אקסקלוסיבי וסגור שעיקר חברותיו נמנו על מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, ליברפול, ארסנל, צ'לסי וטוטנהאם. ההצלחה בשנה שעברה של וילה באה לידי באופן ביטוי באופן מקביל להתקדמות המטאורית שהציגו יריבות אחרות בדמותן של ניוקאסל (שהעפילה לליגת האלופות) וברייטון (שלראשונה אי פעם הבטיחה את מקומה באירופה ומשחקת השנה במפעל המשני ביבשת, הליגה האירופית), מה שהופך את המסע ל-'ארץ המובטחת' וההעפלה לליגת האלופות למאתגר ומורכב משמעותית עבור המועדון.
בשנת 1996 אסטון וילה זכתה בגביע הליגה בפעם השניה בפרק זמן של שלוש עונות, עשרים שנה לאחר מכן הקבוצה ירדה ליגה וצנחה לצ'מפיונשיפ כשבפועל בשני העשורים הללו התקווה הגדולה ביציעים התחלפה בשעמום גדול על כר הדשא. האופן שבו אוהדי הקבוצה רואים את הקבוצה נתפס באותם שנים כבלתי מציאותי ואינו תואם את היכולת המאכזבת על כר הדשא, ולכן ההצלחה הגדולה של הקבוצה כעת מאז הגעתו של אמרי מרשימה אף יותר.
כשאת עמדת השוער שלך מאייש אלוף עולם בדמותו של אמיליאנו מרטינז הארגנטינאי וכשאולי ווטקינס הופך לאחד החלוצים הפוריים ביבשת המשימה הופכת- לפחות כלפי חוץ- לקלה יותר, אך הלך הרוח והאושר המופגן ביציעים כעת הם פועל יוצא וביטוי לאחר שנים רבות של תסכול, רכש לקוי, ובעיקר פסימיות גדולה שהושרשה במועדון. וקיים אומדן נוסף, חשוב לא פחות, לשיפור התחושות בקרב הקהל התובעני של וילה והיא התחושה הכנה שכעת שהם הצליחו סוף סוף להתגבר על עזיבתו של היהלום של המועדון, ג'ק גריליש, שנתיים לאחר מעברו המתוקשר (והיקר) לאלופת הפרמייר ליג, מנצ'סטר סיטי.
נכון, שחקני כדורגל- גדולים ככל שהם יהיו- מגיעים ועוזבים מועדונים שונים לאורך השנים, זה תהליך טבעי, אך במקרה של גריליש הכאב של אוהדי וילה היה אישי. גריליש צמח במועדון מגיל צעיר, אהד את הקבוצה מלידה והטמיע את התחושה שהוא מסוגל לקחת את המועדון כולו על כתפיו למחוזות בהם לא ביקר שנים רבות. עזיבתו העשירה את קופת המועדון בסכום עתק, אולם החשש המרכזי היה שלמרות שחשבון הבנק של המועדון רופד היטב, הקושי לתעל את ההון הפיננסי להצלחה מקצועית שוב יפגע בקבוצה משמעותית.
ארבע שנים לאחר שפוטר מארסנל, אונאי אמרי יפגוש שוב הערב (19:30, ספורט1) את המועדון שהחליט להפרד ממנו ולמנות את מיקל ארטטה הצעיר על חשבונו. שתי הקבוצות מגיעות למפגש החזיתי בכושר אידיאלי, כשוילה תשאב ביטחון עצום מהניצחון על אלופת הפרמייר ליג, מנצ'סטר סיטי, במחזור אמצע השבוע. הניצחון המשיך להאדיר את שורת הסטטיסטיקה בוילה- במיוחד בבית, כאשר רשמה ניצחון מספר ארבע עשרה רצוף בוילה פארק במסגרת הליגה ובכך השוותה שיא מועדון משנות השלושים.
וילה לא רק שנראתה תכליתית בכל אלמנט של המשחק, אלא בפועל גם כפתה על מחזיקת הטרבל שתי בעיטות לשער בלבד- הנתון הנמוך ביותר במשחק נתון בתולדות קריירת האימון של פפ גווארדיולה אי פעם. ארסנל אמנם הראתה (ולא בפעם הראשונה העונה) אופי ונחישות יוצאת דופן כשכבשה עמוק בזמן הפציעות וחזרה מביתה של לוטון טאון עם מלוא שלוש הנקודות, אבל וילה בגרסתה המודרנית ובמבצרה הביתי, שכבר הוגדרה על ידי פפ גווארדיולה כ- 'מועמדת לאליפות', תחכה בקוצר רוח לאתגר הקרוב עם אמונה שלמה שבוילה פארק אף קבוצה- כולל מוליכת טבלת הפרמייר ליג- לא מסוגלת לעצור אותה.