"איפה דודי?", עלתה הקריאה מירכתי היציע של קבוצת הילדות, גיל ממוצע 14, עם קוקו וג'ינס. "איפה דודי?", הן דרשו בנחרצות לדעת. או אז הגיע מאמן הפועל ראשל"צ, אריה גורטק, והסביר בסבלנות אבהית: "לדודו יש יום מילואים והוא כנראה לא יגיע לאימון". תוך שניות הבנות המאוכזבות התאיידו מהמקום.
"לפעמים זה ממש מפריע", מלין גורטק. "באות 10-15 בנות או יותר, עושות הרבה רעש וקשה כך להתרכז. צריך להשתיק אותן או אפילו להוציא אותן מהאולם. כל קריאה 'דודי' יותר מפעם אחת וזה כבר מפריע לאימון".
זה כבר כמה שנים שבהפועל ראשל"צ ובנבחרת ישראל משחק מותג. דודי בלסר, האדם והפוסטר, הדוגמן הכי נחשק במדינה, ההוא שכל בחורה שניה חולמת ללעוס בוקר, צהריים וערב. בלסר היה שחקן כדוריד לפני שדיגמן ודוגמן עוד לפני שהפך למותג. אבל כשזה קרה, בצירוף לימודי משפטים וכלכלה אינטנסיביים באוניברסיטת ת"א, גם סדרי העדיפויות השתנו. מי שנחשב בעיני רבים אחד מכשרונות הכדוריד הגדולים שצמחו פה, שלקח יחד עם תיכון עמית עמל את אליפות העולם לתיכונים, הגיע עם ראשל"צ לגמר אליפות אירופה וסייע גם לנבחרת להעפיל לאליפות אירופה, כבר מזמן לא רואה את ייעודו במשחק הזה.
עניין של סדרי עדיפויות
בשנים האחרונות בלסר מחמיץ באופן די קבוע את הכנות טרום העונה ואת השבועות הראשונים לטובת אירוע אופנה ברחבי העולם. גם בנבחרת, לפני שנה למשל, החמיץ צמד משחקים מול סלובניה במוקדמות אליפות העולם בגלל תצוגה יוקרתית ביפן.
הכל קורה, צריך לציין, בהסכמת ההנהלות והמאמנים שמעדיפים לא לקבוע לבלסר גבולות ברורים ובכך חושפים, למעשה, את התנהלותו של ענף הכדויד בארץ: ספורט די אזוטרי וחובבני נטול עניין ממשי, שכמעט אינו מתגמל את שחקניו. לכן, אין דרך אלא להבין את בלסר. בלתי אפשרי להתקיים מכדוריד בארץ. המשכורות הממוצעות מגיעות לכמה אלפי שקלים בודדים לחודש והמשחק, במקרה הטוב, מהווה גורם פרנסה משני.
שי יפה, שחקן ראשל"צ, אומר: "אולי דודי קצת מזייף אבל כולנו כאלה. בסך הכל אנחנו לא מתפרנסים מספורט. הכדוריד זה יותר תחביב שלוקח לך חמישה ערבים בשבוע". מאמן הנבחרת, שלמה הופמן אומר: "אין כעס על ההיעדרויות כי אנחנו חיים בתוך עמנו. דודי הוא מעמודי התווך בנבחרת. להבדיל משחקנים אחרים, הוא לא אחד שצריך הכנה ארוכה. גם כשהוא לא הגיע לאימון של הנבחרת אחרי שלא שיחק כמה חודשים, לא ראית אצלו הבדלים גדולים. יש לו משהו גם באישיות וגם במבנה הפיזיולוגי".
קשה להבין את דוגמן השנה. מה הוא בעצם צריך את זה? ארבעה אימונים בשבוע ומשחק אחד, קהל מועט והתנהלות חובבנית לרוב. תשובה חד משמעית אין, אבל נראה שבלסר רואה בכדוריד דרך להתנתק, לשמור קצת על פרופורציות וגם תחביב ספורטיבי, משהו כמו ללכת כל יום לקאנטרי. בינתיים הוא נע כמטוטלת בין הלימודים, הדוגמנות והספורט, אבל לא בטוח שהרהורי פרישה לא נמצאים באופק.
תכונות של כושר מנהיגות וחכמת משחק
המשחקים של ליגת הכדוריד נעריכים בימי שישי בחמש. שעה יום מוזרים, כמו הענף כולו. בשישי האחרון אירחה מוליכת הטבלה, הפועל ראשל"צ של דודי את מכבי רעננה מהמקום הלפני אחרון בליגה והמשחק היה, כצפוי, חד צדדי לחלוטין (18:42 בסיום). בלסר עצמו היה נראה משועמם. בדקות הספורות ששיחק בקושי עבר את החצי, השתרך על המגרש בהילוך איטי שהדגיש את חוסר הענין המוחלט שלו בנעשה.
בלסר משחק בתפקיד מרכז, בתפקיד דומה כמו בכדורסל. הוא נדרש לכושר מנהיגות, חוכמת משחק, אינטואיציה בריאה, יכולות מסירה, ארגון ושליטה על קצב המשחק. כל התכונות האלה, טוען כל מי שאימן אותו ושיחק עימו, יש לו ובכמויות. "על מגרש הוא טיפוס פחות או יותר כמו שהוא דוגמן. סוג של מנהיג ומוביל והכל הדרך השקטה שלו", אומר יפה.
כמעט כולם מסכימים שלבלסר היתה אפשרות טובה למצוא קבוצה איכותית באירופה. אלא שהצלחתו כדוגמן גרמו לו להפנים שהעתיד לא נמצא בכדוריד. בלסר, שמשתדל לדחוס את העבודה בחו"ל לתקופת הפגרה, אכן ידוע כשחקן של מאני טיים. גם אם לא תראו אותו מזיע (או מגיע) באופן רציף במהלך העונה, בסיומה הוא תמיד נמצא שם, בכושר מצויין.
בעונה האחרונה, גם המרכז המוכשר לא הצליח להציל את ראשל"צ, קבוצה עם מסורת שמזכירה מעט את מכבי ת"א בכדורסל. אחרי 9 אליפויות ו-12 גביעי המדינה רצופים, נכנעה האלופה הנצחית לאס"א ת"א. העונה הנוכחית כבר נראית טובה יותר עבור ראשל"צ. היא מוליכה ב-3 נק' הפרש על פני היריבה מת"א ואם השחקנים ימשיכו ככה להתמיד, האליפות תחזור לראשל"צ, גם אם דודי יהיה אי שם על המסלול במילאנו או פאריז.