וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

החשבון עוד פתוח: לקראת שחזור גמר היורו בין אנגליה לאיטליה

נטל ההוכחה של גארת' סאות'גייט וההתרגשות בוומבלי לקראת הביקור הראשון של אלופת אירופה מאז הגמר ההוא: האנגלים חייבים להבטיח את מקומם ביורו דווקא מול הסקואדרה אזורה (21:45, ספורט1)

תקציר: אנגליה - אוסטרליה 0:1/ספורט1

שש שעות טרם בעיטת הפתיחה והשדרה המפורסמת המוליכה לאצטדיון וומבלי כבר הייתה מלאה עד אפס מקום כשהשירה ''הכדורגל חוזר הביתה' הלכה והתעצמה בכל צעד לכיוונו של האצטדיון הלאומי לקראת גמר היורו בין אנגליה ואיטליה. זהו כמובן השיר המוכר ביותר מבין ארסנל השירים של אוהדי נבחרת שלושת האריות (ויש היאמרו גם, השיר המאוס ביותר) שמושמע בתחילתו ובמהלכו של כל טורניר גדול אך באותו ערב במערב לונדון התחושה הייתה שונה ושהפעם זה יקרה- הכדורגל, לראשונה מאז 1966, ישוב הביתה.

טורניר אליפות אירופה בסימן כוכבית גדולה כשהיבשת (והעולם כולו, למעשה) עדיין נאבקה במגפת הקורונה והנבחרת של גארת' סאות'גייט הגיעה למאני טיים בזכות, ולא בחסד. נכון, יש צורך לציין שבטורניר שנפרש על פני מדינות שונות ביבשת, לאנגליה היה יתרון עצום בכך שאירחה בפועל את כל משחקיה הביתיים (פרט לטיסה קצרה לרומא לניצחון קליל על אוקראינה בשלב רבע הגמר), אבל ההקלה המשמעותית הזאת בהיבט הנסיעות והעייפות כלל לא נספר בעיניהם הסובייקטיביות של האנגלים. אחרי עשרות שנים של אכזבה, 'דור הזהב' שהוביל את הנבחרת הלאומית לאכזבה אחר אכזבה, הייתה תחושה שהנבחרת בגרסת קיץ 2021 תחת הדרכתו של סאות'גייט נמצאת משחק אחד בודד מהגעה לארץ המובטחת, דווקא בחצר הביתית של מולדת הכדורגל.

כל הפסד בגמר טורניר משמעותי הוא מאכזב, אבל כשההפסד מגיע לאחר יתרון ביתי ודווקא לאחר בעיטות הכרעה מאחד עשר מטרים (נקודה רגישה באופן עקבי עבור כל אוהד נבחרת אנגליה באופן מסורתי), התסכול הוא כפול. אנגליה התעוררה ביום שני ה-12 ביולי 2021 לבוקר קודר (לא רק במונחי מזג האוויר) שחשף לא רק תסכול מההפסד אלא עד כמה חלק מן האומה מציג פילוג מכוער, לאחר כמות ההודעות והפרסומים הדוחים במדיה החברתית נגד שחקניה כהי העור של שלושת האריות- ראשפורד, סאנצ'ו וסאקה- שהחמיצו את משימות הפנדלים שעליהם הופקדו.

ג'ורג'ו קייליני שחקן נבחרת איטליה תופס את בוקאיו סאקה שחקן נבחרת אנגליה. רויטרס
תסכול כפול. סאקה/רויטרס

מעל שנתיים חלפו מאז אותו ערב עצוב (בעיניים אנגליות) בוומבלי ואלופת אירופה הנוכחית תפגוש את סגניתה לעימות ישיר בבית ג' כשהיבשת כולה נכנסת לישורת הכמעט האחרונה בשלב הבתים של מוקדמות יורו 2024. זאת לא הפעם הראשונה בה השתיים נפגשות מאז הגמר, כשיתר המפגשים עד כה כללו משחקים בוולבס, מילאנו ונאפולי, אך כן השחזור הראשוני בה שתי היריבות יפגשו שוב פנים אל מול פנים בוומבלי. בזמן שהאנגלים לקחו (באופן טבעי) חלק בגביע העולם האחרון בקטאר והודחו בשלב רבע הגמר על ידי אלופת העולם לשעבר, צרפת, האיטלקים כלל לא העפילו במה שהוגדר בארץ המגף כ-'כישלון מקצועי קולוסאלי' כשלעתים כלל לא נתפס, גם אם הטורניר נערך לפני קרוב לשנה.

'אנחנו נפגוש נבחרת איטלקית שונה מאוד, שלעתים נראית כאילו נולדה מחדש'', הדגיש סאות'גייט השבוע במסיבת העיתונאים שלו לקראת המפגש מול האזורי, ''לוצ'יאנו ספאלטי עשה את ההתאמות הנדרשות מבחינתו וראינו את זה באופן מיידי על כר הדשא במפגשיםה אחרונים נגד אקוראינה ומלטה. עבורי, הנבחרת האיטלקית היא נבחרת טופ 10 עולמית וזה אתגר שאנחנו מקבלים בברכה. יש לנו אפשרות להבטיח העפלה לטורניר בגרמניה כשעוד נותרו שני משחקים לסיום המוקדמות וזה מציב אותנו בעמדה טובה ויריבה איכותית כמו איטליה בוודאות לא תעשה לנו את החיים קלים כשהם יצטרכו לדאוג לרצונות ההעפלה שלהם'', הדגיש.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

תרפיית מציאות מדומה: טיפול להתמודדות עם חרדה

בשיתוף zap doctors
גארת' סאות'גייט מאמן נבחרת אנגליה. רויטרס
לא מדברים על נקמה. סאות'גייט/רויטרס

כלפי חוץ, שחקניו של סאות'גייט לא מדברים על 'נקמה ספורטיבית' בהקשר לאפשרות לסגירת המעגל מול הנבחרת שניפצה את הפנטזיה הלאומית על זכיה ביורו הקודם ומתייחסים ליריבה כאחת מאריות היבשת, נבחרת שעומדת בדרכם על מנת לכרטס באופן וודאי את המקום ביורו בקיץ הקרוב, אך באופן גלוי למדי, העימות מול האיטלקים הוא שיחת היום בקרב האוהדי האנגלים בשבוע האחרון.

עם כל הכבוד לניצחון המינימלי במשחק הידידות האחרון נגד אוסטרליה בבית בו סאות'גייט ביצע כמות שינויים עצומה בהשוואה להרכב המסורתי בו הוא דוגל, הרגעים הזכורים ביותר הם שריקות הבוז הרועמות שהושמעו כלפי קשרה של הנבחרת, ג'ורדן הנדרסון, שעזב את ליברפול לאחרונה לטובת סכומי העתק בליגה הסעודית. התחושה המרכזית במולדת הכדורגל היא בעיקר הקלה שאף אחד משחקני הנבחרת לא חווה פציעה כלשהי במשחק הידידות האחרון והציפיה היא להרכב שונה בתכלית ובעיקר להופעה משכנעת על חשבון ספאלטי וחניכיו.

למרות שמאז הגעתו של סאות'גייט הנבחרת הלאומית הולכת ומציגה באופן עקבי תוצאות חיוביות בטורנירים גדולים ומעפילה לשלבי ההכרעה, הביקורת כלפי המנג'ר בן ה-53 עדיין גדולה והתחושה שמנג'ר נועז יותר היה מצליח להפיק מדור השחקנים הנוכחי הרבה יותר. הארי קיין הוא לא רק מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים אלא חלוץ על שצומח פעם בעשור (במקרה הטוב), ג'וד בלינגהאם ודקלן רייס הם יהלומים שמצטיירים כמי שעשויים להיות צמד שחקני הקישור הטובים בתולדות הנבחרת, קייל ווקר מגדיר מחדש את המושג מגן ימני 'וורלד קלאס', ואלו רק חלק מן הדוגמאות לנבחרת מאוזנת שבמולדת הכדורגל משוכנעים שכעת באמת ובתמים זהו זמנה של אנגליה ללכת עד הסוף ולהגיע לארץ המובטחת.

השמרנות של סאות'גייט אמנם עדיין נתפסת כעקב האכילס של שלושת האריות אבל הערב מול איטליה (21:45, ספורט1) למנג'ר ולאומה שלמה ישנה הזדמנות של ממש ל-'סגירת חשבונות' מול האיטלקים ששברו את לבה של מולדת הכדורגל, ולהעפיל באופן רשמי ליורו הקרוב בגרמניה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully