תשלומי שכר לשחקנים בכל הליגות בישראל חייבים במס: מה המשמעות עבור הקבוצות?

בכדורגל, הנחשב לענף הספורט הפופולארי ביותר בישראל (וכנראה גם בעולם), ישנן שתי ליגות הנחשבות ל"מקצועניות" (ליגת העל והליגה הלאומית) ושלוש ליגות נוספות המחולקות לאיזורים (ליגות א', ב' ו-ג') הנחשבות לליגות של שחקנים חובבים. בשתי הליגות הבכירות, הרוב המכריע של השחקנים משחקים כדורגל כפרנסתם העיקרית, ובהתאם לכך כפופים לשגרת אימונים נוקשה, ומשתכרים בהתאם; בליגות החובבים, הרוב המכריע של השחקנים עובדים בעבודה אחרת המכניסה להם משכורת קבועה, בזמן שהספורט הוא עיסוק "צדדי" (ועדין ישנם שחקנים רבים בליגות הללו שזוכים לתמורה כספית מקבוצת הספורט עבור שירותיהם). מובן מאליו שבליגות המקצועניות, קבוצות הספורט הן המעסיקות של השחקנים ולכן חייבות בתשלום המיסים הנגזרים מכך. אבל מה קורה מבחינת תשלום המיסים בליגות החובבים?

אולי לא הייתם מודעים לכך, אבל קבוצות רבות בארץ פועלת במסגרת תאגיד מסוג "עמותה", ומסווגות לצורך מע"מ כמוסד ללא כוונת רווח (או בקיצור - מלכ"ר). חוק מע"מ קובע שמלכ"ר חייב במע"מ בשיעור 7.5% שיחושב כפונקציה של השכר אותו הוא משלם מעל סכום מסוים ("מס שכר"), וזאת בניגוד למע"מ בשיעור 17% בו מחויבים גופים מסחריים, שמחושב על בסיס סכום העסקאות אותן עורך העוסק. כך, לדוגמא, נניח שבשנת 2023 קבוצה שילמה קבוצת ספורט מסויימת שכר לשחקניה בסך כולל של 500,000 ש"ח; במקרה כזה, 193,972 השקלים הראשונים יהיו פטורים ממס (נכון לשנת 2023), ועל היתרה יוטל מס בשיעור 7.5% מכל שקל שמשולם, וחבות המס תהיה כ-22,951 ש"ח.

לאחרונה הדברים הגיעו לבית המשפט המחוזי, והעלו לכותרות סוגיה שעשויה להיות בעלת משמעות רחבה עבור קבוצות ושחקני הליגות החובבניות בישראל. העמותה שמפעילה את קבוצת הכדורגל מכבי עירוני אור יהודה, שמשחקת השנה בליגה ג' תל-אביב, נדרשה על ידי פקיד השומה לשלם מס שכר על התשלומים שהיא משלמת לשחקנים ולצוות המקצועי, בטענה שאלה הם "שכר עבודה".

בתגובה, טענה הקבוצה שהיא אינה חייבת בתשלום מס זה מכיוון שהיא משתתפת בליגה חובבנית, ובהתאם לכך - אופי ההתקשרות בינה ובין השחקנים אינו של יחסי עובד-מעסיק. בשל כך טענה הקבוצה שהתשלומים אותם היא משלמת לשחקנים ולצוות המקצועי אינם בגדר "שכר" החייב במס, ועמדתה נשענה על קביעות של בתי המשפט בעבר לגבי קבוצות בליגות התחתונות. בנוסף טענה הקבוצה שבמקרים אחרים ויתר פקיד השומה לקבוצות אחרות בליגות התחתונות על תשלום מס השכר.

מנגד, פקיד השומה טען שהקבוצה נוהגת כלפי השחקנים והצוות כאילו הם עובדיה, ואף מדווחת עליהם כך בדו"חות שהיא מגישה לרשויות השונות. בנוסף, טען פקיד השומה שהשחקנים והצוות המקצועי לא הוציאו לקבוצה חשבוניות ולא ניתן לזהות מאפיינים של מערכת יחסים בין ספק-מזמין כפי שטוענת הקבוצה.

השאלה שנדרש בית המשפט לבחון היא האם השחקנים והצוות המקצועי הם "עובדים" של הקבוצה - ורק אם ייקבע שהם אכן עובדיה, הקבוצה תחויב לשלם מס שכר בגין משכורותיהם.

בית המשפט בחן את העובדות ואת הטענות ודחה את הערעור של הקבוצה. ראשית, טענת הקבוצה לגבי יחסי עבודה בליגות התחתונות שגויה, ובתי המשפט לא קבעו באופן גורף שאין יחסי עובד-מעסיק בליגות הספורט התחתונות, אלא כי יש לבחון כל מקרה לגופו. שנית, נמצא שאכן הקבוצה הגישה לרשויות דו"חות שונים בהם דיווחה על השחקנים והצוות המקצועי כעובדיה (הגשת טופס 126, דיווחים לביטוח לאומי), ובנוסף - השחקנים והצוות לא הוציאו חשבוניות לקבוצה, מה שהיה מצופה לראות לו היה מדובר בספקי שירותים ולא בעובדים. מכיוון שהקבוצה לא הציגה ראיות משמעותיות לכך שהשחקנים והצוות אינם עובדים, נקבע שהיא לא עמדה בנטל הנדרש ממנה בנסיבות אלו.

בית המשפט קבע שגם בליגות הנמוכות, שבהן השחקנים והצוות אינם עוסקים במשחק הכדורגל כקריירה עיקרית אלא משלבים זאת עם עיסוקיהם השונים (במקרה של מכבי עירוני אור יהודה חלק מהשחקנים אפילו חיילים או נערים טרום שירות צבאי), ומשולם להם שכר נמוך יותר כפונקציה של שעות עבודה קצרות משמעותית משחקנים בליגות המקצועיות, אך עדיין השחקנים והצוות המקצועי ייחשבו ל"עובדים" של הקבוצה והקבוצה תחויב לשלם מס בגין השכר המשולם להם - כך שאין הבדל בעניין זה בין ליגה נמוכה וחובבנית ובין ליגה מקצועית.

הסכם העבודה בין הקבוצה ואחד משחקני הקבוצה נבחן על-ידי בית המשפט וממנו הסיק בית המשפט שמתקיימים בין הקבוצה והשחקנים "יחסי עבודה": השחקן כפוף להוראות המאמן והצוות המקצועי, משולם לו שכר (גם אם לא גבוה) בגין שירותיו והשחקן לא יכול לשחק עבור קבוצה אחרת במהלך תקופת חוזה העבודה עם הקבוצה. בית המשפט המשיך ובחן את היחסים לפי מבחני דיני העבודה לקיומם של יחסי עובד-מעסיק, ומצא כי יחסים אלו מתקיימים, והשחקנים והצוות אינם מפעילים עסק בתחום הכדורגל באופן עצמאי ונפרד, אלא כל פעילות היא במסגרת הקבוצה תחת חוזה העסקה. בית המשפט דחה גם את טענת האכיפה הבררנית שהעלתה הקבוצה, וקבע שבמקרה אחר פקיד השומה אכן לא חייב קבוצה בליגה נמוכה במס שכר, אך אין מדובר בעניין של מדיניות אלא בבעיות שהתגלו בהליך השומה מול הקבוצה ההיא. בסופו של דבר, חויבה הקבוצה לשלם את מס השכר והוטלו עליה גם הוצאות משפט.

המסקנה מפסק דין זה היא שקבוצה בליגה תחתונה בישראל, בכל ענפי הספורט, ששחקניה חובבנים בלבד, עדיין חייבת במס שכר בדיוק כמו קבוצה מקצועית. זו כמובן "בשורה" קשה מבחינת הקבוצות החובבניות, שלא יוכלו לטעון עוד ששחקניהן והצוות המקצועי שלהן אינם עובדיהן, ואין חובה לשלם מס שכר בגינם. אז מה בכל זאת כדאי להן לעשות? לאור הפסיקה, נראה שקבוצה חובבנית שמבקשת להקטין את נטל המס שחל עליה תידרש מעתה להתקשר עם שחקנים ועם צוות מקצועי לא בחוזי עבודה אלא בחוזי "קבלן עצמאי", כאשר כמובן גם להתקשרות כזו יש יתרונות וחסרונות. נדרש שהתקשרות מסוג זה תהיה אותנטית כאשר לבסוף כל מקרה ייבחן על-ידי פקיד השומה ובית המשפט על פי נסיבותיו.

עוה"ד אלי דורון ודורון פסו, מומחים למיסים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'