משחק הפתיחה ביורו 2016 היה פסגת הקריירה של ניקולאה סטנצ'ו. בגיל 23, הוא היה ההבטחה הגדולה של הכדורגל הרומני, וקיבל את החולצה מספר 10 באליפות אירופה חודשים ספורים אחרי שערך את הופעת הבכורה במדים הלאומיים. הוא גם סיפק את הסחורה. מעטים נתנו לרומנים סיכוי מול צרפת המארחת, אבל סטנצ'ו עשה את המקסימום ונתן הצגה אמיתית. הגורל אף כיבד אותו בפרס על כך כאשר פטריס אברה בחר להכשיל אותו ברחבה, והפנדל תורגם לשער השיוויון. בסופו של דבר, קבע דימיטרי פאייה 1:2 למארחת בשער אדיר בדקה ה-89, אבל זה לא פגע בדרם השבחים לעברו של הפליימייקר במולדתו. אוהדים יצאו מגדרם, והשוואות לגיאורגה חאג'י ולאדריאן מוטו נזרקו לאוויר.
"תפסיקו עם הדיבורים האלה. לא ביקשתי לשחק עם מספר 10, וזה גם לא משנה. אנדרה פייר ז'יניאק משחק עם מספר 10 בצרפת, והם לא קוראים לו היורש של זינדין זידאן. לא צריך להפעיל לחץ מיותר, כי אי אפשר כרגע להגיע לרמה של חאג'י ומוטו", טען אז סטנצ'ו, אבל נהנה מאור הזרקורים בכל זאת. "קיבלתי המון הודעות תמיכה, ואי אפשר אפילו לענות לכולם. אני נזכר כיצד הייתי קרוב לעזוב את הכדורגל בגיל 15, ועכשיו אני מייצג את המדינה. זה מרגש. אני רוצה לגרום אושר למיליונים", הוא אמר.
המיליונים באמת התרגשו ביחד איתו, והסיפור האישי רק הפך אותו לפופולרי יותר. הוא גדל במשפחה עניה בעיר אלבה יוליה, נחשב לעילוי באקדמיה של המועדון המקומי וערך את הופעת הבכורה בליגה השניה שבועיים אחרי יום הולדתו ה-15, אבל אז עבר פציעה קשה מאוד בברכו השמאלית, וכל הקריירה עמדה בסימן שאלה גדול. רק תמיכה גורפת של הוריו סייעה לו להשלים תהליך שיקום ממושך בלי לאבד את התקווה, וההשתלבות המחודשת על המגרש היתה הדרגתית. כשהיה בן 19, הוא פרץ לתודעה במדי ואסלוי, משם עבר לסטיאווה בוקרשט וביסס את מעמדו כשחקן המוכשר והמהנה ביותר בדורו. עם חיוך שובב והמון יצירתיות, סטנצ'ו הקסים את ההמונים, ומשך תשומת של סקאוטים.
ההמתנה לזימון ראשון לנבחרת הבוגרת היתה מורטת עצבים, והוא הגיע סוף כל סוף בתחילת 2016. עם זאת, המאמן הוותיק אנג'ל יורדנסקו לא בהכרח סמך עליו בעיניים עצומות. כולם התלהבו מתצוגת התכלית מול צרפת, אבל יורדנסקו בחר לספסל אותו במשחק השני מול שווייץ, ואולי צדק כי הנבחרת השיגה תיקו 1:1, ואילו כאשר הוחזר סטנצ'ו להרכב במחזור האחרון היא נכנעה במפתיע 1:0 לאלבניה, סיימה במקום האחרון בבית והודחה. כך נשברו להן לרסיסים כל התקוות, והניצחון האחרון של רומניה בטורניר גדול היה ונשאר 2:3 על אנגליה ביורו 2000 - זו היתה הנבחרת המפוארת עם חאג'י ומוטו בסגל. סטנצ'ו צדק לחלוטין בכך שלא ניתן היה להשוותו אליהם.
עם זאת, העניין בו היה עצום בקיץ 2016 - הן בזכות משחק הפתיחה ביורו, ובעיקר בזכות עונה פטנסטית בליגה הרומנית במהלכה סיפק 14 שערים ו-11 בישולים. צ'לסי, שזימנה אותו בזמנו למבדקים עוד כאשר היה בן 17, הציעה תמורתו 7 מיליון יורו, אבל ג'יג'י בקאלי, הבעלים הראוותני והשערורייתי של סטיאווה, סירב בבוז. הוא דרש 10 מיליון, ההנהלה של רומן אברמוביץ' סברה שזה מוגזם, ואנדרלכט קפצה בשלהי חלון ההעברות על המציאה. כן, רק לפני 7 שנים לא הסכימה צ'לסי לשלם סכום מסוים, אבל אנדרלכט כן. הייתם מאמינים?
איליה דומיטרסקו, כוכב העבר שהיה מעורב במגעים, הצהיר אז: "זה רק צעד ראשון. בלגיה היא קרש קפיצה, ואין לי ספק שניקולאה יעבור בקרוב לליגה גדולה". רבים סברו כמוהו, אך הוא טעה. הקדנציה בבריסל התבררה כמאכזבת, סטנצ'ו התקשה להתאקלם לדרישות גבוהות יותר באימונים, מעולם לא תפס מקום קבוע בהרכב, והודח לגמרי לספסל בתחילת עונתו השניה. משם, הדרך חזרה למזרח אירופה היתה קצרה, וסלביה פראג קיבלה אותו תמורת 4 מיליון בלבד בינואר 2018. עבורה היתה זו דווקא עסקה נפלאה, כי הפליימייקר "השתקם" בליגה חלשה יותר, בלט מאוד בסגל אליו השתייך גם טל בן חיים, ובחלוף שנה קיבלה עבורו ספרטה 10 מיליון מאל-אהלי הסעודית. סטנצ'ו נהנה קצת מהשכר הגבוה במפרץ הפרסי, ותוך חצי שנה שב לפראג, אבל הפעם למדי סלביה.
בעיניהם של אוהדי ספרטה ההמומים, היתה זו בגידה של ממש, והקשר אף קיבל איומים אנונימיים על חייו, אבל לא התרגש במיוחד. הוא תרם מיד רבות לעליית קבוצתו החדשה לשלב הבתים בליגת האלופות כאשר סיפק בישול נהדר במוקדמות דווקא מול קלוז', ועשה כותרות רבות גם במולדתו. בעונת הבכורה בסלביה, הוא היה מלך הבישולים בצ'כיה, זכה באליפות ונבחר לזר המצטיין של העונה. הוא קטף את התואר גם ב-2020/21 שהניבה אליפות שניה ברציפות, והאוהדים בחרו בו לשחקן העונה. לעתים נדמה היה שהוא עושה הכל ללא מאמץ מיוחד - ראיית המשחק המשובחת והיכולת הטכנית הגבוהה מאפשרות לו לשלוח מסירות מרהיבות לכל טווח, והצפיה בביצועיו גורמת הנאה אסתטית כאשר המוזה נחה עליו. האם היה מצליח למצות את הפוטנציאל בליגה בכירה? עכשיו כבר לא נוכל לדעת, כי סטנצ'ו בן 30 ומשחק בסין. הצ'אנס הזה חלף ולא יחזור.
והוא משחק שם מצוין, אגב. בתקופה זו יש פחות זרים איכותיים בליגה הסינית, וסטנצ'ו בולט מעל כולם במדי ווהאן. בעונת 2022, הוא כבש 12 שערים, הוסיף 10 אסיסטים והצעיד את הקבוצה לאליפות ראשונה בתולדותיה. העונה, הוא מוביל את דירוג המבשלים בסין עם 12 ב-24 משחקים, ומקדים את אקס-צ'לסי אוסקר. פעם, הם היו אמורים לשחק ביחד בסטמפורד ברידג', אבל המציאות שונה בתכלית, וגם עכשיו מדברים עם סטנצ'ו בעיקר במונחים של חזרה לסלביה. המאמן יינדז'יך טרפישובסקי הצהיר לא מכבר: "הדלת שלנו תמיד פתוחה בפני ניקולאה, גם אם אנחנו יודעים שיש לנו מגבלות כלכליות. הוא שחקן אדיר ובן אדם נהדר. אהבתי מאוד לעבוד איתו, ואני מקווה שנחזור לשתף פעולה". הוא יצטרך להמתין, כי כיום נמצא הכוכב בדרכו לקדנציה שניה בסעודיה, הפעם בדמאק אותה מאמן קוסמין קונטרה הרומני.
גם במולדתו מעריצים אותו. סטנצ'ו היה ונשאר הכוכב הבולט ביותר של הנבחרת, במיוחד כי קרנו של יאניס חאג'י, בנו של הגאון האגדי, ירדה לאחרונה. הוא נבחר לשחקן השנה ברומניה ב-2022, ועכשיו - לאור ההגרלה הנוחה במוקדמות יורו 2024 - הוא האיש שאמור לקחת את הנבחרת לטורניר הראשון שלה מאז 2016. והוא משתוקק לעשות זאת. "האווירה בסגל נהדרת, יש לכידות גדולה, וזה גורם לאופטימיות. אני מאמין שנצליח", הוא הכריז לקראת המפגש מול ישראל בשבת.
הוא גם חייב את זה לעצמו. הרי איך ייתכן שכישרון כמוהו יישאר עם משחק גדול בודד בלבד בכל הקריירה במדים הלאומיים, והוא עוד נגמר בהפסד? סטנצ'ו יהיה בן 31 בקיץ הבא, וזו כנראה ההזדמנות האחרונה שלו להשתתף שוב באליפות אירופה. הוא אף פעם לא יהיה בשורה אחת עם חאג'י, וגם לא עם מוטו, אבל ישמח מאוד לרשום את שמו בספרי ההיסטוריה הרומנית בכל זאת, וזה הזמן הנכון לעשות זאת. ישראל עומדת בדרכו, ולדעת הפרשנים הרומנים הכל תלוי בו, כי הוא נמצא בכושר נהדר.