העונה החדשה בליגה האיטלקית יוצאת לדרך, ולאף אחד אין מושג קלוש מי תזכה באליפות. אין אפילו מושג מי אמורה להיחשב לפייבוריטית לזכיה. המירוץ פתוח לגמרי והמועמדות רבות, מה שהופך את סרייה א' למרתקת במיוחד. זו אמנם לא הליגה האיכותית ביותר מבחינת חומר השחקנים, וגם לא האטרקטיבית ביותר בכל הקשור לאיצטדיונים המיושנים, אבל היא מסקרנת באופן יוצא דופן. בגרמניה תהיה זו סנסציה אם רצף האליפויות של באיירן מינכן ייקטע. באנגליה תהיה זו סנסציה אם מנצ'סטר סיטי לא תסיים בפסגה. בספרד יש שלוש מועמדות, מתוכן רק שתיים רואות את עצמן כפייבוריטיות. על צרפת מיותר להרחיב את הדיבור. אבל ארץ המגף? חוויה.
אז מי אמורה לזכות בכתר לדעתכם?
אולי תהיה זו נאפולי שתגן על תואר האליפות בו זכתה באופן כה משכנע בעונה שעברה אחרי בצורת בת 33 שנה, תוך שהיא מכניסה את כל דרום המדינה לאופוריה מוחלטת? לזכותם יש לומר שהם הצליחו לשמור על שני הכוכבים הבולטים בחוד - הקיצוני הגיאורגי המופלא חביצ'ה קבראצחליה והחלוץ הניגרי ויקטור אוסימן שהפציץ 26 פעמים בעונה שעברה והוכתר למלך השערים של הליגה על אף שהחמיץ את מחזורי הפתיחה בגלל פציעה. זה הישג חשוב, אבל קים מין-ג'ה, הבלם הקוריאני שהיה העוגן האיתן בעורף בעונתו היחידה באיטליה, נמכר לבאיירן מינכן תמורת 50 מיליון יורו ומשאיר חור עצום שלא יהיה קל למלא.
עזיבתו של המאמן לוצ'אנו ספאלטי עלולה להיות קריטית אף יותר, כי הבעלים אאורליו דה לאורינטיס מינה במקומו את רודי גרסיה, וזאת אחרי שבחן לטענתו 60 אופציות. הבחירה בצרפתי בן ה-59 שאימן בזמנו את רומא ונעלם מהרדאר לאחרונה, לא הלהיבה את האוהדים בלשון המעטה, והמעמסה על כתפיו תהיה גדולה מאוד. לפחות הוא מוריד את הציפיות מלכתחילה, ואולי תהיה לכך השפעה חיובית.
ואולי תהיה זו אינטר, הפינאליסטית הגאה של ליגת האלופות, שפותחת עונה שלישית עם המאמן סימונה אינזאגי. האיש שהגיע ב-2021 במקומו של אנטוניו קונטה שזכה באליפות לא הצליח לשחזר את ההישג ולא היה רחוק מפיטורים בתחילת העונה שעברה, אבל הקמפיין הנפלא באירופה השכיח הכל. השחורים-כחולים יכולים עדיין לטעון שיש להם הסגל הטוב ביותר בליגה, אבל הוא עמוק פחות בהשוואה לעונה שעברה בעקבות עזיבה של שחקנים חשובים.
הבלם מילאן שקריניאר נדד לכסף הקטארי בסן ז'רמן, הקשר מרצלו ברוזוביץ' הלך לכסף הסעודי, אדין דז'קו הלך לפנרבחצ'ה במסגרת ההכנות לפרישה, לרומלו לוקאקו אין מושג לאן הוא רוצה ללכת וגם שני השוערים עזבו - אנדרה אונאנה נמכר למנצ'סטר יונייטד בתום קדנציה קצרה ונהדרת, והקפטן סמיר הנדאנוביץ' קרוב לתלות את הכפפות בגיל 38.
אז בין הקורות יעמוד יאן זומר השווייצרי, שסיים פרק ארוך בבונדסליגה אחרי הרפתקה קצרה בבאיירן מינכן - והוא צפוי להיות פתרון נהדר. את המקום של לוקאקו ודז'קו בחוד ליד לאוטרו מרטינס יתפוס מרכוס תוראם, חברו הטוב של זומר לימיהם המשותפים בבורוסיה מנשנגלדבאך. בנוסף, הושאל מבולוניה האוסטרי בן ה-34 מרקו ארנאוטוביץ', שמגיע לקדנציה השניה במועדון אחרי הרפתקה סוערת כצעיר סורר ב-2009/10. ותיק נוסף שהצטרף במפתיע הוא חואן קואדראדו הקולומביאני, אשר חצה את הכביש מיובנטוס בגיל 34 על תקן שחקן חופשי. האם זה יספיק? אין לדעת, אבל לפחות הקפטן החדש לאוטרו וסגנו ניקולו בארלה עדיין בסן סירו - והם הרי הלב הפועם של הקבוצה.
ואולי זו מילאן, האלופה מלפני שנה, שעדיין שומרת על המאמן סטפאנו פיולי למרות שגם הוא לא היה רחוק מהדחה. היא נפרדה בדמעות מהקשר סנדרו טונאלי, האוהד השרוף שנמכר בניגוד לרצונו לניוקאסל כדי להכניס לקופת המועדון 70 מיליון יורו, אבל השקיעה את הכסף בתבונה במספר שחקנים חדשים שעשויים לתרום רבות.
לחלל שהותיר טונאלי אמורים להיכנס טיג'אני ריינדרס ההולנדי שהוחתם מאלקמאר, יונוס מוסא האנגלי-אמריקאי שנרכש מוולנסיה, וגם רובן לופטוס-צ'יק האנגלי שהשתחרר סוף כל סוף מצ'לסי בגיל 27. מסטמפורד ברידג' הגיע לסן סירו גם כריסטיאן פוליסיץ', והאמריקאי הרב גוני נחוש להחזיר את הקריירה למסלול אחרי ארבע שנים עגומות בלונדון.
מילאן שמרה על רפאל לאאו שימשיך ללהטט באגף השמאלי, ובמקביל החתימה שחקן שמסוגל להוסיף יצירתיות ומהירות גם באגף הימני בדמותו של סמואל צ'וקווזה הניגרי שהוחתם מוויאריאל. הגיבוי לאוליבייה ז'ירו הוותיק בעמדת החלוץ המרכזי מגיע בדמותו של נואה אוקפור, הסקורר השווייצרי שהוחתם מזלצבורג. כל שחקני הרכש מקווים לא לדעוך כמו שארל דה קטלארה הבלגי, אשר הגיע לפני שנה עם תקוות גדולות מאוד, לא מיצה את הפוטנציאל ונדד בינתיים בהשאלה לאטאלנטה.
ואולי יובנטוס תחזור לפסגה? לא קל להאמין בכך אחרי העונה הסוערת מבחינת החקירות והעונשים שעברה עליה, וגם הפעילות בחלון ההעברות לא מעודדת במיוחד - הרכש המשמעותי היחיד עד כה הוא טים וואה, בנוי של הכוכב האגדי של מילאן, אשר עשוי אולי לשחק דווקא בעמדת המגן הימני. זו המשבצת שפינה קואדראדו, ובינתיים גם אנחל די מריה עזב בתום עונה אחת בלבד כדי לחזור לבנפיקה, בעוד המאמן מסימיליאנו אלגרי הודיע לבלם הוותיק לאונרדו בונוצ'י שהוא לא נמצא בתוכניות.
יובה פותחת עונה, אם כך, במצב רוח שפוף למדי, אבל יש גם חדשות טובות. פדריקו קייזה לא עזב לשום מקום, דושאן ולאחוביץ' עדיין שם בתקווה לעונה יציבה הרבה יותר בחוד, ולרשותו של אלגרי עומדים צעירים מבטיחים מאוד שכבר החלו את הפריצה בעונה שעברה - פאביו מירטי, ניקולו פאג'ולי וסמואל אילינג-ג'וניור. אם המאמן ישכיל להשתמש בהם בתבונה, ופול פוגבה יהיה כשיר לשם שינוי, הגברת הזקנה עוד עשויה להצטרף למאבקים בצמרת הגבוהה.
ולא שכחנו גם את סגנית האלופה. כן, לאציו סיימה את העונה שעברה במקום השני, גם אם ההישג הזה עבר משום מה קצת מתחת לרדאר. מאוריציו סארי בנה קבוצה מאורגנת ומלהיבה, והיא חולמת לעשות צעד אחד קדימה לעבר תואר האליפות, גם אם הכוכב הגדול סרגיי מילינקוביץ' סאביץ' הלך להרוויח בסעודיה.
במקומו הגיע בהעברה חופשית מפרנקפורט היפני דאיצ'י קמאדה, אשר עשוי להתברר כמחליף לא רע בכלל. בנוסף, הגיע החלוץ הארגנטיני טאטי קסטייאנוס, שהפציץ בעונה שעברה רביעיה לרשת ריאל מדריד במדי ג'ירונה ועשוי להוות גיבוי מצוין לצ'ירו אימובילה בחוד. תוסיפו אליהם את הקיצוני הדני גוסטאב איסאקסן, וייתכן שהסגל של הנשרים דווקא השתדרג הקיץ.
באשר ליריבה העירונית רומא, הרי שז'וזה מוריניו קיבל בהשאלה את רנאטו סאנצ'ס, והוא מתכוון לשקם את בן ארצו באולימפיקו. מפריז סן ז'רמן חזר לליגה האיטלקית גם לאנדרו פארדס הארגנטיני, בעוד חוסאם עוואר הוחתם כשחקן חופשי מליון. החבורה הזו צפויה לחזק את מרכז המגרש של המיוחד, אך מצד שני נמניה מאטיץ' נמכר לראן הצרפתית, ולא ברור כיצד יסתדר המאמן ללא החניך האהוב ביותר שלו.
מוריניו בכל מקרה יוסיף לא מעט צבע לאורך העונה, ולליגה הראשונה מצטרפים גם מאמנים נוספים שיתרמו רבות לאווירה. קלאודיו ראניירי העלה את קליארי אהובתו, ומוכן לקמפיין חדש בטופ בגיל 71. גנואה, חזרה למקומה הטבעי אחרי היעדרות בת שנה, מציגה לראווה מאמן צעיר הרבה יותר - אלברטו ג'ילארדינו בן ה-41 שינסה את מזלו לראשונה בליגה הבכירה. שני השמות האלה הצליחו להעלות חיוך על פניכם? זה חלק מהעניין, כי המטרה המרכזית של הכדורגל האיטלקי היא לרגש, גם אם לעתים מדובר ברגשות נוסטלגיים. העונה החדשה תספק שפע של אמוציות ודרמות, וזה הזמן להדק חגורות.