הרגע שכל אוהד כדורגל ישראלי המתין לו כמעט שלושה חודשים שנראו כמו נצח, מתקרב אלינו בצעדי ענק. מתחילה הליגה. והפעם, לכבוד עונת הכדורגל 2023-2024 החליטו במשרד התרבות והספורט לפנק אותנו, האוהדים, בסרטון שמראה לנו מה הם באמת חושבים עלינו, ומסביר לנו באמצעות סרטון תמציתי עד כמה האהדה שלנו לכדורגל מסוכנת: אם חס וחלילה, חלילה וחס, נביא את הילדים שלנו לאיצטדיוני הכדורגל - אנחנו מסתכנים בכך שיקלעו לקטטה המונית ביציע. ללכת למשחק כדורגל זו סכנת נפשות, לא פחות.
לטובת מי שלא צפו בסרטון אסכם אותו בקצרה. במרכז הסרטון, ילד חמוד שזו הפעם הראשונה שהוא מגיע עם אביו לאיצטדיון כדי לראות את קבוצתו האהובה. הסרטון ממחיש בדיוק רב את ההתרגשות של הילד כאשר הוא נכנס לאיצטדיון ורואה את כר הדשא במציאות לראשונה. כולנו יכולים להזדהות עם הפרפרים בבטן שמרגיש הילד, כי כולנו חווינו אותם. לאחר שריקת הפתיחה, ניתן האות לתחילתה של מהומה רבתי ביציע: קללות, כוסות שנזרקות, אלימות למכביר. הילד המסכן מצטנף מפוחד בחיקו של אביו. לבסוף נסגר הסרטון עם הכיתוב "האלימות הורסת לנו את המשחק".
חייו של אוהד כדורגל, ובמיוחד של מי שהכדורגל תופס לו נפח גדול בהנאות וסבל החיים אינם פשוטים. מלבד הסבל אותו הוא חווה באופן יומיומי מהקבוצה, עליו להתמודד עם הסטיגמות של החברה על אוהדי הכדורגל. על כך שהם אלימים, שהם טיפשים, שהם ברברים ועל כך שהם פורקים את היצרים המגונים שלהם במגרשי הכדורגל. "אתה אוהד בית"ר?" שואלים אותי הבורים באופן קבוע "אתה מה זה לא נראה!" הם קובעים בפסקנות.
כאשר הסטיגמה מגיעה מאדם חסר מושג ניחא, אך כאשר המשרד האמון על הספורט וקידום הכדורגל בישראל, מפיץ סרטון סטריאוטיפי על התחום אותו הוא אמור לקדם, זה מלמד על אחד משניים: או שהוא חסר מושג לחלוטין בתחום עליו הוא אמון ולכן הוא מציג את האוהד בפריזמה סטריאוטיפית, או לחלופין את העובדה שלתפיסתו אהדת כדורגל משמעה אלימות. אני לא יודע אילו מהאופציות מדאיגה יותר, כך או כך מישהו במשרד הספורט צריך לתת לנו על כך דין וחשבון.
ואולי, רק אולי, מטרת הסרטון היא אחרת. כפי שכתב ידידי מור עזרן בחשבון הטוויטר שלו, שהסרטון הוא הכנה להחזרת השוטרים ליציע, מהלך שבמשרד הספורט משתעשעים איתו כבר זמן מה, כאילו הם לא ראו מה היה כאן בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, כאילו לא למדנו כבר שמדובר במהלך שיגביר את האלימות ויעביר אותה מהשוליים למרכז.
כשראיתי את הסרטון נעצבתי. כמי שעובד בתחום התקשורת אני יודע שכאשר ניגשים לאייטם בוחנים איזו מטרה אני רוצה להשיג ואיזו מטרה השגתי בפועל. במקרה שלנו המטרה לא הושגה, והתוצאה עלולה להיות הרסנית. הלו אף אחד לא חושב שבעקבות הסרטון יחליטו האוהדים האלימים בשוליים להפסיק את אלימותם, כלומר המטרה הראשונית לא תושג בעקבות הסרטון. מה שכן ישיגו במשרד הספורט, זה את הפחד של הורים רבים לאפשר לילדיהם ללכת לאיצטדיון כדורגל. גידול דור המשך של אוהדים נאמנים - הבסיס אשר כל קבוצת כדורגל מקצוענית בנויה עליו בין היתר מבחינה כלכלית? שכחו מזה. במשרד הספורט רוצים שתישארו מול הטלוויזיה.
בשמונה השנים האחרונות, מאז מלאו לילדי הבכור 5 שנים, הוא ואחיו הגיעו איתי לכל איצטדיון בארץ. כבר שנים שאני משכנע אבות סביבי להביא את ילדיהם למגרשי הכדורגל. אני אומר להם שהתרופה הכי טובה לאלימות הוא למלא את היציע בילדים. דור חדש של אוהדי כדורגל. מוטב שבמשרד הספורט יתעשתו ומהר, ויבינו שהסרטון שהפיקו והפיצו משיג בדיוק את המטרה ההפוכה. רוצים לטפל באלימות בספורט? הענישו את האלימים. אל תפחידו את ההורים, זה ניצחון לאלימים.
הכותב הוא יועץ תקשורת.