"אנחנו מבינים מה זה ששופט דופק אותך"

קבוצת אסירים קטנה בכלא אשמורת קיבלה אתמול הבוקר מתנה קטנה, בדמות ביקור של השייט גל פרידמן והג'ודוקא אריק זאבי. השניים הגיעו להרצות בפני אסירים על ספורט, הרוח האולימפית ועל ניצחון והפסד, לאו דווקא בספורט עצמו. מבלי שהתכוונו כנראה, נוצר שם דו שיח על שאיפות ועל יכולת להצליח. להצליח להתרכז ולהביא מדליה, להצליח ולא לגעת בסם ולהישאר נקי.

פרידמן דיבר ראשון. עשה להם טוב לחברים שיושב מולם אלוף עולם. שאלו אותו אם הוא עושה סקס לפני תחרויות. הוא ענה שבטח לא תוך כדי כי קשה על הגלשן. אחריו עלה אריק זאבי, ששפך את הלב וסיפר על האולימפיאדה בסידני. על ההגרלה הקשה, על העובדה שלא ויתר והגיע לקרב על מדלית הארד ועל איך השופט ההוא דפק את הישראלים. "אנחנו מבינים מה זה ששופט דופק אותך" אמר לו אחד האסירים והקרח נשבר. השאלות זרמו, ופרידמן וזאבי איתם.

אחר כך הגיעה טקס המדליות לספורטאים המצטיינים של האגף. היו שם רצים וקופצים, ובעיקר ריחפה באוויר ההרגשה הזו, 'האולימפית' שאם רוצים אז יכולים. האסירים המצטיינים קיבלו מדליות מידי פרידמן וזאבי והתרגשו על באמת. חלק לא רצו להצטלם, אבל לא מעט ניצלו את המעמד ודפקו פוזות למצלמה בקטע של "שופוני".

בצד עמד לו אורן סמדג'ה, זה שפעם הביא לנו ארד באולימפיאדה. כבר זמן מה הוא לוקח את קבוצת האסירים הזו תחת חסותו. בשקט, בלי כותרות ובלי מצלמות, סמדג'ה הפך לאהוב ליבם של האסירים. הוא מסתחבק איתם ומשחק איתם כדורגל. רק לאחרונה הוא הצליח להשתחרר מהקריז של הג'ודו, עכשיו הוא מנסה להוציא אותם ההקריז לדברים אחרים. חבורה של גברים קשוחים נמסה לאור חיוכו של סמדג'ה, והוא מרבה לחייך ולהרגיע.

זאבי איחל לכולם לצפות בו ולהחזיק לו אצבעות באולימפיאדה הקרובה. החברים ענו 'אמן' גדול וכולם נפרדו במצב רוח טוב. "זה רק טיפה אחת בים", נאמר שם על הביקור, "אבל זאת טיפה שהיא עולם ומלואו בדרך לשיקום האנשים כאן".