עובדה אחת בולטת עוד לפני פתיחת משחקי ליגת העל בכדורגל: שלושה מהמבקיעים הבולטים שלה בעונה שעברה, יהיו הפעם במקומות אחרים. עומר אצילי ישחק באיחוד האמירויות, דנילו אספרייה בבולגריה, ויון ניקולאסקו בהולנד.
אצילי היה מלך השערים בזכות 21 כיבושים, בהקדימו את ערן זהבי שהבקיע בעונה הקודמת 20 שערים. אספרייה כבש 17 שערים, וניקולאסקו 15. כיוון שכך, אני מעריך שערן זהבי יזכה העונה בתואר מלך השערים.
קרוב לוודאי שהאלופה היוצאת, מכבי חיפה, תחוש בחסרונו של עומר אצילי. מבקיעים באיכותו עושים פעמים רבות את ההבדל שבין ניצחון לתיקו, או אפילו בין ניצחון להפסד. אבל קבוצת כדורגל מושתתת על חיים דינמיים, בהם ישנה תחלופה בלתי פוסקת. מעבר שחקנים מקבוצה לקבוצה הוא הרי דבר מקובל וידוע. בתקופתנו מעטים מאוד בעולם הם השחקנים המסיימים את הקריירה באותו מועדון שבו גדלו. קבוצה לא יכולה למנוע בכוח מעברים כאלה, בטח לא כאשר על הפרק ישנם פערים כה משמעותיים בסכומי הכסף המוצעים לכוכבי העל. פעמים רבות מאוד השחקנים היותר מבוקשים הם חלוצים שהוכיחו את מיומנותם בהבקעת שערים. נאמנות לחולצה הפכה כבר מזמן לביטוי שפג תוקפו וכמעט נשכח, מהימים שבהם בגרוש היה חור.
דנילו אספרייה ויון ניקולאסקו תרמו בצוותא 32 שערים לבית"ר ירושלים, אולם היום הם עבורה נחלת ההיסטוריה. לעומתם, ערן זהבי ילבש גם העונה את מדי מכבי תל אביב. הוא ינסה להיות לא רק המבקיע הפורה ביותר בליגה, אלא אף לשפר את מאזנו מ־2016, שבה כבש 35 שערים. לי קשה לראות באופק חלוץ שיוכל להקדימו במירוץ אחר מלכות השערים. גם בגיל 36 ערן עדיין רעב מאד, ועדיין מחפש את הרשת, נאמן לסיסמה: פעם מבקיע - תמיד מבקיע.
זו איפוא הסיבה המובילה אותי, כאמור, להערכה שהחלוץ הוותיק הינו בעל הסיכוי הממשי ביותר להתייצב בסיום העונה בראש טבלת הכובשים. אופתע מאד אם זה לא יקרה.