"אני רוצה להישאר כאן, ולכן חתמתי", סיפר לי כריס ג'ונסון לפני פחות משנה וחצי, בריאיון שהעניק לוואלה! ספורט כשחתם על הארכת חוזהו בהפועל חולון. "אני לא לוקח כמובן מאליו את מה שיש לי. אני אוהב כדורסל, ואני אוהב את ישראל. אני בגיל שבו אני רוצה להרגיש בנוח וליהנות יחד עם המשפחה. קיבלו אותי כאן באהבה גדולה, הצלחנו יחד, וזה פשוט התחבר בינינו. כסף זה לא הכל עבורי. אני מחפש יציבות בחיים".
כעת, בשיחה מביתו בארה"ב, ג'ונסון מספר כיצד הוא מתרגל מחדש לטייטל שכבר היה שייך לו בעונת 2018/19 - כדורסלן הפועל ירושלים. "בחיים קורים לפעמים דברים שאתה לא מצפה להם", הוא אומר. "קיבלתי הזדמנות לחזור למקום שבו התחלתי, וזה מרגש אותי".
- באותו ריאיון בשנה שעברה סיפרת גם על הפרידה מירושלים: "הייתי אמור לחתום על חוזה נוסף, והם הבהירו לי שהם רוצים אותי, אבל בקיץ החליטו להמשיך הלאה. הם אמרו שבגלל הפציעה אני כבר לא אותו שחקן. זה רק הגביר את הרצון שלי להוכיח את עצמי ולחזור לעצמי. זה לא פצע פתוח, אבל ברור שיש לי מוטיבציה מיוחדת כשאני משחק נגדם".
"עברתי פציעות כששיחקתי בירושלים, וזה מה שגרם לכל. אני שמח לסגור את המעגל הזה. דיברתי עם המאמן ועם כמה שחקנים, וזה פשוט הרגיש לי נכון".
- עבר כמעט חודש בין הודעתך על עזיבת חולון ליום שבו הוכרזת כשחקן ירושלים.
"כשעזבתי, לא ידעתי לאן אלך. היו לי כמה אופציות נוספות, והן לא התממשו. היה לי טוב בחולון, אבל לפעמים גם דברים טובים נגמרים. אני אוהב את הארגון הזה, ואמשיך לאהוב. חיפשתי הזדמנות לעשות משהו חדש. אני רואה מה קורה בירושלים, ורוצה להיות חלק מזה. מעניין אותי הכיוון שאליו המועדון צועד".
- היו דיווחים שגם מכבי תל אביב רצתה אותך בקיץ הזה. מה קרה שם?
"קרה משהו", צוחק ג'ונסון, "אבל זה לא התקדם. זה חלק מהביזנס".
- מה משך אותך בירושלים ממה שראית בעונה האחרונה?
"הם שיחקו יחד, ולא היה להם כוכב אחד מסוים. יש להם מאמן טוב, וזו קבוצה שאתה רוצה להיות חלק ממנה".
- ברשתות החברתיות רץ סרטון עם סמול טוק בינך ובין אלכסנדר דז'יקיץ' בסיום המשחק האחרון ביניכם.
"הוא אמר לי שהוא מכבד אותי כשחקן, ושהוא אוהב את מה שאני עושה. כנראה הייתה לו סיבה להגיד את זה... לא חשבתי שכמה חודשים אחר כך, אני אשחק עבורו".
ג'ונסון, בן 33, יפתח בקרוב את עונתו החמישית בישראל. אשתקד עמד על 14.6 נקודות ו-5.1 ריבאונדים בלא פחות מ-33.8 דקות למשחק בליגת האלופות, בעוד בליגת העל ניפק 12.5 ו-5.1 בהתאמה ב-29 דקות. מקרב השחקנים שהופיעו בקבוצה לאורך רוב העונה, רק ג'ו רגלנד הקדים אותו בתרומה הסטטיסטית.
- הבנת מדז'יקיץ' מה יהיה התפקיד שלך בקבוצה?
"האמת היא שדיברתי יותר עם יונצ'וק [יונתן אלון, המנהל המקצועי]. יש בירושלים כמה שחקנים ממש טובים, שיכולים לעשות בכמה תחומים על המגרש. אני מניח שמצפים ממני לתפוס מנהיגות. אני לא ילד, אני מכיר את המערכת ואת השיטה".
- מה אתה זוכר מהחיים בעיר ירושלים?
"בעיקר את האוכלוסייה החרדית", מחייך ג'ונסון, "רואים אותה יותר בירושלים מאשר בחולון ובראשון לציון. זה היה הלם תרבותי בשבילי, כי לא נתקלתי בזה בעבר. מבחינה מקצועית, הקבוצה ההיא הייתה אחת הטובות ביותר ששיחקתי בהן".
- אתה מודע מן הסתם להייפ סביב המועדון בגלל הבעלים החדש, מתן אדלסון.
"עוד לא יצא לי לשוחח איתו, ואני נרגש ממה שקורה, אבל שמות על הנייר לא משחקים כדורסל. נראה שתהיה לנו חבורה של אנשים טובים, עם מאמן טוב, והכל אפשרי, אם רק נשחק יחד ונישאר בריאים".
- מה הופך את הליגה הישראלית לאטרקטיבית עבורך?
"לא חושב שזה משהו מקצועי, אלא בעיקר המדינה. המקום יפה, מזג האוויר טוב, יצרנו חברויות והמשפחה שלי אוהבת לחיות כאן".
- האפשרות שתקבל דרכון ישראלי קיימת?
"זה משהו שעלה לפני שנה, אבל מאז לא שמעתי על שום דבר שקרה בכיוון".
- כמה שנים אתה עוד רואה את עצמך משחק?
"אני לא יודע, אין לי תאריך יעד, אבל יש לי כמה רעיונות לגבי הפרק בחיי. אני בקשר עם חברים ששיחקו איתי ב-NBA, עושה נטוורקינג עם מאמנים וג'נרל מנג'רים, נראה מה אעשה. לאמן? אומרים שזה מקצוע לא קל. אולי אעדיף ללוות ילדים ולעזור להם".
- לאיזו קבלת פנים אתה מצפה כשתחזור העונה לחולון במדים האדומים?
"אני מקווה שיקבלו אותי בצורה יפה. אני יודע שיש אוהדים שלוקחים את זה בצורה רצינית מאוד, ויש כאלה שמעדיפים להתרכז ברע ולא בטוב, אבל מאמין שהם זוכרים מה עשיתי שם במשך שלוש שנים".