וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עטר שחקן העונה הסדירה של וואלה! ספורט

7.3.2003 / 20:22

רגע לפני תחילת הסיבוב השלישי והמכריע, בוחרת מערכת וואלה! ספורט את נבחרת העונה, את המצטיינים ואת התופעות שאיפיינו את העונה הסדירה. להנאתכם

עונת 2002/2003 עושה רושם של עונת הקאמבק של הכדורגל הישראלי. אחרי כמה עונות רצופות שאופיינו בפרשיות של הימורים, שערוריות שיפוט, התפרעויות קהל וממריצים בלתי חוקיים, בנוסף לחוסר בתחרותיות ועניין, נותנת לנו ליגת העל הישראלית, עונה יפה ומרגשת עם יותר רגעים חיוביים מאשר שליליים. סוף סוף.

בניגוד למאמן הלאומי, אברהם גרנט, אנחנו דווקא השתדלנו לתת גם לקבוצות הבינוניות והקטנות ייצוג בנבחרת שלנו. אצלנו גם לא תמצאו יותר מדי זרים, מפני שהעונה הם היו פחות דומיננטיים מהרגיל. הבחירה אינה מחייבת ותגובות יתקבלו בברכה.

הנבחרת של וואלה! ספורט

שוער: לירן שטראובר (מכבי ת"א),

הגנה: קייסי (מכבי חיפה), בן חיים (מכבי ת"א) מגמאדוב (מכבי פ"ת), רמי חליס (הפועל ת"א).

קישור: אבוקסיס (הפועל ת"א), עטר (נתניה), דגו (מכבי ת"א).

חלוצים: מזרחי ואברג'יל (הפועל כפ"ס), יעקובו (מכבי חיפה).

ספסל: שוער: אלימלך, אוזן, ברומר, מדונוביץ', רמי אליהו. קישור: קאקו, דמירוביץ', זנדברג, טועמה. חלוצים: הולצמן וגולדברג

השוער: שטראובר

לירן שטראובר הוא אחד מהאחראים הישירים להיאחזותה של מכבי ת"א בצמרת. הוא הביא במו ידיו כמה נקודות חשובות לקבוצתו וממשיך בתהליך השיפור המשמעותי ביכולתו, הרבה בזכות העבודה הקשה של שורה אובארוב עימו.

אלימלך היה לא יציב בתחילת העונה ומתחיל להשתפר לאחרונה. עונה מצויינת גם לאסי רחמים בהפועל ב"ש והתקאמבקות לא רעה לרפי כהן בהפועל פ"ת.

הגנה: קייסי, בן חיים, מגאמדוב

אדורם קייסי: העונה הוא מוכיח שהוא פשוט רמה בפני עצמה בליגת העל שלנו. אדורם קייסי היה אולי הטוב והיציב ביותר במכבי חיפה לאורך כל העונה הסדירה והפיע בכבוד גם בליגת האלופות. הוא גם עושה הגנה מצויינת וגם יודע לעלות כשצריך. לא נשכח את השער המכריע מול גראץ וכמה שערים חשובים בליגה.

טל בן חיים: טב"ח ממשיך לתפוס את מקומו כאחד מהבלמים הטובים בארץ. העונה הוא שיפר את יכולת הסגירה במצבים של אחד על אחד והפך לשחקן טכני ומהיר יותר, שמעיז לעלות מדי פעם להתקפה.

מוראד מגאמדוב: האזרי המצויין הוא הזר הותיק ביותר בישראל (9 שנים). מגאמדוב הפך למדד ההצלחות של מכבי פ"ת ואחראי על ההגנה היציבה שלה העונה.

רמי חליס: המגן הצעיר שהגיע מהפועל אשקלון, קיבל העונה את מספר הדקות הרב ביותר בהפועל ת"א. עובדה זו מוכיחה עד כמה גדול הקרדיט שדרור קשטן נותן לשחקן הצעיר שהשתפר מאוד העונה. כבר בשנה שעברה ראינו כי מדובר בכשרון גדול, אחרי כמה הופעות מוצלחות באירופה, אשר העלימו את חוסר נסיונו. יש לו יכולת סגירה טובה והרמות מצויינות תוך כדי ריצה. הוא לא מפסיק לעשות עבודה שחורה ותורם גם הרבה לב ונשמה, בדיוק התכונות שקשטן אוהב.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן

קישור: אבוקסיס, עטר, דגו

יוסי אבוקסיס: אבוקסיס נותן עונה מצויינת בסה"כ, למרות הירידה הקלה ביכולתו לאחרונה. הוא הפך לבעל הבית של הפועל ת"א ולעוזר המאמן של קשטן על המגרש. מנהיג בכל רמח איבריו ואחד האחראים על השיפור ביכולתו של סלים טועמה בשתי העונות האחרונות.

עטר: מה כבר לא אמרו על ראובן עטר ועל העונה האחרונה המצויינת שעברה עליו לפני שנפצע ונאלץ להודיע על פרישה. ואולי ללא ה"סייד קיק" שלצידו, גיא צרפתי שמו, עטר לא היה מצליח לתת עונה נפלאה שכזו. צרפתי, שגדל על איציק זוהר של מכבי ת"א, שוב שידרג את יכולתו ולאחרונה אפשר לראות סממנים "עטריים" ביכולתו (דוגמת המסירה הנפלאה לשערו האחרון של המתולתל). ולא לשכוח את השער מחצי מגרש מול הפועל פ"ת. צרפתי ומכבי נתניה חייבים הרבה תודה לעטר ונראה כיצד הם יסתדרו בלעדיו.

דגו: ברוך דגו נותן עונה גדולה והוא אחד מהמועדים להיות השחקן המצטיין בסיומה. הבחור הצעיר עדיין חסר בניסיון, אך לאחר תקופת ציפייה די ארוכה ממנו, הוא מצליח להנהיג את מכבי ת"א לצמרת. דגו מועדף בהרכב על פני נמני כעושה משחק וזה כבר אומר הכל. היכולת המשופרת שלו הביאה אותו להרכב הנבחרת בזכות ולא בחסד.

חלוצים: האוירונים ויעקובו

האוירונים: אלון מזרחי ויניב אברג'יל כבשו עד עכשיו 23 שערים ביחד. די בנתון הזה בכדי להביאם להרכב העונה. אברג'יל נהנה מכל רגע העונה, בקבוצה שהפכה במהלך השנים לקבוצתו הביתית - הוא מלך השערים, הוא חוזר לעצמו אחרי כמה עונות בינוניות וזימונו לנבחרת אומר משהו, בקיצור, הבחירה בו היתה קלה.

לגבי אלון מזרחי, הרי שבקומו יכולנו לבחור בגולדברג, בהולצמן ואפילו ברפואה או אסולין (גם אופיר חיים נותן עונה טובה). מה שהיטה את הכף לטובת האוירון האורגינל, הוא שיתוף הפעולה המושלם בינו לבין הבחירה הראשונה, הקאמבק המרשים שלו לליגת העל, האיום על שיאו של עודד מכנס (אולי יישבר עוד העונה) ובעיקר ההתמתנות בהתבטאויות המגוחכות שלו (טוב, הוא לא בדיוק שייקספיר).

יעקובו: עוד בחירה די ברורה. איגביני היה ברמה אחת מעל הליגה, למרות ששיחק קצת יותר מסיבוב אחד. הניגרי הצעיר הותיר את חותמו כזר הטוב ביותר בארץ ובסיבוב הראשון השאיר את חיפה בודדה בפיסגה. הוא פשוט הראה כי הוא ברמה אחת מעל הליגה. למעשה המדד הטוב ביותר ליכולתו, הוא הסיבוב השני של חיפה. מאז עזב יעקובו לפורטסמות האנגלית, הירוקים מתקשים להבקיע ומרבים, באופן יחסי כמובן, לאבד נקודות. חיפה יכולה וצריכה לקחת אליפות בלעדיו, אך ההסתמכות שלה בניגרי היתה ברורה לכל עין. ולא שכחנו את התצוגות בליגת האלופות.

שחקן העונה: ראובן עטר

בתחילת העונה אנשים התפלאו, כיצד גילי לנדאו נותן לו לשחק 90 דקות במשחק. עיתונות הספורט הישראלית, היתה בטוחה שעטר כבר לא מסוגל לרוץ ובטח שלא להוביל קבוצה. הוא היה צריך להוריד הרבה חלודה והפך להימור לא קטן עבור הצוות המקצועי של נתניה. אך ממחזור למחזור התחלנו לראות כי הקסם חזר. עטר עשה את נתניה של העונה לקבוצה מלהיבה. הוא שיפר בצורה משמעותית את השחקנים שלידו (בעיקר את גיא צרפתי) והוסיף מימד של כיף בקבוצה של גילי לנדאו. עטר עשה את נתניה, יותר מאשר נתניה עשתה אותו ויהיה מעניין לראות כיצד יסתדרו בקופסה בלעדיו.

הוא תרם 9 שערים בעונתו האחרונה (כולם יפהפיים כמובן) כשהוא בן 34 ואחרי שתי עונות בהן כמעט ולא שיחק. היה זה כאילו מישהו שם למעלה שלח לנו אותו לעונת הדרן, רגע לפני שהרגליים הכי קרובות שהיו לנו למראדונה, עוזבות את כר הדשא לתמיד. ולסיום אצטט את חברי דוד רוזנטל שכתב עליו: שימו לב שאחרי כל שער שלו, השוערים פשוט נשארים לעמוד ללא תגובה. זה לא סתם. הם הופתעו מהבעיטה, לאו דוקא מהחוזק שלה, אלא מהאפשרות שמישהו יבעט דוקא ברגל ההפוכה לזוית הבעיטה שלו ובצורה הכי לא הגיונית, או ממצב ממנו אף שחקן אחר לא היה אפילו חושב לבעוט.

שאר הנבחרים:

הקבוצה: הפועל ב"ש - הפתיעה את כולם כולם כשנדבקה לצמרת עמוק לתוך הסיבוב השני, ועוד עם סגל בינוני יחסית, ללא שחקני רכש משמעותיים ביחס לעונה שעברה וללא יותר מדי כסף. עם כיף של כדורגל ומשמעת נוקשה של לופא, העניקה לנו באר שבע משב רוח מרענן מהדרום. חבל רק שהפסיקה לשחק מאז ההפסד לבני יהודה. היום היא היתה יכולה להיצמד לשלשו המוליכות.

מאמן: ניר קלינגר (מכבי ת"א) - בהתחלה חשבנו על לופא קדוש, אבל אז חשבנו על פרשיות הסיפסול של בנין ושל נמני ואפילו על זו של ראובן עובד. אפשר לומר בביטחון כי מאמן אחר לא היה שורד את כל מה שעבר על קלינגר בשני הסיבובים הראשונים של הליגה, ועוד להשאיר את קבוצתו צמודה לצמרת. בחירת הזרים. שיטת המשחק המשתנה. שיחות המוטיבציה והאומץ. כל אלו העניקו לו את תואר מאמן העונה שלנו.

שחקן העונה: ראובן עטר
אכזבת העונה: דודו אוואט
השחקן המשתפר: ברוך דגו
אכזבת העונה (קבוצה): הפועל פ"ת
תגלית העונה: ברק בכר (הפועל פ"ת) שבכלל פתח את העונה בהכח ר"ג
הפתעת העונה (קבוצה): הפועל ב"ש
ידברו עליהם: מאור מליקסון (בית"ר ירושלים), אבי כנפו (הפועל ת"א), ערן לוי (מכבי חיפה), שלו מנשה (מכבי פ"ת)
הזר: ברונו הייס (מכבי ת"א)
פרוה: בית"ר ירושלים (לא איכזבו אחרי העונה שעברה הקטסטרופלית, ובהחלט לא הפתיעו יותר מדי)

השערים: 1. פיני בלילי (הפועל ת"א) ב-1:3 מול מכבי ת"א
2. אמיר אבוטבול (הפועל ב"ש) ב-0:3 מול מכבי ת"א
3. גיא צרפתי (מכבי נתניה) בהפסד 1:2 להפועל פ"ת
4. שערו האחרון בקריירה של ראובן עטר (מכבי נתניה) בהפסד 1:2 להפועל כפ"ס

הבדיחה: וולטון סילבה (הפועל ת"א)
יציאת העונה: קרטיב בני יהודה
הציטוט: גרנט על דבריו של מזרחי בעניין חלוץ לנבחרת: "מה אתה מצטט לי את שייקספיר?"
הרגע המרגש: עטר אחרי הפרישה: "אני מקווה ששימחתי אנשים"
הביזיון: סירובו של ערן לוי לשחק בנבחרת
ביזיון 2: הזימון הלא מתואם של ארז אליאב לנבחרת
ביזיון 3: ה"שירות לקהילה" הלא הוגן של אנטבי בשורות הפועל ת"א (ומה עם אלה שלא עשו צבא ולא משחקים אצל תאומים?)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully