דן איינבינדר עבר את ה"העונה הקשה בקריירה" אך מסתכל אופטימי על העתיד של הפועל תל אביב. עדיין סוחב טראומה מחוגג ("רוני לוי, דראפיץ' וברדה התביישו בדרך שלו ולא שיתפו פעולה").
את סיפור העונה ההזויה שעבר דן איינבינדר אפשר להתחיל ממש לפני משחק פתיחת העונה. רוב הקיץ הוא היה בשיקום מניתוח בשרירי בטן וחזר מאוחר לאימונים. הצוות הפיזיולוגי של הפועל תל אביב הכין תכנית להביא אותו למצב בו יוכל להיות בסגל במשחק הראשון, נגד הפועל חיפה בחוץ, אבל אז הגיע בלת"ם.
"רגע לפני האימון המסכם החלו לאשתי צירים ונסענו לבית החולים", מספר איינבינדר, "ידעתי שאם אני לא באימון הזה, אני לא בסגל. נסענו לבית חולים, הגענו, אמא של אשתי גניקולוגית וליוותה אותנו. ראינו שדברים מתעכבים ואשתי אמרה לי 'הכול טוב, יש עוד זמן, תיסע לאימון ואם יש משהו נעדכן אותך'. נסעתי, מאוד היה חשוב לי להיות בסגל, אמרתי לארז נעמן הדובר שהוא המתריע הלאומי ואם קורה משהו הוא שולף אותי באמצע האימון. כשהסתיים האימון והגעתי לחנייה אשתי מתקשרת 'בוא מהר, זה קורה' והספקתי להיות איתה בכל התהליך".
אם משחק הפתיחה לא היה פשוט, המשחק שלמעשה סיים את העונה, עם הבטחת ההישארות נגד עירוני קרית שמונה כשהוא יושב ביציע בגלל צבירת כרטיסים צהובים, בוודאי לא הוסיף לקפטן האדומים בריאות: "ההרגשה הייתה מאוד קשה כי אתה חסר אונים. אתה לא יכול לעזור ולהיות חלק, ודווקא במחצית הראשונה זה יותר כאב, כי אתה רוצה להיות עם השחקנים בכאב הזה, להרגיש איתם את הקושי. מצד שני, במחצית השנייה עם הקאמבק והקהל שסחף את הקבוצה, קיללתי את עצמי בלב איך אני לא משחק ברגע כזה, כי הייתה אווירה שחודרת לעצמות".
איינבינדר מוסיף: "היה פחד ברמת האמונה של האם נוכל לחזור. גם פחדתי שגם אם אני אצטרך לשחק במשחק המכריע חדרה אני לא אוכל פיזית כי לא הייתי כשיר. דאגתי מאוד. וזה לא נגמר, תוך כדי הלחץ הזה שעובר לך בגוף, אתה בודק בטלפון את התוצאות במשחקים האחרים. ואז המנכ"ל לירן מוכתר בא לשבת לידי וברגע שהוא ראה את כל האבוקות הוא אמר לי 'וואי דן, יש לנו על תנאי'. הבנתי שפתאום הנקודה שיכולים להוריד לנו גם יכולה להיות משמעותית וכל הלחץ עבר למצב שאני לא זוכר. בסיום כאילו שיחקתי 90 דקות".
בוא נחזור אחורה לקיץ, הכניסו אותך לשיחה עם רמז מאוד ברור
"היו שתי שיחות לקראת סיום העונה שעברה. אחת עם בוקסה שאמר לי שאני הפנים של המועדון, שאני הכי בכיר, שמדהים מה שהצלחתי לעשות ולהשפיע בזמן כל כך קצר. ועם סיום העונה הגעתי עוד פעם לשיחה ואמרו לי שהולכים על קשר אחורי זר שבאיזשהו מקום יתמודד איתי על הדקות".
זה רמז ברור, לא מכניסים שחקן להגיד לו שתהיה לו תחרות
"אני לא יודע אם זו הייתה שיחת תיאום ציפיות, אבל מה-וייב של השיחה יצאתי בהרגשה פחות טובה, במיוחד לאור השיחה הקודמת עם בוקסה. בגדול לצוות המקצועי שהתחיל את העונה ובנה אותה היה רצון לעשות שינויים יותר גדולים ממה שנעשו בפועל. בסופו של דבר, ברגע שהשינויים לא התבצעו, היה צריך להפוך את כל האסטרטגיה למצב של 'אוקיי, זה הסגל שיש לנו ובואו נראה את הדברים הטובים'. אם משהו התפספס זה שנוצר איזשהו תסכול וחוסר עמידה בציפיות של חלק מהשחקנים שלא שיחקו מספיק והיו לא מעט בעיות שהשפיעו".
כל הזמן היו רכילויות. שחקנים טענו שהם לא משחקים כי זו החלטה של בוקסנבוים או להיפך. זה ריסק את חדר ההלבשה
"הרבה פעמים אנחנו לא הרגשנו את הוייבים שהרגישו בחוץ, אבל עם הזמן חשנו שדברים שנשמעים בחוץ כמו המצב בין בוקסה לקובי - הרעש התקשורתי מסביב - הצליחו להיכנס בסופו של דבר לחדר ההלבשה. דברים שאחד אומר לשני, לסוכן, לחבר, לתקשורת... הדברים החלו לחלחל. השקט והביחד, היכולת לנטרל רעשים - אלה דברים שעושים קבוצה מצליחה ולהיפך".
אחרי ההפסד סכנין אמרת שעשו הרבה טעויות בתחילת העונה. כעסת על קובי רפואה?
"לא, אין לי טיפת כעס עליו. עברתי כל כך הרבה מאמנים, קרוב ל-30 ישראלים וזרים. אצל כל מאמן בלי יוצא מן הכלל הייתי שחקן מפתח, שחקן שמשתפים אותו, יודעים מה מקבלים ממנו. תמיד רצו אותי לצאת למלחמה. יכול להיות שקובי הוא המאמן היחידי שפחות העריך את התרומה שלי. זה לא בא לידי ביטוי בדקות משחק, אלא בהרגשה. לשמחתי סיימתי את העונה הזאת בצורה האישית הטובה ביותר - הופעות, מספרים והשפעה. אם אני יכול להסתכל על זה היום, אז קובי מעריך אותי יותר ממה שהעריך כשאימן אותנו".
מי ששמר עליך בקיץ זה האחים ניסנוב, הם היו הגב הכי גדול שלך
"הגעתי להפועל תל אביב הרבה בגלל ובזכות ניר קלינגר. הוא נלחם עליי בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. 3-4 משחקים אחרי שהגעתי איציק ניסנוב בא אליי ואמר לי 'אתה תסיים את הקריירה אצלנו'. הייתי בקשר טוב עם כל הבעלים שנתנו לי הרבה אמון וגב, וגם ניסיתי לעשות את הטוב ביותר עבורם. להשפיע, לסייע בחדר ההלבשה, הערכתי את הגב הזה".
זה מוזר. כולם שם אוהדי הפועל ואתה הגעת מבית"ר, תמיד מסתכלים בחשש על שחקן שעושה את המעבר בין המועדונים
"ברגע שעשיתי את המעבר הרגשתי גם מצד הקהל, גם מצד הבעלים וגם מצד כמה שחקנים בחדר ההלבשה לא מעט חשדנות. אבל אם אני משחזר לאחור - החשדות האלה נעלמו לאחר זמן קצר מאוד. היום אני מקבל אהבה אינסופית מהקהל וגם מאנשים בתוך המועדון".
בוא נדבר על מרינוביץ' לעומת שטקוס
"אני לא אגיד מלה רעה על שחקן ששיחקתי איתו, זה גם לא תפקידי להעביר ביקורת, הסיטואציה עם סטפן הייתה שהוא הגיע למועדון אחרי התקרית עם הקהל בעונה שעברה וגם הרעשים והרחשים מבחוץ נכנסו פנימה והשפיעו עליו. יכול להיות שמשהו במנטליות שסטפן גדל עליה ובא ממנה, לא היה מסונכרן עם הדרישות והציפיות בהפועל תל אביב. שטקוס? הצוות המקצועי קובע, בחוויה שלי עם ארני אני יכול להגיד שמדובר בשוער מדהים, מקצוען אמיתי, לא מחסיר אימונים ובעל האופי המתאים לתת לנו בראש, היה כייף לצאת איתו למלחמה".
כמה השפיעה העזיבה של אליאס, דוידה וליידנר בקיץ?
"בחצי העונה הראשונה אחרי שהגעתי סיימנו עם סגל טוב והיה צריך לשמר אותו. בסוף אותה עונה עזבו אלטמן, אבו עביד ובהמשך דני גרופר ולידור כהן - בסופו של דבר לא שימרנו את הסגל. בעונה הבאה עוד פעם נבנתה קבוצה שהייתה קרובה לאירופה ופתאום נמכרו אליאס, דוידה וליידנר וחזרנו אחורה. כשכל הזמן יש בניה מחדש מאוד קשה להצליח".
אחרי השריפה במתחם חודורוב הייתה הופעה הרואית בטדי. היה נראה שעליתם על המסלול ודווקא אז הייתה ירידה חדה
"מבפנים אפשר להבין את זה. הגענו למשחק ממקום מאוד נמוך, עלינו ל'היי' מאוד גבוה, אבל צריך לזכור שיום אחרי נכנסנו למציאות חדשה בלי מתחם אימונים, נודדים בין מגרשים, דברים לא הולכים חלק ביומיום. גם אחרי שחזרנו למתחם זה היה בלי חדר כושר, ללא חדר טיפולים, הדברים לא הרגישו אותו דבר. זה גם משהו שגרם לפגיעה באנרגיות שלא הצליחו להתרומם".
איך זה מרגיש כשמגיעים למאמן שלישי בעונה?
"כישלון. אני תמיד בדעה שברגע שמאמן מתפטר או מפוטר בגלל אי הצלחה, לשחקנים יש הרבה מאוד אחריות על זה. כשמוחלפים שני מאמנים זה עוד יותר בולט. כמעט בכל רגע בעונה הזאת הרגשנו שאנחנו נכשלים. לי באופן אישי היה מאוד קשה לראות את סלובו הולך - יש לי חיבור איתו - וגם היה קשה לקבל את סילבס. אני זוכר שהאסיפה הראשונה של חיים הייתה מדהימה וכולנו דיברנו על זה, הלכנו אחריו. באחת השיחות הראשונות שלנו הוא אמר לי 'דן, תחייך" ואמרתי לו 'אתה לא מבין איזה קשה זה, אתה באת חדש עם אנרגיות חדשות'. זה היה אחרי ה-6:0 בטרנר. הוא רצה וייב אחר ואווירה טובה, אבל אמרתי לו שאני לא יכול, שאנחנו במקום מאוד מאוד נמוך".
מאמנים התרסקו בהפועל תל אביב, סילבס גם ניסה להילחם על התדמית שלו למרות שעמד במשימה
"אני אתחיל מסלובו שרצה מאוד להגיע להפועל. הוא מאוד רצה להפוך אותה לטובה יותר ובצלמו, הוא הגיע לקבוצה שהוא לא בנה, עם שחקנים שפחות מתאימים לסגנון שלו. הוא חשב על המון שינויים בינואר ועל דברים שיקרו לטווח הארוך ולעונה הבאה, אבל זה פגע בטווח הקצר. לגבי חיים, אני חושב שבאתגר הבא שהוא ייקח הוא יצליח בגדול כי העונה הוא התמודד עם הרבה מאוד דברים שמתמודדים איתם לאורך קריירה שלמה. הוא בא בניסיון לשנות אנרגיות וקיבל קבוצה שהכלי הכי התקפי שלה, הישאם לאיוס, בכלל לא נמצא - ועדיין הצלחנו להישאר בליגה".
גם האמריקאים מכוונים לכמות משמעותית של צעירים בסגל
"זו המדיניות. זה חלק מהיתרונות של הפועל תל אביב כמועדון, עם הרבה מאוד שחקנים מוכשרים, שטוב להם בהפועל תל אביב. הם גם ילדים טובים. זה יתרון לגבי העונה הבאה כי יש שחקנים שצברו ניסיון וגם עכשיו עושים קיץ מטורף במונדיאליטו. זה יכול לעזור להם, אבל גם יכול להרים את הציפיות מצד הקהל והתקשורת שכבר יצפו מהם ליותר. אנחנו - השחקנים היותר בוגרים ויותר מנוסים שיכולים להדריך, לכוון, לתמוך ולתת ביטחון - נצטרך להיות שם בשבילם ולמצוא את האיזון".
זה מה שקרה לאל ים קנצפולסקי אחרי אליפות אירופה. הקהל ציפה שהוא יחזיק את הפועל
"אם יש טעות שנעשתה העונה היא שאנחנו כמערכת לא הצלחנו להבין שהשחקנים שעשו הישג מטורף באליפות אירופה לנוער יחזרו עם איזשהו היי מאוד גדול והציפיות בהתאם. הם מאוד בוסריים, צעירים שצריכים את הזמן שלהם, שחקנים שצריכים להשתלב לאט לאט, במיוחד כשמדובר בכמות די גדולה של שחקנים. עכשיו נקבל אותם עם עוד הישג, אפילו עוד יותר מטורף ומדהים וכולם באופוריה מטורפת. נצטרך להיות שם בשבילם כדי לעזור להם להיכנס לעניינים ולהבין שזאת אופרה אחרת".
איך אתה מסביר שהרבה שחקנים שמצליחים בנבחרות הצעירות לא מביאים את זה לידי ביטוי בבוגרים
"בסופו של דבר הם חוזרים לתחרות אחרת, מסגרת אחרת, לחץ אחר וציפיות אחרות. הכול שונה, התחרות מאוד גדולה ואתה חוזר להיות חלק מסגל שהתחרות היא יומיומית, עם שחקנים שלא פחות טובים ממך ולא פחות מוכשרים ממך, עם המון מתחים ועצבים. זה שונה לגמרי, אחרי הפסד יש 500 איש באימון, מעורב כסף ותקשורת יומיומית על כל פיפס. זה משהו אחר, למרות שהצעירים האלה חוו השנה הרבה דברים לא פשוטים שחישלו אותם וזה יעצב את האופי שלהם בצורה מהירה יותר".
תמכת בצירוף אנטואן קונטה אותו הכרת מבית"ר, והוא כמעט הוריד את הקבוצה ליגה
"יש שני חלקים לתשובה. כשאנטואן הגיע לארץ לא הבנו מה הוא עושה בישראל, ברמה המקצועית זה שחקן שלא אמור להגיע לישראל לשום קבוצה בשום שלב. מצד שני אנחנו יודעים למה הוא הגיע לישראל, וגם מההיכרות והשיחות איתו, אני יכול להגיד שהוא סבל מהרבה בעיות בפן האישי שאף אחד לא יודע עליהן. העונה זה הקשה עליו להיכנס לעניינים בצורה טובה ולהתרכז בכדורגל כמו שהוא צריך. ברמת היכולות שלו כשחקן הוא יכול היה לעזור לנו המון העונה".
אתה יודע, כבר עשית פלייאוף עליון עם הפועל וזאת המטרה בעתיד, אבל מה שיסמל שינוי זה ניצחון בדרבי
"כל הזמן אומרים 'קוף על הגב', אני חושב שזה כבר יותר מזה. זה נושא כאוב ולא נעים. אנחנו מדברים עכשיו שיש עוד הרבה זמן לפתיחת העונה וקשה להציב מטרות כשהדברים עדיין לא התגבשו, אבל זה משהו שאנחנו בטוח נציב לעצמנו כמטרה העונה. איך אנחנו מביאים משהו אחר מבחינת הרוח, האמונה והרצון להחזיר לאוהדים שלנו את הגאווה, כי מגיע להם ניצחון בדרבי בעונה הקרובה".
היה לחץ גדול של הקהל שתקבל חוזה חדש ותמשיך. יכול להיות שאוהדי הפועל מעריכים את הערך המוסף שלך יותר מבמועדונים אחרים?
"זכיתי להיות חלק מקבוצות מאוד מצליחות עם הרבה שחקנים טובים. תמיד הרגשתי אהוב ושחקן שמתחברים אליו. עם הזמן אוהדי הפועל הכירו אותי יותר והבינו כמה המקום שאני משחק בו חשוב לי, כמה אני מתאמץ עבורם ועבור המועדון. בעונה האחרונה הרגשתי הכרה מאוד מאוד גדולה מהקהל ובעקבות זאת גם לי יש רצון להחזיר להם כל הזמן. האהבה של הקהל לא מובנת מאליה".
בוא נחזור לפרידה מבית"ר. ההדחה מהסגל על ידי חוגג הייתה הרגע הכי משפיל בקריירה?
"מקצועית, העונה החולפת עם הפועל הייתה הכי קשה שלי, אבל אין ספק שהרגע הכי קשה בקריירה היה כשהפרו את ההסכם שלי בבית"ר והפכתי להיות שחקן ללא מסגרת במשך ארבעה חודשים. זה היה עצוב, ומשפיל. אתה בן 31 ופתאום משום מקוםהופך להיום שחקן ללא מסגרת. תקופה קשה מאוד".
זאת הייתה גריעה מוזרה מהסגל, כי המאמנים רצו אותך
"בסופו של דבר התקשורת ניזונה ממה שנתנו לה. חוגג כל הזמן דאג לטפטף שלא רוצים אותי ומצד שני בצוות המקצועי אומרים לי שהם רוצים אותי ואני חשוב להם. הם התביישו בזה, הרגישו אי נעימות ולא רצו להיות חלק מהסיטואציה, אבל זה לא היה בשליטתנו. אני מניח שהשיקולים היו כלכליים, הוא לא הצליח להבין שאפשר למצוא פתרונות טובים ולא ללכת נגד הצוות, ולפעמים שאתה עולה על עץ קשה לרדת ממנו".
לא שותפת אפילו במשחקי אימון בהוראה מלמעלה, איך עוברים תקופות כאלה?
"יום אחד יוסי בניון התקשר אליי בבוקר ואמר לי שיש הוראה של הבעלים שאני לא אהיה בסגל. בצהריים אני מגיע לאימון עם מאמן וכושר ורואה את רוני לוי במגרש. היה משחק כמה שעות לפני כן, אבל הוא בא ועמד במשך שעה והסתכל עליי מתאמן כדי להראות לי שהוא איתי ולא לוקח חלק בזה. זה ריגש אותי מאוד.
"הייתה גם סיטואציה עם סלובו וברדה, שהיה משחק אימון בשכונת התקווה. שותפו 22 שחקנים ואני ישבתי 90 דקות על הספסל. בכל פעם שהמבטים שלנו התנגשו הם השפילו מבט, כי היה להם מאוד קשה עם הסיטואציה. קשה להסביר את הקושי בתקופה הזו בלי מסגרת. אנשים עוברים דברים קשים יותר בחיים, אבל החודשים האלה שאתה מרים את עצמך בכל יום, הולך לאימון ולשני אימונים, שוכר צוות של מאמן כושר, מאמן מנטלי... חודשים שאתה נכנס הביתה, מסתכל על אשתך ואתה שקוע בתוך הקושי הזה. גם המשפחה שלי שמלווה אותי מגיל קטן הייתה מאוכזבת ביחד איתי, אלה רגעים של משבר שאתה נכנס לחדר ונסגר בתוך עצמך. תקופה מאוד מאוד קשה".