פברואר 2020, הפועל כפר סבא. לבעלים יצחק שום יש טענות לשיטת המשחק של אופיר חיים והוא דורש שהמאמן ישחק יותר התקפי. נקבעה ישיבה, נכחו בה יצחק שום, בנו עידן, אופיר חיים, עוזרו רביד גזל והמנכ"ל. הקבוצה הייתה אז במאבקי תחתית וביתרון של ארבע נקודות על הפועל רעננה, אחת מיריבותיה בתחתית, כשהשתיים צפויות להיפגש במשחק הקרוב.
באסיפה יצחק שום מפציר באופיר חיים: "אני לא יכול לראות את הכדורגל הזה, נגד רעננה אני רוצה משהו אחר לגמרי, אני רוצה משחק גבוה, התקפי, לא מוכן לראות משהו אחר". חיים עונה לו: "אין לנו יכולת לשחק גבוה יותר מדי, יש לנו שני בלמים איטיים, זאת התאבדות, רעננה גם כך לא יכולים להניע כדור והלחץ עליהם, לחכות להם יהיה סופר התקפי במעברים".
שום לא אהב שחיים התעקש והחל ויכוח קולני. אחד הנוכחים בחדר סיפר כי השיח הידרדר לרמה נמוכה מאוד, עד שאופיר חיים נשבר ואמר "מכבד את דעתך, אבל אני אעשה רק מה שאני מבין מקצועית", שום התעצבן וענה לו "ככה לא תמשיך כאן, תבין לבד לאן זה הולך".
כאשר אופיר חיים יצא מהחדר, אך עדיין יכול היה לשמוע את השיח, שום הבהיר לנוכחים כי מבחינתו אם חיים החליט לא לשנות קונספציה, הוא סיים את תפקידו והפציע בהם למצוא מאמן חדש בהקדם: "אם אפשר אני רוצה כבר מחר, זה לא יימשך ככה", הבהיר שום לנוכחים. חיים נסע הביתה, הצוות סיכם עם עמיר תורג'מן והמאמן קיבל את הבשורה כי סיים את תפקידו.
ולמה אנחנו מספרים לכם את זה? כי הכניסה של אופיר חיים לתודעה דרך נבחרת הנוער גרמה לכך שכולם מסתקרנים מה יקרה אם יקבל קבוצה לתהליך בריא גם בליגה. אז, זהו, שבליגה שלנו אין יותר מדי קבוצות בתהליכים בריאים, 2-3 משחקים זה בדרך כלל תהליך ומדד למעמד והלחץ מסביב לא מאפשר יותר מזה.
אם התחלנו מכפר סבא, בואו נעבור למועדון קצת יותר גדול, הפועל תל אביב. נובמבר 21, אופיר חיים מתמנה למאמן הפועל תל אביב, כשהבעלים שרון ניסנוב אומר: "אנחנו רוצים אותו לשנים, אופיר חיים הוא מאמן העתיד של ישראל". המאמן לשנים ומאמן העתיד החזיק 40 יום באדום. הוא דווקא גרם לשינוי חיובי בהפועל תל אביב, אך הדרך שלו לא התאימה לבעלים. הסיבה? הוא היה חיובי מדי, הוא כל הזמן ניסה להתחבר לשחקנים, לרגש, לקושי, עבד המון על הפסיכולוגי ואיציק ניסנוב אמר בשיחות סגורות: "זה לא מתאים להפועל תל אביב, כאן צריך מישהו שהשחקנים חוששים ממנו ומפחדים, אחרת הם לא מתפקדים".
זה בדיוק הסיפור של אופיר חיים. הוא ראה תהליך, ניסה להתקרב לשחקנים, לנסות להבין מה מפריע, ירד לרזולוציות הכי קטנות וקיבל עליהן ביקורת בתוך המועדון. לקבוצה הייתה בעיה בהבקעת שערים, אז הוא עשה אימונים לחלק הקדמי מול שערים קטנים או תרגילים מול השער שייתנו ביטחון והרכילות במועדון הייתה "זה לא הבית ספר לכדורגל עם בעיטות לשער ממטר, צריכים לעבוד הרבה יותר טוב".
חיים עבד, אך מאחורי הקלעים נעשתה לו כיפה אדומה, כי זה הכדורגל הישראלי. הוא היה בטוח שהוא בהפועל תל אביב לתקופה ממושכת, שזכרו לו את מה שעשה עם קבוצת הנוער של המועדון ושהם מאמינים בו כאיש שיוביל את המועדון בשנים הבאות. הוא עזב לפני כן את עפולה מאושר, וסיים אחרי 40 יום בהפועל תל אביב מרוסק.
ככתב הפועל תל אביב, התקשרתי לחיים כמה ימים אחרי הפיטורים, הוא ממש בכה, היה מרוסק: "תכבד אותי, אני לא מסוגל לדבר, לא מסוגל לעשות כלום, מה שעשו לי לא עשו לי בחיים, אני צריך את הזמן לעכל ולהתאושש מזה".
ולקח לו זמן. במשך כמה חודשים הוא היה מרוסק, הפסיק לראות כדורגל, שקל בכלל להפסיק עם המקצוע וללכת על משהו אחר, אך כל סיפור חייו ומשפחתו העניקו לו תעצומות נפש לצאת מהמשבר הזה, והוא החליט שהוא נלחם. כאשר הסכים להתראיין, אמר: "אני עדיין מרוסק, אבל אני גם יודע שאני טוב במה שאני עושה ויכול להצליח ולהגיע רחוק, אבל מעכשיו אקבל אחרת את ההחלטות שלי, מהראש ולא מהבטן".
ואז הגיעה ההצעה לאמן את נבחרת הנוער. לנפש שלו זה היה פיתרון מושלם. גם חזרה לכדורגל וגם עבודה רגועה ושפויה יותר. מכאן הוא רק נסק, מקום שני באליפות אירופה לנוער וחצי גמר מונדיאליטו מציבים אותו כמאמן ייעודי של הנבחרת הבוגרת, הוא הפך לחביב העם ושליח ציבור שכולם מאוהבים בו ומתקבצים סביבו, תולים בו תקוות ומאמינים שיכול להוביל את הבלתי ייאמן ולשמח ללא הפסקה, סיטואציה שלא בטוח שהוא האמין שיגיע אליה בחייו.
מצד שני, תמיד מגרד לאמן בליגה, הרצון לעבודה יומיומית, הכסף היותר גדול, הקהל, האמוציות, אלה דברים שהוא חווה ותמיד יהיה בו את הרצון לחוות את זה שוב. האם זה נכון שיקרה? ברגע שאופיר חיים הפסיק לקבל החלטות מהבטן, זה יקרה רק במועדון מסודר ותחת חוזה ארוך טווח, לא כמו בהפועל תל אביב עם הסכם שאיפשר להם לפטר אותו בהתראה של חודשיים.
כמה קבוצות ייתנו לו את זה? אפשר לספור על יד אחת את האופציות בארץ, אך הצעה מאחת משלוש הגדולות עשויה לטרוף את הקלפים. כי בכל זאת, מי אומר לא למכבי חיפה? במכבי תל אביב הוא גדל והאהבה שיש כלפיו בבאר שבע היא יוצאת דופן. ועדיין, בשביל הנפש והבריאות, שיישאר בנבחרות כל עוד הוא יכול.