הברזל הוא אחד המינרלים החשובים ביותר בגופנו, המשתתף בתהליכים מגוונים וביניהם תהליך אספקת החמצן לתאים ולרקמות הגוף, וויסות הטמפרטורה בגוף, מעורבות בתפקוד תקין של מערכת החיסון ומערכת העצבים ועוד תפקידים רבים.
מחסור בברזל עלול לגרום לירידה ביכולת הגופנית ובתפקוד הקוגניטיבי ולהשפיע באופן ישיר על איכות החיים. בין התסמינים הנפוצים לחוסר ברזל עם או בלי אנמיה, ניתן למצוא:
- נשירת שיער וציפורניים שבירות
- עייפות מוגברת
- עצבנות ומצבי רוח משתנים
- חוסר תאבון
- קושי בריכוז עם או בלי ירידה בזיכרון
- ירידה בתפקוד מערכת החיסון
- במקרים של אנמיה חריפה ייתכנו אף קוצר נשימה, דופק מואץ, סחרחורות, ראייה מעורפלת, חיוורון.
מכיוון שהברזל מצוי גם בכדוריות הדם האדומות המובילות חמצן לרקמות, וגם בתאי השריר, הוא חיוני גם בעת ביצוע פעילות ספורטיבית כאשר הגוף זקוק ליותר חמצן על מנת לתמוך בפעילות.. מסיבה זו בקרב ספורטאים ירידה במאגרי הברזל עלולה להוביל לפגיעה ביכולת האירובית ובביצועים הספורטיביים.
במחקר חדש שנערך בישראל על ידי צוות בראשות פרופ' נעמה קונסטנטיני, דר' דניאלה ניקוטרה, נעם רדליך ורקפת אריאלי מביה"ח שערי צדק ודר' דליה נבות ממכון וינגייט, נבדקו רמות הפריטין בדם (המהווה מדד למאגרי הברזל בגוף) בקרב מאות מתבגרים ומתבגרות שעוסקים בכדורסל וכדורגל. במחקר נמצאה שכיחות גבוהה מאוד של מחסור בברזל. בקרב 53% מהמתבגרות ו- 41% מתבגרים שעוסקים בכדורגל וכדורסל נצפו רמות פריטין הנמוכות מ30 µg/L.
בשל השפעתו המשמעותית של מחסור בברזל, גם ללא אנמיה, על הבריאות ועל הביצועים הספורטיביים, ממליצות עורכות המחקר על בדיקת סקר שתכלול ספירת דם ובדיקה של רמות מאגרי ברזל אצל ספורטאים מתבגרים משני המינים. בנוסף, ממליצות החוקרות לאתר את הגורם למחסור ולטפל בו בהתאם.
תקופת גיל ההתבגרות הינה תקופה שבה הסיכון לפתח חוסר בברזל עולה - זוהי תקופה של התפתחות וגדילה מואצים שדורשים אספקת ברזל מוגברת. במקביל - בני נוער לא תמיד ניזונים בצורה מאוזנת, רבים מהם אינם מקפידים על אכילת מזון עשיר בברזל, הם נוטים לאכול יותר מזון מהיר ומעובד או לנסות משטרי דיאטה קיצוניים. בקרב בנות, שכיח חסר ברזל גם בשל אובדן הדם במהלך המחזור החודשי. לפיכך, תוצאות המחקר מעלות גם את הצורך לאבחן מחסור בברזל בקרב מתבגרים באוכלוסייה הכללית ולא להסתפק רק בספורטאים.
עד שסקר ברזל יהפוך לעניין שבשגרה בקרב בני נוער, האחריות מוטלת על כתפי ההורים. במידה והמתבגרים סובלים מאחד התסמינים המוזכרים למעלה או שהרגלי התזונה שלהם אינם מספקים, מומלץ לפנות לרופא המטפל לאבחון פשוט באמצעות בדיקות דם הכוללות ספירת דם ורמת פריטין. במידה ונמצא חוסר יש להשלים אנמנזה מקיפה, כולל בדיקה של הרגלי התזונה והערכה לגבי סיבות אפשריות למחסור (כמו למשל דימום וסתי כבד, בעיות ספיגה דוגמת צליאק ומצבים נוספים). במידה ולא נמצאה סיבה נוספת למחסור בברזל, והאבחנה המשוערת היא שחסר הברזל הוא תוצאה של חסר תזונתי או איבוד ברזל במחזור החודשי, חשוב להמליץ על צריכת מזונות עתירי ברזל זמין. במקרים של חסר חמור יחסית או של אנמיה, יש להמליץ על נטילת ברזל בתוסף בנוסף לשינוי הרגלי התזונה, דבר שיסייע לשפר את מאגרי הברזל בגוף וודאי ישפיע לטובה גם על התחושה הכללית ועל איכות החיים.
פרופ' נעמה קונסטנטיני היא מנהלת המרכזלרפואת ספורט ע"ש היידי רוטברג בשערי צדק ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה