את שריקת הסיום במשחק של הנבחרת עד גיל 20 מול יפן במנדוסה לא ישכחו אנשי ושחקני הנבחרת כנראה עד סוף חייהם. הטירוף שאפף את המגרש במערב ארגנטינה הורגש היטב והכחולים לבנים נכנסו לאקסטזה רבתי. "אין ספק שהיו חגיגות מטורפות באותם רגעים, זה רגע השיא כנראה של רובנו", קבע שחקן בנבחרת, "התחושה הייתה תחושה של אופוריה". אם מישהו חשב שהאופוריה תימשך כמה ימים, הרי שהנבחרת הנוכחית קורצה מחומר אחר, כזה שאולי גורם יותר מכל לנבחרת הנוכחית להגיע לפסגות שאף נבחרת כדורגל ישראלית לא הגיעה בעבר.
כבר ביממה שאחרי קיוו אולי חלק מהשחקנים לקבל יום חופשי ולהיות עם המשפחות שנמצאות גם הן בארגנטינה ועוקבות אחר המתרחש מקרוב, אלא שבצוות המקצועי בכלל לא שקלו את העניין והבהירו לשחקנים שהכל מתנהל כרגיל. חופש השחקנים לא קיבלו, המשפחות המשיכו להיות מנותקות מהנבחרת עצמה והאימונים התנהלו בדיוק באותו אופן שהתנהלו עד אז. "יש תוכנית מסודרת ולא נחרוג ממנה, לא משנה מה", הסבירו בנבחרת, "בסוף הגענו לטורניר כדי להצליח, זה שעמדנו במשימה זה לא סיבה לשחרר רסן".
אם לא די בהצלחה, הנבחרת נהנתה גם ממעבר למתחם אימונים מפואר. אם בימים הראשונים בארגנטינה בנבחרת נדדו בין מתחמי אימונים שונים בבואנוס איירס וסביבתה בשל תנאים גרועים, המעבר למנדוסה שדרג את הנבחרת גם בכל הנוגע לתנאים. בנבחרת מעידים שמדובר במתקן מרשים ביותר אך מבט אל האימונים עצמם מגלה שאופיר חיים מתמקד בעיקר בהתאוששות של השחקנים ובהכנה טקטית. "בטורניר כזה אין באמת אימונים שיוצרים עומס", מסביר גורם אחר בנבחרת, "האימונים הם בעיקר לאושש ולהכין את הקבוצה למשחק הבא".
בימים האחרונים שקד אופיר חיים על ניתוח ככל שמתאפשר של הנבחרת האוזבקית, יריבתה של הנבחרת במשחק הלילה (בין שלישי לרביעי, 00:00) במסגרת שמינית גמר המונדיאליטו. חיים ערך פעמיים אסיפה עם השחקנים על היריבה, וכותרת לדברים של חיים היא שמדובר בנבחרת חזקה, פיזית מאוד ותכליתית. "אוזבקיסטן נבחרת של תכל'ס, לא מתחכמת", העיד אחד השחקנים לאחר האסיפות, "ראינו שמדובר באמת בנבחרת מצוינת".
אם בישראל רגילים לאופוריה מצד אחד ולפחד מהצד השני, נראה שהחבורה של חיים באמת קורצה מחומר אחר. בעוד שאין אופוריה, אין גם פחד מהצד השני. "למה שנפחד? " תהה אחד השחקנים "אנחנו מאמינים בעצמנו, יודעים את האיכויות שלנו, נגיע לשחק כמו שאנחנו יודעים ונקווה שזה יספיק".
אתמול, אולי כדי קצת להרגיע את השחקנים ולשחרר את הלחץ, הסכים חיים לשבור שגרה אך באופן מבוקר. הנבחרת יצאה כולה (מלבד שחקנים שביקשו להישאר ולנוח במלון) ביחד לקניון מקומי וניכר היה שלמרות ההישגים והבאזז בישראל, בארגנטינה עדיין לא למדו להכיר את דור תורג'מן, רוי רביבו, תאי עבד ושאר החברים שהסתובבו כאלמוניים לחלוטין. לאחר שעתיים חזרו למלון להמשך שגרה.
הלילה כידוע הנבחרת תנסה לרשום עוד הישג ולהיות חלק משמונה הנבחרות הטובות בעולם עד גיל 20. "אם במשחק הקודם היו לא מעט שנשארו ערים בארץ, עכשיו יישארו יותר", אמרו בנבחרת, "זה שם עלינו עוד אחריות אבל נעשה הכל כדי לעמוד גם הפעם בציפיות".