עיריית ירושלים אירגנה אתמול (רביעי) סביב בימת החגיגות מתחם VIP. ככל שהערב התקדם זלגו יותר ויותר אוהדים למתחם וזאת כבר הייתה אווירה של יציע. לאנשי בית"ר זה לא הפריע, הם הרגישו בעננים. כמות האהבה, החיבוקים, העידוד והרצון לסלפי היו בלתי נתפסים. דנילו אספרייה ראה שהוא כבר רבע שעה רק מצטלם ולא מצליח להתקדם ואמר לאוהדים: "אני חייב ללכת, יש לי טיסה הלילה".
אבל בעוד שהזרים עשו את שלהם ומיהרו הביתה להתארגן לקראת מסיבה ובהמשך טיסה, אפשר היה לראות את ברק אברמוב, יוסי אבוקסיס והשחקנים, כולם עדיין לא מעכלים את גודל האירוע והעובדה שזכו בגביע בעונה הזאת, בעיקר ביחס לאיך שהתחילו אותה. תזכורת למי ששכח: בקיץ ברק אברמוב רק חיפש לברוח ממה שעבר בבני יהודה, אבוקסיס עשה זאת חצי שנה לפניו, ואם ממשיכים לשחקנים, קשה למצוא כאלה שהקריירה שלהם הייתה במצב יציב לפני בית"ר.
אבישי כהן הגיע מהפלייאוף התחתון של הלאומית, מורוזוב עזב את סלובניה, נזכר בינואר שהוא יהודי וכמעט חתם בהפועל תל אביב לעונה מסוייטת. אורי דהן לא ראה דשא כמעט שנה במכבי חיפה, אוראל דגני חיפש קבוצה בקיץ, דן עזריה לא ידע אם יחזור מהפציעה הנדירה ומהתסכול הפסיק להגיע לבית וגן, שועה לא ידע אם הוא רוצה לשחק כדורגל, תמיר עדי לא מצא את עצמו בקרית שמונה וקריאף לא ידע אם הוא בלם או קשר.
גם מצבם של הזרים לא היה מלבב. מיגל סילבה שימש שוער שני בקבוצת תחתית בפורטוגל, דנילו אספרייה שוחרר מבאר שבע, לניקולאסקו לא היה ביקוש רציני אחרי הירידה עם מכבי פתח תקוה ופריידיי ישב שלושה חודשים בבית. אם הוא לא מגיע ביום האחרון של החלון, אין לו קבוצה עד לסיום העונה. איך שלא מסתכלים על זה, שדרת מועדון שכל כולם הם סיפורי סינדרלה ומהפך קיצוני בשנה האחרונה.
הקהל של בית"ר חזר השנה הרבה בגלל סיטואציית הקיץ, איכשהו הקהל הזה מתאחד תחת מצבי קיצון - על סף פירוק, מאבק ירידה ומאבק על תארים, מכורים להיות על הקצה. כשמסתכלים על השנה הזאת של כל שחקן ושחקן, אפשר להבין גם את החיבור אליהם. את התחושה הזאת שרק הגב של הקהל והעוצמות של בית"ר יכלו להרים את השחקנים האלה לעונה כזאת.
ויהיה לזה גם מחיר. הרבה שחקנים חתומים שואפים להרוויח הרבה יותר. בית"ר מימשה את החוזה על שועה ולניקולאסקו יש חוזה לעוד עונה, אך שניהם מפנטזים על מספרים כפולים ממה שרשום להם בחוזה. דנילו אספרייה גם מרגיש שאחרי העונה הזאת החוזה שלו לעונה הבאה קטן עליו, חצי הגמר והגמר גם החלו לבלבל את פריידיי, ואנחנו מדברים רק על השחקנים שיש לבית"ר חוזה איתם לעונה הבאה.
וזה גם יהיה סיפור הקיץ של בית"ר. אברמוב ירצה להשאיר את הכוכבים אך לא במחיר שיאבד שחקנים כמו שועה וניקולאסקו כחופשיים בסיום העונה. מנגד, אף אחד לא ישוחרר בפחות ממיליון יורו, כשגם דנילו אספרייה אם ירצה לעזוב יצטרך להביא קבוצה שתשלם פיצוי שישביע את רצונו של אברמוב.
וזה גם יהיה הסיפור עם אבישי כהן, אוראל דגני ושחקנים נוספים. עם אופיר קריאף נראה שהחיבור הטוב עם הבעלים והעובדה כי הוא מבין את מקומו ואת העובדה שלא יקבל שכר דומה לזה שקיבל בשנים האחרונות וגם את הרצון לצרף זר שעשוי לדחוק את מעמדו המקצועי.
איך אברמוב יפתור את כל זה? בזמן האחרון בכל פינה שואלים אותו על העונה הבאה והאם שחקנים יישארו והוא עונה בקצרה: "אנחנו יודעים את העבודה" ורומז כי הוא מוכן לקיץ ארוך עם קשיים ופרידה מכאלה שידברו במספרים הגדולים. הוא ינקוט גם בקו מאוד תקיף מול שחקנים בעלי חוזים שהזכייה בגביע גרמה להם לפנטז על חוזה אחר לגמרי. האמת? עם מה שהוא עבר בעונה הנוכחית, הקיץ הקרוב קטן עליו.