לפני כל קמפיין של נבחרת ישראל אליו היא בדרך כלל מגיעה מדרג 3, תמיד יש את השאלה: האם הנבחרת תעשה את קפיצת המדרגה ותסיים מעל לדרג שלה (בקמפיין הנוכחי הנבחרת מגיעה מדרג 2, אז השאיפה היא לא לסיים מתחת לדרג 2, מה שיוביל ישירות ליורו 2024). על המשקל הזה, החלטתי לעשות בדיקה פשוטה לגבי הביצועים של קבוצות ליגת העל ביחס לנקודת הפתיחה שלהן. לצורך כך, הייתי צריך למצוא מדד שיהיה מקביל לדרג של נבחרות.
המדד הזה צריך לייצג נאמנה את היכולת של הקבוצות. המדד הכי טוב הוא סך השכר של השחקנים בקבוצה, כי זה אינטואיטיבי, שיש קשר ישיר וחזק בין שכר השחקנים ליכולת שלהם על המגרש. לצערי, אין לי נתוני שכר של השחקנים. אבל זו בעיה נפוצה כמעט עבור כל ליגה בעולם. הפתרון הוא פשוט. במקום להשתמש בשכר השחקנים, חוקרים רבים בתחום כלכלת ספורט משתמשים בשווי השחקנים כפי שמופיע באתר Transfermarkt. זהו אתר מאוד פופולארי, בו לכל שחקן יש ערך כספי, שנקבע בשיטת "חוכמת ההמונים". המדד הזה הוא מאוד אמין בכל מה שקשור בחיזוי תוצאות המשחקים. למעשה, המדד הזה הוא כל כך פופולארי, שמועדונים רבים התחילו להשתמש בו לצורכי משא ומתן בשוק העברות.
ישנן כמה שיטות, שניתן להשתמש בהם לצורך חישוב הביצועים של קבוצות. על מנת לא להלאות את הקוראים בטכניקות מתמטיות מסובכות, אני אשתמש בשיטה הפשוטה מכולם, שעובדת בצורה הבאה: תחילה אדרג את הקבוצות לפי שווי השחקנים שלהן כפי שמופיע באתר ה- Transfermarkt. זה יהיה מעין מיקום מצופה של קבוצה בסוף העונה. את הדירוג הזה, אני משווה למיקום הקבוצה בפועל בסוף העונה. וזה בעצם מדד מאוד פשוט, שמראה את ביצועי הקבוצה בהשוואה לציפיות, שמתבססות על שווי השחקנים בלבד.
כך למשל, לאורך השנים ניתן לראות את ההשפעה המדהימה של ברק בכר על הקבוצות שהוא אימן. לדוגמא, בעונת 2013-14, עירוני קרית שמונה הייתה מדורגת במקום 7 לפי שווי השחקנים, אך סיימה את העונה במקום השלישי (4 מקומות מעל דירוג לפי שווי השחקנים שלה) וגם זכתה בגביע. עונה לאחר מכן הייתה עונה לא פחות ממדהימה, בה עירוני קרית שמונה דורגה במקום 12 לפי שווי השחקנים, אך סיימה כסגנית האלופה. זה שיפור שיא של 10 מקומות בהשוואה לדירוג שווי השחקנים. בעשור האחרון, אין לאף קבוצה קפיצה כזאת. לא פלא שאלונה ברקת התעקשה אז להביא את ברק בכר להפועל באר שבע. וגם שם, התוצאות שלו היו מעל למצופה. בשתי עונות ראשונות שלו, הוא זכה באליפות עם סגל שחקנים ששוויו היה רק חמישי בליגה (האליפות השלישית בבירת הנגב הייתה עם סגל ששוויו היה שני בליגה). לצורך השוואה, מכבי חיפה סיימה את עונת ה- 2017-18 במקום 10 עם סגל ששוויו היה שלישי הכי גבוה בליגה.
וכעת, נסכם את העונה שהסתיימה. בטבלה למטה, ניתן לראות שהפועל ירושלים עם מאמנה זיו אריה קפצה הכי הרבה מקומות בהשוואה לשווי השחקנים שלה (6 מקומות). אחריה, בני ריינה עם שיפור של 3 מקומות והישארות בליגת העל לעונה נוספת, שאת רוב הקרדיט על כך ניתן לשייך לשרון מימר. המאכזבת הגדולה היא עירוני קרית שמונה עם ירידה של 4 מקומות בהשוואה לשווי השחקנים שלה וירידת ליגה. אחריה, שלוש מהקבוצות הגדולות של הכדורגל הישראלי, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים והפועל ת"א שדורגו בסוף העונה שתי מקומות מתחת לדירוג שווי השחקנים שלהן.
לאורך השנים שווה לציין עוד כמה קבוצות. הראשונה היא עירוני רמת השרון של עונת 2012-13 תחת הדרכתו של מנחם קורצקי (שאימן ברוב של אותה עונה). הקבוצה סיימה במקום שישי עם שווי השחקנים הכי נמוך בליגה (עליה של 8 מקומות מעל שווי השחקנים). מנחם קורצקי המשיך להפועל רעננה על מנת להעלות אותה ליגה. ההצלחה הזו הביאה אותו לבית"ר ירושלים, שם פוטר כאשר קבוצתו הייתה במקום העשירי עם שווי שחקנים החמישי בליגה.
הישג נאה נוסף ניתן לשייך לבני סכנין בעונת 2021-22, שסיימה את העונה במקום שישי עם סגל ששוויו היה הכי נמוך בליגה (שיפור של 8 מקומות). שרון מימר וחיים סילבס היו אחראים להישג הזה. למרות כמה הצלחות יפות של שרון מימר (עם בני סכנין ובני ריינה), היו לו גם תקופות פחות יפות בהפועל חיפה והפועל חדרה. השותף השני לאותו הישג של בני סכנין, חיים סילבס, הצליח לא רע גם במועדונים אחרים. כך למשל, בהפועל רעננה, ממנה פוטר והוחזר אחרי ארבעה ימים הוא סיים את העונה ההיא במקום 10 עם שווי השחקנים הנמוך בליגה (עליה של 4 מקומות מעל שווי השחקנים). עונה לאחר מכן, קבוצתו סיימה במקום שישי עם שווי השחקנים התשיעי. גם בעונת 2017-18, הוא הצליח מעל למצופה בעירוני קרית שמונה, שסיימה את העונה במקום שביעי עם שווי שחקנים עשירי בליגה, אך עונה לאחר מכן פוטר, כאשר קבוצתו הייתה במקום עשירי עם שווי שחקנים גם כן עשירי. את העונה 2019-20 הוא סיים במקום השישי עם הפועל חיפה כאשר שווי השחקנים שלו היה עשירי בליגה (עליה של 4 מקומות מעל שווי השחקנים). אך, עונה לאחר מכן הוא פוטר כאשר קבוצתו במקום עשירי עם שווי השחקנים 11 בליגה (עדיין עליה של מקום אחד).
זו גם הזדמנות טובה לדבר על רן בן שמעון שלאחרונה היה מועמד למכבי חיפה. מאז שעזב את קרית שמונה ב- 2012 הוא הספיק לאמן בארץ ובחו"ל. בעונת 2013-14 הוא סיים עם הפועל ת"א במקום רביעי עם שווי השחקנים שלישי בליגה (ירידה של מקום 1 מתחת לדירוג שווי השחקנים). בעונה 2014-15 הוא הדריך את מכבי פ"ת וסיים איתה במקום שישי עם שווי שחקנים השמיני בליגה (עליה של 2 מקומות), אך בעונה לאחר מכן התפטר כאשר קבוצתו במקום שמיני עם שווי שחקנים ה- 11 בליגה (עדיין עליה של 3 מקומות). דווקא, עונה לאחר מכן, כאשר אימן בבית"ר ירושלים הוא פוטר כאשר קבוצתו הייתה במקום חמישי עם שווי שחקנים הרביעי בליגה. מאז ינואר 2020 הוא מאמן את מ.ס. אשדוד איתה סיים במקום שישי בעונה 2020-21 (שלוש מקומות מעל שווי השחקנים שלה), במקום תשיעי (ירידה של 6 מקומות מתחת לשווי השחקנים שלה) ובמקום 6 העונה (מקום 1 מתחת לשווי השחקנים).
לפני סיום שווה להתייחס גם ליוסי אבוקסיס, שחווה בעבר עליות וירידות. נתחיל בעונת 2012-13, בה החליף את ניצן שירזי בהפועל ת"א, אך פוטר כאשר קבוצתו הייתה במקום השלישי עם שווי השחקנים הכי יקר בליגה. לאחר ירידת ליגה עם בני יהודה, אליה הגיע באמצע העונה כאשר היא כבר הייתה במקום האחרון (עם שווי שחקנים תשיעי בליגה), הוא העלה אותה בחזרה לליגת העל בעונה שלאחר מכן. באמצע עונת 2015-16 הוא מקבל לידיו את בני סכנין, שהייתה במקום 12, עם שווי שחקנים זהה ומסיים את העונה במקום חמישי (7 מקומות מעל לדירוג שווי השחקנים שלה). גם עונתו הבאה בבני סכנין הייתה מוצלחת מעל לציפיות עם מקום חמישי (6 מקומות מעל לדירוג של שווי השחקנים). גם בבני יהודה הוא הצליח מעל למצופה כאשר סיים במקומות 6 (5 מקומות מעל לדירוג שווי השחקנים) ו-5 (3 מקומות מעל לדירוג שווי השחקנים). דווקא בהפועל באר שבע, הוא הצליח פחות. יוסי אבוקסיס התפטר כאשר קבוצתו הייתה במקום חמישי עם שווי שחקנים שלישי בליגה. הוא הגיע לבית"ר ירושלים בעונת 2021-22 כאשר הקבוצה הייתה במקום 11 עם שווי שחקנים שישי וסיים את העונה במקום העשירי. והעונה, בית"ר ירושלים סיימה במקום שמיני עם סגל שחקנים שישי בליגה (ירידה של 2 מקומות).
לסיום, חשוב לי לציין שהמדד המוצע הוא מופשט מדי. למשל, אפשר לטעוון שקשה יותר לטפס ממקום שני למקום ראשון מאשר ממקום 12 למקום 11. כמו כן, לא לקחתי בחשבון משחקי גביע ומפעלים אירופיים. ולבסוף, ניתן לעשות את המידול ברמה של משחק בודד ולא ברמה של עונה שלמה. אבל אני מניח שגם המודל הפשוט נותן פרספקטיבה שונה למושגים כמו ציפיות, הצלחה וכישלון.
אלכס קרומר הוא פרופסור מן המניין לכלכלת ספורט במחלקה לניהול ספורט באוניברסיטת מולדה, שבנורבגיה. תחומי המחקר שלו כוללים את כלכלת ספורט, ספורט אנאליטיקס, כלכלה התנהגותית, תיאוריה של תחרויות וקבלת החלטות. הוא גם משמש כמרצה אורח במגמה לניהול עסקי ספורט באוניברסיטת בן גוריון בקורס בקבלת החלטות בסביבה תחרותית.
ניתן לעיין במחקרים שלו באתר הבית שלו