הטבלה הסופית של ליגת העל תיסגר הערב (ראשון, 18:30) כשמכבי תל אביב והפועל תל אביב ייפגשו לדרבי שקשה להפריז בחשיבותו. המנצחת תזכה במקום הראשון וביתרון הביתיות, בעוד למפסידה צפויים ככל הנראה חיים קשיים מול הפועל ירושלים כבר בחצי גמר הפלייאוף. למעשה, גם לפני 60 שנים בדיוק נפגשו שתי התל אביביות במחזור האחרון, ואז המשמעות הייתה קריטית עוד יותר: בלי הפרשים, בלי חישובים ובלי תרחישים, המנצחת - אלופה.
ב-1963 אף אחד בישראל עוד לא ידע שיש דבר כזה פלייאוף. הליגה הוכרעה בצורה הכי פשוטה שיש: שני סיבובים בין קבוצות הליגה הלאומית, והמדורגת ראשונה בסיומם זוכה בתואר. בסיבוב הראשון של אותה עונה באוסישקין הוכיחה הפועל עליונות ברורה כשהביסה את מכבי 36:60, במה שנזכר כתבוסה הקשה ביותר של הצהובים לקבוצה ישראלית עד 1992. למחזור ה-22 והאחרון הגיעו השתיים במצב של שוויון בטבלה, עם 41 נקודות לכל אחת (20 ניצחונות מול הפסד בודד).
הפועל תל אביב הופיעה למשחק עם סוג של עליונות על מכבי, ולא רק בגלל הדרבי הקודם באותה עונה. שנה לפני, ב-1962, מכבי אמנם זכתה באליפות - אבל האדומים ניצחו בשניים מתוך שלושה המפגשים הישירים ביניהן, כולל בגמר הגביע. ב-1961 ניצחה הפועל פעמיים והוכתרה לאלופה, וב-1960 הן חלקו ביניהן ניצחונות - והאליפות שוב הייתה אדומה.
אבל לאדומים הייתה משוכה ענקית - והיא לנצח את מכבי בחוץ, במגרש מכבי, דבר שלא עשתה עד אז. הבית של הצהובים היה מבצר בלתי חדיר, וגם נחשב למגרש גרוע במיוחד, עד כדי כך שאפילו בעיתונות הספורט של 1963 הוא תואר כ"מתקן בלתי מתאים".
הפועל תל אביב אומנה על ידי ברוך שליין, והשחקנים הבולטים שלה היו חיים חזן, גרשון דקל, עזרי לובושיץ, ארז לוסטיג, אורי גוטהלף, אילן זייגר צבי לובצקי ורמי גוט. את מכבי אימן יהושע רוזין, והשחקנים הבולטים שלה היו רלף קליין, תני כהן מינץ, דוד פריש, סבי בן בסט, משה גולוביי, אמנון אבידן, אברהם חסיד ויצחק אמר. אותו אמר קלע עבורה באותה עונה סל היסטורי, שהיה שווה למועדון ניצחון ראשון אי פעם באירופה, במשחק מול אולימפיה לובליאנה בגביע האלופות.
17 במאי, רחוב מכבי בתל אביב. יותר מ-1,000 צופים גדשו כל פינה במגרש - בין אם ביציעי העץ, בין אם בעמידה בכל מקום אפשרי ובין אם מאחורי הגדר שמפרידה בין המגרש לרחוב. המקום היה כל כך צפוף, עד שלעיתים הקהל אף חדר לתחומי המגרש בפינות והשופטים יצחק פיסטינר ומרדכי נהרי היו צריכים לעצור את המשחק לבקש מהאוהדים ללכת אחורה.
הקבוצות היו במתח עצום, המתקן והתנאים הגרועים לא סייעו, ועל המגרש התפתח משחק איטי, מבלולבל ומרובה החטאות. מכבי אמנם פתחה ב-1:10, אבל זה היה אחרי זמן רב. סל השדה הראשון של הפועל הושג רק אחרי כ-11 דקות וצימצם ל-10:5. הכחולים של מכבי עלו ל-5:14 ולאחר מכן 7:19 סמוך להפסקה, והפועל הצליחה לצמק ל-19:11 עם הירידה למחצית. "תוצאה שאפילו בכדורסל נשים כבר בלתי אפשרית", כתב יהושע כהנא ב"מעריב".
המחצית השנייה נפתחה בלי שינויים גדולים, כאשר מכבי עולה כבר ל-14:24, וכאן השתחררה הפועל סוף סוף: 24:18, 26:22, ורמי גוט צימק ל-26:24 כאשר נותרו עשר דקות. הקהל האדום התעורר. לובצקי הישווה ל-26:26 וביציעים החלה להתפתח קטטה. קליין הגיב בשתי קליעות מהקו והעלה את מכבי ל-26:28, אבל שבע דקות לסיום ספגה קבוצתו מכה אדירה: כהן מינץ יצא בחמש עבירות, זייגר איזן ל-28:28 והמומנטום הלך לצד האדום.
הפועל נקטה בשמירת לחץ ומכבי הסתבכה, אבל קליין קבע 28:30 והוסיף עוד נקודה מהקו. זה לא הספיק לו: הוא השלים שבע נקודות רצופות עבור קבוצתו, המון במונחי הסקור הנמוך הזה, וקבע 28:33. לוסטיג עוד צימק ל-33:30, אבל אבידן העלה ל-31:38. זייגר הוריד ל-40:36, ולחצי הדקה האחרונה הגיעה מכבי ביתרון מבטיח של 38:42.
האדומים ניסו לבצע עבירות כדי להעביר איכשהו את הכדור אליהם, אבל מכבי ויתרה על זריקות העונשין והכניסה את הכדור מהצד - "הקפאת כדור" כפי שכינו זאת אז. היא העבירה את הזמן בקושי, וניצחה 38:42 בדרך לאליפות שנייה ברציפות ושביעית בתולדותיה, וזכתה בכרטיס לגביע אירופה לאלופות לעונה הבאה. היה זה גם הדרבי הרשמי האחרון שנערך במגרש מכבי הישן.
למכבי תל אביב (47-16 מהשדה, 16-10 מהעונשין): בן בסט 11, קליין 9, כהן מינץ 8, פריש 5, חסיד 4, אבידן 3, גולוביי 2, אדליסט לא קלע.
להפועל תל אביב (48-13 מהשדה, 20-12 מהעונשין): זייגר 10, חזן 9, לוסטיג 8, גוט 5, לובצקי 4, גוטהלף 2, דריזין ורובינשטיין לא קלעו.