אם תנצח הערב (חמישי, 21:05) בהיכל מנורה מבטחים, מונאקו תוכל לעשות היסטוריה: לא רק שהיא תעלה לפיינל פור בפעם הראשונה בתולדותיה, כבר בעונתה השנייה ביורוליג, אלא שזו תהיה הופעה ראשונה לקבוצה מהליגה הצרפתית במעמד הזה ב-26 שנים - מאז וילרבאן ב-1997.
מבחינת מכבי תל אביב, ההפסד שלשום ביד אליהו והפיגור בסדרה נגד מונאקו העלו מהאוב שד ישן מאוד, שרק הוותיקים שבוותיקים שבאוהדים יזכרו: השד הצרפתי ברבע הגמר; אותו שד מנע מהצהובים שתי העפלות היסטוריות לחצי גמר גביע אירופה לאלופות ב-1974 וגם ב-1975 וגרם לא מעט כאבי לב לקהל הישראלי, רגע לפני שהמועדון פרץ לגדולה.
עונת 1973/74 הייתה עונה מוזרה. זמן קצר לפני פתיחתה, פרצה מלחמת יום הכיפורים - וכל הפעילות הספורטיבית בארץ הוקפאה. למעשה, הליגה הלאומית בכדורסל (שהייתה אז הליגה הבכירה) נפתחה רק במרץ 1974.
מכבי תל אביב אומנה בידי יהושע רוזין, בעונתו ה-17 והאחרונה בתפקיד, והרכב הקבוצה כלל את טל ברודי, הקפטן חיים שטרקמן (רגע לפני פרישתו), מולי אבישר, גבי נוימרק, יוסי לז'ה, מיכה שוורץ, אלי קורן, מיקי ברקוביץ' (בן 20) ושני אמריקאים ששיחקו באירופה בלבד - ביל פלס ומרווין סטיבנס. בקצה המתין מוטי ארואסטי, שיועלה לבוגרים זמן קצר לאחר מכן.
המפעלים האירופיים, כמובן, לא נדחו בשל מצב החירום בישראל. בשל כך, איבדו בית"ר ירושלים ומכבי רמת גן את מקומן בגביע אירופה למחזיקות ובגביע קוראץ', והראשונה שחזרה לשגרה הייתה מכבי תל אביב. ב-6 בדצמבר 1973, בדיוק חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, אירחו הצהובים את אלופת הולנד ליוויס הארלם ההולנדית בשמינית גמר גביע אירופה לאלופות, וזה הפך לערב בלתי נשכח.
1974: התבוסה הקשה של מכבי תל אביב בבארק
בקבוצה ההולנדית שיחק הסמל של הפועל תל אביב, בארי ליבוביץ', ולמרות היריבות העירונית הקשה הוא התקבל במחיאות כפיים סוערות ביד אליהו. מכבי עברה בקלות, ועלתה לשלב רבע הגמר - שהיה בנוי משני בתים מקבילים בני ארבע קבוצות, כשבתום שישה מחזורים העפילו שתי הראשונות בכל טבלה לחצי הגמר. בבית של מכבי תל אביב שובצו אלופת אירופה המכהנת איניס וארזה, לצד אלופות בלגיה וצרפת, ראסינג אנטוורפן ובארק בי.סי.
השיטה הייתה שונה מהנהוג כיום: היריבות שיחקו זו נגד זו בבית ובחוץ, שבוע לאחר שבוע, ולא בשיטת שני סיבובים, ורק המנצחת בסיכום שני המפגשים מקבלת שתי נקודות בטבלה. את וארזה לא היה למכבי סיכוי לעבור. היא הפסידה לה פעמיים, ויצאה לצרפת בידיעה שהפסד במפגש הכפול לבארק יסיים עבורה את העונה, לאחר שהצרפתים כבר גברו על אנטוורפן.
ב-31 בינואר 1974 נפגשו השתיים בנורמנדי. האולם נודע בצרפת בתור ה"גיהינום של בארק", והיא לא הפסידה בו במשך יותר משנה ודרסה יריבות אירופיות בהפרשים גבוהים. עם זאת, רוזין הרגיש כי הקבוצות שוות ביכולתן. מאות ישראלים מצרפת וממדינות שכנות הגיעו לעודד את הצהובים, והמשחק אף שודר במלואו ברשת ב' והמחצית השנייה הועברה בשידור ישיר בערוץ הראשון (והיחיד).
רוזין בחר להעלות בחמישייה את ברודי, ברקוביץ', אבישר, פלס ומנקין, אבל כבר בפתיחה התברר שלמכבי תל אביב אין מה למכור מול הצרפתים. בדקה השמינית הוליכה בארק 12:25, וניסיון לעבור לשמירה אזורית לא עזר. והצרפתים טסו מול האין הגנה בצהוב ל-44:60 במחצית ו-86:115 בסיום. פלס קלע 18 נקודות וסטיבנס הוסיף 14 מול 32 של גארנר ו-26 של וורוב, ומכבי הייתה זקוקה לניצחון ב-30 הפרש בגומלין כדי לשרוד.
הצהובים חלמו על נס בדאלונה 2. שטרקמן פינה את מקומו כשחקן ונרשם כעוזר מאמן, ואלי קורן התלבש במקומו. 10,000 צופים הגיעו כעבור שבוע ליד אליהו, חרף העובדה שכל צה"ל עדיין היה מגויס. על הלוח הירוק בחדר ההלבשה של מכבי כתב מישהו "30 הפרש!". אורח הכבוד באותו ערב היה שלמה להט (צ'יץ'), ביומו הראשון כראש עיריית תל אביב יפו.
מכבי תל אביב פתחה טוב והובילה 11:19, אבל הצרפתים הפכו ועלו ליתרון 23:25. כאן ברקוביץ' הצעיר פתח מבערים והטיס את הצהובים ל-29:40 בהפסקה. במחצית השנייה החלו להירקם פנטזיות על הבלתי ייאמן, כאשר הפער הלך וצמח ל-17 נקודות. הצרפתים החלו לשחק "בונקר" - התקפות של 25 שניות לפחות, בשביל לבזבז זמן. 12 דקות לסיום, זה כבר 20 הפרש. הזיכרונות מבדאלונה, המשחק שבו מכבי מחקה פיגור בן 32 נקודות ב-1967, צפו ועלו. חמש דקות לסיום זה כבר 45:70.
דווקא אז ספג ברודי (20 נקודות) את העבירה החמישית שלו, והתנופה הישראלית נעצרה לחלוטין. עד הסיום תקלע מכבי תל אביב תשע נקודות מול 13 של הצרפתים, ותנצח "רק" 58:79. לאור העובדה שבארק כבר ניצחה קודם לכן את אנטוורפן, ובמקביל וארזה גברה על הבלגים, השורה התחתונה הייתה ברורה: הצרפתים בחצי הגמר, הצהובים מודחים.
זה היה רק הפרומו לשברון הלב שיתרח כעבור שנה, בעונת 1974/75. עמדת המאמן הורכבה מקומבינציה משונה: מאמן נבחרת ישראל אברהם חמו הדריך את מכבי תל אביב באירופה, ועוזרו שטרקמן עמד על הקווים בליגה. הסיבה לכך הייתה שמכבי החליפה את רוזין בדויל פארק האמריקאי, שעזב זמן קצר לאחר פתיחת העונה בשל בעיות בריאותיות, והצהובים נתקעו בלי מאמן. סגל השחקנים נותר כמעט זהה, כשרק ארואסטי עלה לבוגרים וג'ים בוטרייט החליף את סטיבנס במסגרת האירופית.
שלב הבתים הוגדל לשש קבוצות בכל בית, אולם בבית של מכבי היו לבסוף רק חמש. אלופת ברית המועצות צסק"א מוסקבה פרשה בהוראת השלטון הסובייטי, כדי להימנע מהתמודדות עם אלופת ישראל, והורחקה לעונה נוספת מאירופה. ריאל מדריד סיימה כצפוי במקום הראשון, ואל סיבוב ההתמודדות האחרון מול בארק הגיעה מכבי תל אביב מהמקום השני עם חמש נקודות, אחת יותר מהצרפתים ומטראנסול ההולנדית.
הפעם נערך המשחק הראשון ביד אליהו, והתכונה הייתה חגיגית ומלאת מתח. משחק בינוני של מכבי הוביל אותה לניצחון 78:88, והיא יצאה לגומלין ב"גיהינום של בארק" שזכרה היטב. בשל העובדה שטראנסול ניצחה במשחק המקביל, הצהובים היו יכולים להפסיד ב-14 הפרש ומטה ולעלות לראשונה לחצי הגמר מטבלה פנימית משולשת.
דרמת ענק: הגומלין בצרפת ב-1975
מכבי נסעה לצרפת ללא חמו, שהיה בכלל בארה"ב והגיע משם רק שלוש שעות לפני המשחק, דרך מערב גרמניה. על הקבוצה הופקדה אבטחה הדוקה עקב חשש מפעולות טרור, ובבוקר המשחק קמו השחקנים לידיעות הטרגיות שהגיעו מישראל ועסקו בהתקפת המחבלים על מלון סבוי ליד חוף ימה של תל אביב, שבה נרצחו 11 ישראלים.
פתיחת המשחק הבטיחה לא מעט. הצהובים עם ברודי, ברקוביץ', בוטרייט, פלס ומנקין פתחו מעולה ותוך שבע דקות כבר הוליכו 10:20, כך שבפועל צעדו ביתרון של 24 נקודות. בתוך שבע דקות השוותה בארק ל-22:22, וירדה להפסקה ביתרון מינימלי של 32:34.
המחצית השנייה נפתחה בבליץ צרפתי, ובתוך חמש דקות ברחו המקומיים ל-32:44. מכבי התעשתה והקטינה ל-49:44, אבל ריצה צרפתית נוספת מוטטה את אלופת ישראל לחלוטין. רייט, האמריקאי של בארק, שבר את מחסום ה-14 בקליעות עונשין וקבע 46:62.
מכאן ועד לסיום התרחשה מלחמת עצבים: שתי דקות לסיום, 55:72 לבארק. ברקוביץ' קלע אחת מהעונשין, ו-1:38 דקות לסיום הקטין בוטרייט ל-72:58. בדיוק מה שמכבי צריכה. בארק החטיאה, והכדור חזר לידיים צהובות - אבל פלס מבצע עבירת חצי, כשעל השעון 39 שניות. הצרפתים יצאו להתקפה, וסאיי סחט עבירה. הוא הלך לקו והחטיא פעמיים, אולם ריבאונד התקפה צרפתי נגמר בעבירה נוספת של מכבי, ששלחה את דובלס לקו והוא קלע פעמיים, 58:74 לצרפתים שבמצב הזה עולים.
מיקי ניסה לפרוץ לסל במהירות ונחסם. רייט חדר מן העבר השני וביצע עבירת תוקף על ברודי, שתי שניות לסיום. כאן החלה מהומה: השופטים אנהוזר ממערב גרמניה וקיטס מאנגליה פסקו על זריקות עונשין למכבי. אנשי בארק סירבו לקבל זאת, וטענו בכל תוקף שמכבי לא זכאית לעונשין אלא לכדור מהצד. חלפו כמה דקות של ויכוחים, והשופטים קיבלו את טענת בארק. מכבי הוציאה את הכדור מהצד, מחלק המגרש שלה, בלי שום סיכוי לקלוע סל בזמן שנותר. 58:74 בסיום, הצרפתים בחצי הגמר ומכבי שוב הולכת הביתה.
נשאלת השאלה: מה פתאום שינו השופטים את דעתם? באותה עונה עידכנה פיב"א את החוקה, ובעדכון החדש נקבע כי עבירת תוקף לא יכולה לזכות בקליעות עונשין בשום אופן. משחקי גביע אירופה נערכו לפי החוקה העדכנית. הבעיה נוצרה כשהשופט הגרמני, שסימן תחילה זריקות עונשין, הלך עם ההרגל שלו. בגרמניה עדיין שפטו לפי החוקה הישנה.
בארק הפסידה בחצי הגמר לווארזה, ונעלמה לאחר מכן מהנוף של גביעי אירופה. מכבי תל אביב קרסה גם בשנה שאחרי, אבל ב-1977 חייה השתנו לעד.