מאת יוסי כהן
סוף השבוע של ה"ויילד קארד", לימד אותנו לקח חשוב: כשמגיעים לפלייאוף, ההגנות עושות את ההבדל. כל קבוצות ההתקפה המרהיבות של העונה צנחו אחת אחר השניה. אם אינדיאנפוליס וסט. לואיס עוד הצליחו לגרור את משחקי ההפסד מול מיאמי וניו אורלינס (בהתאמה) לסיומים מותחים, הרי שדנוור פשוט נעצרה לחלוטין מול הגנה מפחידה מאוד של בלטימור.
דבר נוסף שעולה הוא שהקבוצות הביתיות אכן ניצחו. אם היה ספק בכלל בחשיבות יתרון הביתיות, הרי שסוף השבוע הזה בא ללמד אותנו כי לקבוצות שמשחקות בבית יש את היתרון הפסיכולוגי בפלייאוף הנוכחי. אחרי שהעשן התפזר נותרנו עם שש קבוצות מאוד דומות באידאולוגיית המשחק שלהם: משחק הגנה קשוח ומשחק ריצה יציב. שתיים נוספות, מינסוטה ואוקקנד, מעט שונות בכך שלויקינגס יש הגנה מפורקת לחלוטין שתהיה חייבת להתמודד עם קווטרבקים כאהרון ברוקס (כבר בסוף השבוע), דונובן מקנאב וקרי קולינס. כולם פליימקרים שיכולים לשרוף אותך על טעויות הגנתיות. אוקלנד שונה בכך שיש לה משחק התקפה יציב מאוד בראשות ריץ' גאנון בקווטרבק, אבל משחק הגנה בינוני מאוד של הקו השני.
שימו לב לקווטרבקים שלקחו את הקבוצות שלהם לסיבוב הבא: דונובן מקנאב, טרנט דילפר, ג'יי פידלר ואהרון ברוקס. פידלר ודילפר (שמות דומים מאוד, לא?) הם אפילו לא קרובים להיות קווטרבקים טובים. מקנאב וברוקס, בוגרי מחזור הקווטרבקים המהולל של 99', דומים מאוד בצורת המשחק שלהם. קווטרבקים שחורים, שיכולים לרוץ החוצה מהפוקט ולשחרר כדורים לשמים תוך כדי ריצה. לשניהם אין בהתקפה שחקנים כוכבים ברסיבר וברנינגבק, אבל בזכותם ההתקפות התגלגלו קדימה. הם הזן שאני קורא לו היי-טק קווטרבק, האנשים שלכם בשנות האלפיים. דילפר ופידלר פשוט היו צריכים להימנע מטעויות, למרות שפידלר עשה כמה כאלה אך חיפר עליהם במחצית שניה מצוינת ודרייב מנצח בהארכה נגד אינדיאנפוליס.
מה זה אומר? שהקווטרבק הקלאסי, סטייל דן מרינו, ג'ו מונטנה וג'ון אלווי, ואפילו מהזן החדש, דוגמת פייטון מנינג, קרט וורנר וג'ף גרסייה, פשוט מת, או לפחות פרש מהעולם לעונה. גרסייה, בעונת קווטרבק מדהימה בכל סטנדרט, הטובה ביותר של קווטרבק בעונה רגילה בניינרס, לא הצליח להוביל את הקבוצה לשום מקום. וורנר ומנינג אומרים שלום לפלייאוף כבר בסיבוב הראשון. הקווטרבק הפך לחלק הפחות חשוב בפלייאוף הזה. הגנה מנצחת משחקים, רנינגבק מנצח משחקים, הקווטרבק צריך רק לשמור עליהם (לא תקף לגבי דונטה קולפפר וריץ' גאנון).
בסוף השבוע נוכל לגלות אם לקולפפר ולגאנון יש מה להגיד בנידון. שניהם יצטרכו להיות קרובים למושלמים כדי לראות את הקבוצות שלהם בדרך לסיבוב פלייאוף נוסף.
מלחמות ההגנה ומותו של הקווטרבק הקלאסי
1.1.2001 / 15:41