וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דרבי הקוסקוס: המאבק החם בין מרוקו לאלג'יריה מגיע גם למגרשים

עודכן לאחרונה: 12.4.2023 / 15:01

המדינות השכנות מסוסכסות כבר עשרות שנים, עם ריב שכולל גם את סוגיית מקור הקוסקוס והמאכל הלאומי, אבל לאחרונה המאבק הלוהט, שכולל כמובן את ישראל, מייצר מתיחות גם על המגרש. אורי לוי מתכונן לקרב הגדול בגביע הקונפדרציות

תקציר: אלג'יריה גוברת על מרוקו בגביע הערבי, שער מדהים של יוסוף בלאילי/ספורט1

בינואר האחרון קרה מקרה מוזר מאוד בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה. נבחרת מרוקו היתה אמורה לעלות ולשחק נגד נבחרת סודאן, ב2022 CHAN באלג'יריה - אליפות אפריקה לנבחרות עם סגלים מקומיים, שנדחתה בשל הקורונה. הכל היה מוכן. הדגל המרוקאי, ההמנון שנוגן, הכל - חוץ מהשחקנים עצמם והנבחרת המרוקאית כולה, שפשוט לא הגיעו למשחק. וגם לא לאצטדיון. הם גם לא עלו האוטובוס מהמלון, ולא נחתו באלג'יריה בכלל.

שחקני נבחרת מרוקו ישבו שעות והמתינו בשדה התעופה ברבאט, לאישור להמריא במטוס של חברת Air Royal Marocישירות לקונסטנטין. ופה זה התחיל להסתבך, כשהסכסוך הכי מבעבע בצפון אפרייקה, בין מרוקו ואלג'יריה, התחיל להתלקח.

אוהדי נבחרת מרוקו. רויטרס
הפכו לנבחרת הבכירה של היבשת. מרוקו/רויטרס

בחודשים האחרונים קורה משהו בצפון אפריקה. מתיחות ארוכת שנים בין מרוקו לאלג'יריה הולכת ומחריפה, שוברת שיאים ונכנסת עמוק אל תוך הכדורגל. מתיחות מורכבת ומסובכת, שמתפשטת לפוליטיקה, תרבות, מסורת, ספורט ו … קוסקוס. כן, גם קוסקוס.

הקוסקוס מאחד, אבל ההיסטוריה מדממת. הבעיה עם הנחיתה של אותו מטוס של חברת התעופה המרוקאית המלכותית באלג'יריה, הייתה שעבור המארחים האלג'יראים מטוסים רשמיים של מרוקו לא יכולים לנחות בשטחם מאז סגירת הגבולות והשמיים בין המדינות באופן מלא לפני שנתיים. האלג'יראים דרשו שהמרוקאים יטוסו עם מטוס של חברה אחרת דרך ראדס שבטוניסיה, אבל המרוקאים לא הסכימו, ההתאחדות האפריקאית לא הצליחה להשתלט על האירוע, וזה נגמר באי התייצבות של המרוקאים לטורניר, שבו זכו בשתי המהדורות הקודמות שלו (2018 ו-2020).

אבל האמת היא שכבר כמה חודשים קודם לכן, בספטמבר 2022, הגיע רמז ראשון לזה שהסכסוך בין אלג'יריה ומרוקו גולש חזק לכדורגל. חברת אדידס הוציאה חולצת אימון לנבחרת אלג'יריה ומצאה עצמה בקלחת משפטית, אחרי שמרוקו תבעה אותה על "ניכוס תרבותי של סמל מרוקאי לאומי". שר התרבות המרוקאי, מוחמד בן סעיד, האשים את החברה הגרמנית ב"נסיון לגנוב לגנוב צורה רשמית של מורשת מרוקאית תרבותית". בית המשפט של האו"ם בדק ומצא שהמרוקאים צודקים, ומעצבי אדידס הודו שהם קיבלו השראה מעיצובים מרוקאיים. העיצוב נגנז, החולצות הוחזרו מהחנויות, ואדידס הוציאה עיצוב אחר לאלג'יריה,. הסיפור על העיצוב הוא רק דוגמה קטנה עד כמה הסכסוך המרוקאי-אלג'יראי הוא עוקצני ודוקר, גם כשזה נוגע לדבר שולי כמו חולצות אימון.

מחאות בספרד של אנשי אלג'יריה שמתנגדים להצעה של מרוקו על סיפוח סהרה. GettyImages
המחאות על הסהרה הזכירו עד כמה המתיחות נוכחת. אלג'יריה נגד מרוקו/GettyImages

אלג'יריה ומרוקו הן מדינות שכנות עם המון קווי דמיון - דתיים, לשוניים ותרבותיים. שתיהן היו תחת שלטון קולוניאלי צרפתי, בשתיהן יש אוכלוסייה ברברית גדולה ודומיננטיות ולשתיהן יש את אותו מאכל לאומי - קוסקוס. ולא רק להן.

מלוב ועד מאוריטניה, בכל מדינה יש מי שטוענים שהמאכל הכה מוכר מהמטבח הצפון אפריקאי -הקוסקוס - הומצא אצלם, ושהגרסה שלהם למאכל הפופולרי היא הטעימה ביותר. בטוניסיה זה עם דגים ויותר חריף, בלוב מסורתית עם בשר גמלים, במרוקו זה תמיד עשיר בירקות, ובאלג'יריה הוא בכלל ירקרק, לעתים עם חלב וחמאה. התחרות על הקוסקוס קיימת בין כל עמי האזור, אבל בין מרוקו לאלג'יריה היא החמה ביותר כשכל צד טוען ששלו "טוב יותר", ושהקוסקוס הוא קודם כל - שלו. "יש מדינה יקרה, שכנה, שכאילו לקחה בעלות על ייצור הקוסקוס בעולם", אמר ראש ממשלת אלג'יריה אחמד אויוחא, לפני מספר שנים.

אבל לצד התחרותיות הקולינרית, יש בין לא מעט דם רע בשדה הקרב ובמישור הדיפלומטי. מאז שצרפת כבשה את צפון אפריקה, וחילקה את האזור ואת העמים שחיו בו, למרות שלא היה ביניהם הרבה הבדל, החלו הבעיות. יריית הפתיחה של הסכסוך המרוקאי-אלג'יראי קרתה שנה אחרי שאלג'יריה הכריזה עצמאות מצרפת. ב-1963 פרצה מלחמת החולות - סדרה של קרבות על שני מחוזות במדבר סהרה שמרוקו, אז עוד בתמיכת צרפת, שניסתה לספח (ולטענתם להחזיר לשליטתם) מהאלג'יראים. אבל זה היה רק הספתח.

12 שנה אחר כך, ב-1975, כבר פרצה מלחמה של ממש שנמשכה שנים, בחבל ארץ מדרום למרוקו - סהרה המערבית. מרוקו שאפה לספח את חבל הארץ הזה, שכן היא ראתה בו, ועדיין, חלק מ"מרוקו הגדולה". לעומתם, האלג'יראים, שבעקבות הניצחון על צרפת החלו לתמוך בעוד תנועות לאומיות השואפות לעצמאות (כמו הפלסטינים לדוגמה), עמדו לצד חזית הפוליסריו, מי שעמדו בראש סהרה המערבית, ורצו להוביל את חבל הארץ לעצמאות. 15 שנה של קרבות עם מספר לא ידוע של הרוגים, הוביל בשלב מסוים לסגירת הגבול בין אלג'יריה למרוקו בשנת 1994, בין השאר גם בשל חוסר היציבות הפוליטי באלג'יריה שבאותן שנים חוותה מלחמת אזרחים קשה.

בתחילת שנות האלפיים היחסים התאזנו מעט, אבל נושא סהרה המערבית נותר פצע פתוח ביחסים בין מרוקו לאלג'יריה. המרוקאים רואים באזור ובאנשיו חלק בלתי נפרד ממרוקו, בעוד האלג'יריאים ממשיכים לתמוך בחזית הפוליסריו. אל המדורה הזו נוספו ב-2020 הסכמי אברהם שמרוקו חתמה עם ישראל יחד עם איחוד האמירויות ובחריין, ודרדרו את היחסים בין המדינות עוד יותר. אלג'יריה, כמובן, איננה מכירה בישראל.

ריאד מחרז, קשר נבחרת אלג'יריה. CHARLY TRIBALLEAU, GettyImages
איך אתה אוהב את הקוסקוס שלך? שחקן אלג'יריה, ריאד מחרז/GettyImages, CHARLY TRIBALLEAU

הכדורגל מקרב, ומפריד

למרות הכל, לאורך השנים היו נסיונות ואירועים שונים שהצליחו לגשר במעט על הפערים בין המדינות. ב-2020 קרה אירוע כזה - בזכות הקוסקוס. אלג'יריה ומרוקו, יחד עם שאר מדינות המגרב, הצליחו במאמץ משותף לרשום את הקוסקוס לרשימת המורשת התרבותית של אונסק"ו באו"ם. למרות שנים של השוואות איזה קוסקוס טעים יותר, המרוקאי או האלג'יראי, במקרה הזה, המאכל האהוב דווקא הצליח לאחד את השורות ולדמות אחווה מסוימת, לפחות מעל לפני השטח, לזמן קצר. משם זה נמשך לכדורגל. שנה אחר כך, 2021, אלג'יריה ומרוקו נפגשו ברבע גמר בגביע הערבי בקטאר - טורניר שהיווה חזרה גנרלית למונדיאל הראשון במזרח התיכון, ומעל הכל מפגש ישיר בין שתי היריבות המרות. המשחק באצטדיון אל-ת'ומאמא היה סולד אאוט עם 40 אלף צופים ביציעים, ובכל האזור אנשים עקבו אחרי המשחק.

אלג'יריה-מרוקו הפכה ליריבות קצת כמו ריאל מדריד-ברצלונה, בוקה ג'וניורס-ריבר פלייט או בית"ר ירושלים-הפועל תל אביב. כזו שאי אפשר להשאר ניטרלי בה, שכל אחד צריך לבחור בו צד. גם פה בארץ, בקרב האוכלוסייה הערבית, מצפון לדרום, בשטחים ובעזה (שם מזוהים ותומכים מאוד עם אלג'יריה), היתה תכונה אמיתית לקראת המשחק, ובתי הקפה היו מפוצצים.

למרות שגם בגביע הערבי הנבחרות שלחו סגלים רק של שחקנים מקומיים, לאף אחד לא היה אכפת שחכים זייש וריאד מחרז לא משחקים - היה אכפת רק שיביאו את דרבי הקוסקוס - קרב אמיתי על מגרש הכדורגל. למרות המתח הפוליטי האדיר, על המגרש התפתחה תצוגת כדורגל מרשימה, בה אף צד לא רצה לוותר. אלג'יריה עלתה ליתרון בפנדל של יאסין בראהימי במחצית השניה, דקה אחר כך מרוקו השוותה מהר בנגיחה של בלם ראג'ה קזבלנקה דאז, מוחמד נאהירי. המשחק הלך להארכה, שם בדקה ה-102 יוסף בלאילי הבקיע את אחד מהשערים היפים ביותר בשנת 2021 כמעט מקו מחצית המגרש, ומרוקו רגע לפני הפנדלים השוותה מהראש של באדר בנון. בבעיטות ההכרעה אלג'יריה שמרה על קור רוח, ומשם המשיכה עד הזכייה בגביע. למרות ההפסד הכואב, שחקני ואוהדי מרוקו פרגנו לאלג'יראים, שבאמת היו הנבחרת הטובה בטורניר.

הפרגון הזה חשף צד שכמעט ולא נידון בסכסוך הזה, והוא מעניין. בניגוד לממשלות שתי המדינות, בין האנשים עצמם, המרוקאים והאלג'יראים, אין כל כך הרבה איבה כמו שזה מצטייר. הרי בסופו של יום, מדובר בתרבויות ועמים שחולקים הרבה מאוד. דת, שפה, תרבות אוכל, והרבה פעמים מדובר גם בקרובי משפחה. לא סתם במונדיאל, אליו אלג'יריה לא העפילה אבל מרוקו כן, אוהדים אלג'יראים רבים תמכו בנבחרת אריות האטלס שעשתה היסטוריה ערבית וצפון אפריקאית. "הצלחה של מרוקו היא הצלחה שלנו", "אנחנו אותו עם רק מחולקים למדינות", "יש בינינו خاوة (אחווה) אמיתית", אמרו הרבה מאוד אלג'יראים שבאו לעודד את נבחרת אריות האטלס בקטאר, בין השאר גם ל-וואלה! ספורט. במונדיאל שהיה ה"וודסטוק של המזרח התיכון", היו מי שחשבו שזה יעזור כדי לסיים, או לפחות לרכך את הסכסוך.

הבן של נלסון מנדלה הלהיט את השטח

אבל המומנטום החיובי שנבנה במונדיאל, נגדע כאמור בהתלקחות העניינים סביב ה-CHAN, אותו טורניר באלג'יריה בתחילת השנה, שעוד לפני תקרית אי העליה למטוס ואי ההגעה של המרוקאים, נדלק בסערה. בטקס הפתיחה של הטורניר שנערך באצטדיון נלסון מנדלה בפרבר של אלג'יר, נאם הנכד של נלסון מנדלה, מנהיג דרום אפריקה שסיים את משטר האפרטהייד, בו הוא אמר: "במעמד זה אסור לנו לשכוח את הקולוניה האחרונה באפריקה, הלוא היא סהרה המערבית. תנו לנו להילחם כדי לשחרר את סהרה המערבית מהדיכוי". לאיזה דיכוי הוא התכוון? כמובן, לדיכוי המרוקאי. וכדי להתחבב על הקהל האלג'יראי עד הסוף הוא הוסיף: "סבי תמיד היה אומר - החופש שלנו לא שלם עד שהפלסטינים יהיו חופשיים… Palestine Free!"

מכאן, לצד אי ההגעה של מרוקו לטורניר, אפילו האחווה שהיתה כה נוכחת בין אוהדים מרוקאים לאלג'יראים במונדיאל החלה להתפוגג, ויותר ויותר מרוקאים החלו לעמוד מאחורי הממשלה שלהם, והמלך כמובן, בעמדותיו נגד אלג'יריה. יומיים אחרי אותו נאום, אוהדי ראג'ה קזבלנקה ענו למנדלה בשלט שחשפו במשחק ליגה בו נכתב: "מנדלה קטן, הקולוניה האחרונה באפריקה היא אוראניה", כשהם מצביעים על היישוב ללבנים בלבד שקיים עדיין בדרום אפריקה.

חודשיים אחר כך, ממש במרץ האחרון, במשחק ליגת האלופות האפריקאית בין קאביליה לווידאד קזבלנקה באלג'יריה, הדגל המרוקאי לא התנוסס לצד הדגל האלג'יראי והדגל של ההתאחדות האפריקאית, למרות שהקבוצה המרוקאית הגיעה בטיסת קונקשן בחברה זרה.

כעת נראה שהסכסוך, שמתחיל בהשתחררות מהקולוניאליזם הצרפתי, עובר בקוסקוס, ממשיך במלחמות ומגיע עד ישראל, רק הולך ומעמיק עם כל יום שעובר. "היחסים בין המדינות הגיעו לנקודת אל חזור", אמר בחודש שעבר נשיא אלג'יריה, עבדלמג'יד תבּון. בעוד שבוע וחצי צריכות להפגש אתיחאד אלג'יר וFAR רבאט - קבוצת הצבא המרוקאי המלכותי - במרוקו, למשחק ראשון ברבע גמר גביע הקונפדרציות של אפריקה. דרבי קוסקוס קטן, של מועדונים. יהיה מעניין מאוד לראות האם שני הדגלים יהיו ויונפו, והאם הכל יעבור חלק. עוד יותר מעניין יהיה לראות מה יקרה בגומלין באלג'יריה. עד אז, לפחות הקוסקוס, המרוקאי והאלג'יראי (או שניהם!), עודנו טעים ובעל שם ומעמד עולמי. אבל אם ננסה להבין מאיפה הוא באמת, ומי מכין אותו יותר טוב, אנחנו רק נוסיף עוד קוסקוס, ועוד שמן, לסכסוך הכי לוהט ביבשת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully