את המשפט המסכם לאחר ניצחונה של מכבי חיפה 1:4 על מכבי נתניה, אמר מאמן המנצחת, ברק בכר: "בסוף, התוצאות מדברות בעד עצמן". ואכן עם התוצאה המכרעת, ועם טבלת ליגת העל, אי אפשר להתווכח. אלופת השנתיים האחרונות דוהרת בדרכה לאליפות שלישית ברציפות.
צריך היה להיות באצטדיון סמי עופר בחיפה, כדי להבין, ובעיקר כדי לחוש באנרגיות המטורפות שמשגרים קרוב ל- 30 אלף אוהדים לקבוצה בירוק. לכן גם לאחר פיגור 1:0 בתום המחצית הראשונה, השאירו שחקניו של בכר את כל 3 הנקודות בעיר הכרמל.
לפני תחילת המשחק נפגשתי שם עם נשיא הקבוצה ובעל הבית שלה, יעקב שחר, שאמר לי כי ניצחון על מכבי נתניה יהיה מתנה ראויה ליום ההולדת ה- 82 שלו, שחל בשבת. ואכן, שחר קיבל את המתנה לה ציפה.
כאמור, המחצית הראשונה הסתיימה באכזבה חיפאית, אלא שבמחצית השנייה התחולל השינוי, ומכבי נתניה, חרף מאמציה הרבים, לא הצליחה לבלום את משחק ההתקפה של יריבתה. היא ספגה ארבעה שערים, שהשכיחו את מה שקרה ב-45 הדקות הראשונות, ואף הדגישו עד כמה קשה היה לבלום את שטף ההתקפות שניהלה מכבי חיפה. אמנם זה לא היה המשחק הכי גדול שהציגו הירוקים, ובכל זאת כשמבקיעים רביעייה, קל להבין את עוצמתם הרבה, במיוחד במשחקי הבית.
מיציעי האצטדיון חזו בניצחון כמה מכוכבי העבר הגדולים של מכבי חיפה, בהם אברהם מנצ'ל, ציון מרילי, איתן אהרוני, ראובן עטר ואיתי מרדכי. בבואם למשחק זכו הוותיקים לקבל את הכבוד לו ראויים מי שהיו, בשנים שונות, מכוכביה הגדולים. אגב, כששוחחתי עם מנצ'ל הוא זכר היטב את גמר גביע המדינה ב- 1962, שבו גברה הקבוצה 2:5 על מכבי תל-אביב, במשחק שבו כבש שניים מהשערים. שיחק במדיה משך 13 שנים, בהם הבקיע 64 שערים במסגרת הליגה.
מכבי חיפה הציבה לעצמה השנה מטרה ברורה: לזכות באליפות, בעונה שבה היא שיחקה בשלב הבתים של ליגת האלופות. האמת היא שסיכוייה לעשות זאת גדלים בינתיים ממחזור למחזור. והמאמן ברק בכר, הוא נמצא עתה כנראה על סף עשיית היסטוריה אישית, וזאת לאחר שהוביל קודם לכן גם את קבוצת הפועל באר-שבע לשלוש אליפויות רצופות.