לאחר שנים בהם מאמני הנבחרת הלאומית היו צוותי אמון זרים, מנהלים מקצועיים שבאו מגרמניה ומאוסטריה והפכו למאמנים (תפקידים שונים בתכלית), אנשי ידע ללא הבנה ליתרונות ולשונות של הישראלים, יש כעת צוות כחול-לבן ומערכת ברורה, שמדברת את אותה שפה. יוסי בניון, עם הניסיון העשיר שלו באירופה, מוביל את הניהול המקצועי. אלון חזן אמר לי בזמנו שהוא "שמח להיות עוזר מאמן וקודם ללמוד", משפט שכול מאמן צריך לאמץ. בטוחני כי למד מהמאמנים הזרים השונים שהיו כאן והגיע זמנו להוביל את הנבחרת.
ההגרלה יחסית טובה לישראל, מה גם שיש כרגע בנבחרת דור נדיר של שחקנים, כזה שלא היה שנים רבות בנבחרת אחת. יש בה הרבה שחקנים יצירתיים כמו סולומון, גלוך, עבאדה ואחרים. בנוסף, הדור הזה בעל ניסיון באליפות אירופה לצעירים, שחקנים שהוכיחו עצמם גם במעמד אירופאי גבוה עם דרך, ניסיון והצלחה שמהווה עידוד במעמד אירופאי.
לשחקנים הללו דקות משחק רבות בליגות בישראל ובאירופה. המנהל המקצועי והמאמן בחרו כאלה שמשחקים בקבוצות שלהם, כך שלא רק דקות משחק באות לידי ביטוי, אלא גם התקדמות בקבוצות שלהם, שרואות בהם פוטנציאל גדול.
נקודה נוספת ולא פחות חשובה היא העובדה שאין כוכב אחד שכולם מחפשים אותו. לפני עשור וחצי בניון היה העוגן של הנבחרת, אחר כך היא הייתה תלויה בזהבי. היום הנבחרת מבוססת על הרבה יצירתיות, יכולות אישיות, אחד על אחד ברמה הגבוהה ביותר ויכולת לבצע פעולות שקשות ליריב להתמודד איתן.
אבל יש גם את עניין הפרידה של נאתכו. מן הראוי שהקפטן יסיים את הקריירה במדים הלאומיים בצורה מכובדת. טוב יעשו קברניטי הכדורגל אם יציגו את ביבראס כדוגמה לשחקן שגדל בכפר קטן, הגיע לאירופה לקבוצות מובילות ושמר לאורך שנים על יכולת גבוהה. הוא מהווה דוגמה לקפטן נבחרת ישראל, ללא קשר למוצא ומגזר.
הכדורגל הישראלי מתבסס על התלהבות ויצירתיות, ואין לזלזל בכך. זהו ענף שבו יש מקום חשוב לרוח של צעירים שאפתניים, ולנו יש בדור הנוכחי צעירים טובים שרק מחכים לבמה בינלאומית. טוב יעשו בניון וחזן אם לא ייבהלו מלתת במה ליותר צעירים ויותר זמן משחק, ולא יסתמכו רק על ניסיון. זה הזמן גם לפנות את רחשי הרקע לגבי המוזמנים והלא מוזמנים ולהמשיך הלאה. יש כאן שינוי משמעותי ויש לתת לצוות ולשחקנים שקט הדרוש לקבלת החלטות בלי לחץ חיצוני.
הכותב הוא ד"ר במדעי האימון והספורט, ראש אקדמיית ורטהיים לפיתוח קואורדינציה וללווי מאמנים וספורטאים.