הכוכב הברזילאי העולה ז'ואו שיאנקה (JOAO CHIANCA) זכה בתחרות של ליגת הגלישה העולמית (WSL) שהתקיימה בפניש, פורטוגל השבוע, כחלק מסבב אליפות העולם, כשהוא מדיח מהמרוץ את קלי סלייטר וגובר בגמר על מוביל הדירוג - ג'ק רובינסון.
סבב אליפות העולם בגלישה כולל 11 תחרויות ברחבי העולם, כאשר תחנה מספר שלוש מתקיימת בפורטוגל, בעיר פניש, בחוף סופרטובש (סופר-צינורות) שמספק צינורות אימתניים וארוכים עבור המוכשרים והאמיצים שבגולשים.
אחד ממרכיבי היופי בתחרויות גלישה הוא הטבע - הגלים, שעליהם הגולשים מראים את יכולותיהם, וכגודל הגלים, גודל האתגר והריגוש. השנה הטבע סיפק את הסחורה בענק. גלים עצומים יחסית לשנים קודמות נשברו על החוף הרדוד בסופרטובש והרעידו את החול מתחת לרגלי הצופים. הגלים היו כה גבוהים ומאתגרים שהגולשים נאלצו להיעזר באופנועי-ים כדי שיעבירו אותם אל מעבר לקוי השבירה, בהפוגות בין גלי הענק. מחזה שכמעט מעולם לא נראה בחופי פניש.
חלק מהגלים קברו את הגולשים בתוכם, מנפצים גלשנים וגורמים לאלפי הצופים שעל החוף לעצור את נשימתם עד שמבצבץ ראשו של הגולש-השורד מהמים. בגלים אחרים עצרו הצופים את נשימתם כשהצינור כיסה את הגולש, בהמתנה לראותו יוצא מהצינור על רגליו ונורה ממנו כמו טיל ביחד עם קילוח המים הלבנים שניתזים כחלק מתופעת הטבע הייחודית הנקראת גל-צינורי.
השמועות על גלי הענק וכן פתיחת התחרות בסוף שבוע שמשי של תחילת האביב הביאו איתם כמות עצומה של צופים מכל רחבי פורטוגל. האלפים שהצטופפו על החוף ושאגו לעידוד, יצרו גלי משנה אדירים של התלהבות וריגוש. ההייפ מהתחרות היה כה גדול השנה שאפילו נשיא פורטוגל, מרסלו רבלו דה-סוזה (גולש בוגי בעצמו) הגיע לצפות בגמר.
אך הסיפור של התחרות הוא הסיפור של המנצח ז'ואו שיאנקה. הברזילאי הצעיר שניצח בגמר הראשון בחייו כנגד מתחרה ותיק שמוביל את הדירוג.
שיאנקה, בן ה-22 שבעבר כמעט ולא זכה להעפיל לסבב האליפות בכלל, מסתמן כבר כעת כמועמד לזכייה באליפות הסבב כולו. לאחר שהגיע למקום השלישי בשתי התחנות האחרונות של האליפות שהתקיימו בהוואי מוקדם יותר השנה, שיאנקה הצעיר פתח את התחרות בפורטוגל בהדחת איזיקיאל לאו וסת' מוניז ההוואיים בשלב המוקדמות והדיח את קלי סלייטר האגדי ב-1/16 הגמר. שיאנקה גבר על יואינג, אולירי ורובסון האוסטרלים בשמינית, ברבע ובחצי בהתאמה, ונפגש בגמר עם ג'ק רובינסון (האוסטרלי), מוביל הסבב.
כשזכה שיאנקה במקצה חצי הגמר ועבר דרך עמדת המראיינת, נראה שהוא נשבר מעצם המעמד, הוא כבר היה בדמעות והודה להוריו ולכל מי שהביא אותו עד הלום. נראה היה שמבחינה תודעתית הוא נעצר ושהוא עתיד להפסיד את הגמר. כשצולם בחדר ההלבשה הוא לא דיבר ובדרך למקצה הגמר הוא נראה מכונס ועצבני, פניו היו חתומות ועיניו הביטו מטה, בחול. נראה שהלחץ הכריע אותו, בעוד שיריבו רובינסון רץ מחויך לגלים.
עם פתיחת המקצה תפס רובינסון צינור ראשון ואחריו שיאנקה תפס צינור משלו כאשר שיאנקה מקבל ניקוד גבוה יותר. במחצית המקצה תפס שיאנקה צינור נוסף שסיפק לו ניקוד גבוה מאוד והותיר את רובינסון בפיגור משמעותי. אולי היתרון הזה ואולי האמונה בעצמו הפכו את רוחו של שיאנקה שהמשיך משם להתנהל בצורה טקטית כשהוא מנצל את חוקי הקדימות ליתרונו, והמשיך לשרשר צינורות מדהימים ולהותיר את רובינסון מאחור.
דקות לסיום המקצה וכל מה שמפריד בין השניים היה גל אחד. אם רובינסון היה תופס גל אחד נוסף ומקבל ניקוד של 8.6 מתוך עשר, בהחלט בתחום הסביר, הניצחון היה בידיו. עיני הגולשים, הקהל, השופטים ואפילו נשיא פורטוגל, היו נשואות אל האופק, האם יגיע הגל. לקראת סיום המקצה הקהל התחיל לספור לאחור בפורטוגזית, וכשנשמעה צפירת הסיום שיאנקה נשא את ידיו באוויר לאות הניצחון. קרייני השידור חתמו את האירוע כגמר הטוב ביותר שראו העונה.
כמנהג המסורת, שיאנקה נישא על כתפי חבריו ביציאה מהמים, דגל ברזיל בידיו, הוא אף זכה לחיבוק מנשיא פורטוגל.
"הייתי צריך לאתחל את המיינד, לשכוח מהכל מסביב, להתרכז ולתפוס את הגל הראשון ומשם להכתיב את הקצב...מאז שעליתי לסבב חלמתי על הניצחון" אמר שיאנקה בדמעות לאחר הזכייה, והניף את גביע הניצחון כשברקע מחיאות הכפיים הסוערות מהקהל.
כעת בטבלת האליפות, ולקראת התחרויות הבאות באוסטרליה, שיאנקה ורובינסון פתחו פער בנקודות משאר הגולשים בסבב, במה שנראה כמו תחילתה של יריבות מופלאה.