כמה מאמנים זוכים להתארח באצטדיון בו מוציג פסלם? וינסנט קומפני יתרגש מאוד לדרוך הערב (שבת, 19:45 בספורט2) במגרשה של מנצ'סטר סיטי, שהיה ביתו במשך זמן כה רב. הוא הפך לאגדה ולסמל, נחשב לאחד השחקנים האהובים והחשובים בתולדות המועדון, זכה בארבע אליפויות כקפטן, ועל אף היותו בלם כבש שניים מהשערים האייקוניים והקריטיים ביותר של התכולים בדרכם לפסגה.
האליפות הראשונה בעידן פרמייר-ליג ב-2012 זכורה בעיקר בזכות אגוארווווווווווו והמהפך ההוא בזמן פציעות מול קווינס פארק ריינג'רס במחזור הסיום, אבל כל זה לא היה רלוונטי אלמלא הכניע קומפני את מנצ'סטר יונייטד עם נגיחה נהדרת בדרבי שבועיים קודם לכן - הניצחון 0:1 הוא שהעלה את ה"שכנים המרעישים" לפסגה על חשבון השדים האדומים של אלכס פרגוסון. ב-2019, ממש לפני שסיים קדנציה בת 11 שנה, הפציץ הבלגי מול לסטר, בטיל אדיר ממרחק שקבע 0:1 במחזור הלפני האחרון ואיפשר לתכולים לסיים במקום הראשון לפני ליברפול, על חודה של נקודה.
החלל שהותיר עדיין מורגש
אז באוגוסט 2021 נחנך הפסל שלו בכניסה לאיצטדיון אתיחד ביחד עם פסלו של דויד סילבה. הערב תהיה התרגשות גדולה בקרב האוהדים כאשר ישוב קומפני לראשונה להיכל במשחק תחרותי, על תקן יריב כמנג'ר ברנלי ברבע גמר הגביע האנגלי. ואולי יש משהו סמלי בכך שמנצ'סטר סיטי לא נמצאת כיום במקום הראשון, וקומפני דווקא כן. אמנם הוא מוביל בליגת המשנה, וזה לא בדיוק אותו דבר, אבל הצלחתו כמאמן בעונת הבכורה בממלכה מסחררת בכל קנה מידה, בעוד בסיטי עדיין מורגש במידה לא מבוטלת החלל שהוא הותיר אחריו.
כי קומפני הוא מנהיג מסוג נדיר. דויד סילבה, פרננדיניו ואילקאי גונדואן - כולם קפטנים מצוינים, ובכל זאת איש מהם לא מתקרב לעוצמת ההשפעה של המגדלור הבלגי. גם כאשר מיעט לשחק בגלל שלל פציעות בעונותיו האחרונות במועדון, הדומיננטיות שלו הייתה אדירה, והוא היה יד ימינו של פפ גווארדיולה - כפי שהיה יד ימינם של המאמנים הקודמים. על הדרך, בעודו צופה במשחקים רבים מאוד מהצד, הוא למד יותר ויותר את שיטותיו של הקטלוני, והתכונן בהדרגה לרגע בו יתלה את הנעליים ויהפוך למאמן בעצמו. כי הרי היה ברור כשמש שזה הייעוד שלו.
הפרויקט באנדרלכט לא היה מושלם
למעשה, הפך קומפני למאמן עוד לפני שפרש ממשחק פעיל. מועדון נעוריו, אנדרלכט, גייס אותו כמאמן-שחקן בקיץ 2019, מיד אחרי שעזב את אנגליה. ואולם, השילוב הזה לא ממש הסתדר, ותוך שבועות ספורים החליט קומפני שהוא לא מסוגל לתת את המקסימום בשני התפקידים בו זמנית. הוא זז הצידה מתפקיד המאמן כדי להתרכז במשימותיו על הדשא. רק ב-2020, כאשר נפצע שוב באופן רציני, הוא בחר להפסיק את הקריירה כבלם - ומונה שוב למאמן הראשי, במטרה למוצהרת להחזיר את ספינת הדגל המסורתית של הכדורגל הבלגי לימים הגדולים.
זה היה אמור להיות פרויקט ארוך טווח וקומפני חתם על חוזה ל-4 שנים. הרעיון הבסיסי היה לקדם בוגרים מהאקדמיה המקומית, לאתר כשרונות גם במחוזות אחרים, ולהוסיף אליהם שחקנים מנוסים יותר, אותם היה מסוגל קומפני למשוך בזכות המוניטין - הוותיק מכולם היה ליאור רפאלוב שהצטרף בקיץ 2021 אחרי שעזב את אנטוורפן בטונים צורמים למדי. עם כדורגל התקפי מובהק, לחץ גבוה ודגש מובהק על החזקת כדור, החתום היה להחזיר את האליפות לבריסל, אבל לא הכל עבד חלק והצורך למכור את הצעירים המובילים פגע בסיכויי ההצלחה. אנדרלכט סיימה רביעית ב-2021 ושלישית ב-2022, והיחסים בין המאמן להנהלה התדרדרו בהדרגה.
לפני המחזור האחרון אשתקד הצהיר קומפני: "אשב עם הבוסים, ונראה אם אפשר להגיע ליעדים שלנו. לצעוק על ניצחונות זה דבר אחד, להשיג אותם זה דבר אחר לגמרי". כבר אז היה ברור שהתסכול גדול, ובמקביל נפוצו השמועות על הצטרפות אפשרית לברנלי. עם זאת, היו ספקות לגבי נכונותו של הבלגי לנדוד לליגה שניה, ועוד למועדון שרגיל לסגנון שונה בתכלית מכל מה שקומפני מייצג.
ההיפך המוחלט משון דייץ'
שון דייץ' פוטר מברנלי באפריל 2022 בתום עשור במועדון, והגישה שלו היתה פשוטה בכל המובנים - כדורגל מהסוג האנגלי הישן, שמתבסס בעיקר על קו הגנה נמוך יחסית, ספיגת לחץ והמון כדורים ארוכים לעבר החלוצים. זה הניב לא מעט הצלחות, וביסס את ברנגלי כנגד כל הסיכויים בפרמיירליג, אבל בעונה שעברה הסוס נגמר והקבוצה היתה צריכה להחליט באיזה כיוון ברצונה להתקדם. אפשר היה למצוא מאמן עם גישה דומה לדייץ', אבל ההנהלה בחרה שינוי של 180 מעלות. כאשר גויס קומפני, היתה זו הצהרת כוונות. ברנלי רצתה לחקות את המודל של מנצ'סטר סיטי, רק עם סגל שאינו בר השוואה לאלופה.
הבלגי הגיע למועדון שעבר שינויים קיצוניים בסגל, כי רוב הכוכבים המובילים עזבו בעקבות הירידה. השוער ניק פופ נמכר לניוקאסל, הבלם ג'יימס טרקובסקי והקיצוני דווייט מקניל נדדו לאברטון, מקסוול קורנה שווק לווסטהאם, והיה צורך לבנות את השלד מחדש בתקציב צנוע למדי. לא כולם חשבו ששינויים כה דרמטיים יובילו להצלחה באופן מיידי, והיו פרשנים שצפו לברנלי ולקומפני קשיי התאקלמות למציאות החדשה. בפועל, התברר שהשידוך הזה היה מדהים כמעט מהרגע הראשון.
המשפחה מרגישה בבית
משפחתו של קומפני שמחה מאוד לחזור לאנגליה, לאיזור כה מוכר. אשתו האנגלייה אוהדת את מנצ'סטר סיטי מילדות, הרבה לפני שהכירה את וינסנט. ילדיו גדלו בממלכה ואוהדים את סיטי גם הם, באופן טבעי. הנסיעה מברנלי למנצ'סטר לוקחת פחות משעה, ויש תחושה שהסביבה הזו מתאימה לכולם יותר מבריסל. באשר לכדורגל, הרעיונות של הבוס החדש יושמו באופן ראוי להתפעלות, וברנלי באמת שינתה לחלוטין את סגנונה. מקבוצה עם אחוז החזקת כדור הכי נמוך בפרמייר-ליג בעונה שעברה, השתדרגה ברנלי למובילה בתחום בליגת המשנה העונה, והיא מקפידה לשלוט במתרחש בכל מגרש ומכל יריבה.
קשריו של קומפני בהחלט לא הזיקו, והוא החתים את השוער הקוסוברי אריאנט מוריץ' הישר ממנצ'סטר סיטי. הקשר האירי ג'וש קאלן הגיע יחד עם המאמן מאנדרלכט כדי להוות בורג קריטי במרכז המגרש, והיו גם רכישות חשובות נוספות מהליגה הבלגית, כולל המגן הברזילאי ויטיניו מסרקל ברוז' והחלוץ אנס זארורי משרלרואה. גם השחקנים שכבר היו בסגל, ובראשם הקשרים ג'ק קורק וג'וש בראונהיל, נהנים לעבוד בשיטה החדשה, ובמהרה הפכה ברנלי למפלצת שדרסה את הליגה.
מסוגל לנצח את פפ בסגנון שלו?
בחודשיים הראשונים היא עוד התקשתה לתרגם את היתרון על הדשא לניצחונות, והתסכול ממספר רב מדי של תוצאות תיקו היה גדול. החל מאוקטובר, הבעיה הזו כבר לא קיימת וברנלי הבטיחה מעשית את חזרתה לפרמיירליג כבר עכשיו,עם 24 ניצחונות ושני הפסדים בלבד ב-37 משחקים. יש לה 74 שערי זכות - כלומר ממוצע של שני שערים למשחק, ועם 83 נקודות היא מאיימת לשבור את שיא הליגה. בעונה הבאה, יחזור קומפני למקומו הטבעי בפרמיירליג, ולא תהיה לו שום כוונה להיגרר לקרבות תחתית - ברנלי תכוון גבוה הרבה יותר.
בינתיים, ההתנסות הראשונה מול קבוצה מהליגה הבכירה הניבה ניצחון 2:4 בבורנמות' במסגרת הגביע. התנופה לא נעצרה גם במפעל הזה, והערב מגיע המשחק המרגש ביותר בחייו של קומפני כמאמן. הוא יתמודד ראש בראש מול המנטור גווארדיולה, ויעשה את המקסימום לנצח את קבוצתו האהובה גם אחרי שיקבל תשואות גדולות מהיציעים. גם לבני משפחתו תהיה החלטה לא פשוטה במי לתמוך בערב הזה - הם טרם התנסו בדילמה מסוג זה.
"יש לי רגשות מעורבים. הקשר שלי למנצ'סטר סיטי עדיין חזק מאוד. לילדים שלי לא יהיה קל להבין בעד מי הם, וזה אירוע שאני מצפה לו מאוד. גם עבור השחקנים שלי יהיה זה משחק מרגש, והם ראויים לנסות את עצמם מול הטובים ביותר", אמר הבלגי. חיבוקים רבים מובטחים לו, אבל האם תהיה שם גם סנסציה יוצאת דופן?
עקבו אחרי יוכין בפייסבוק