ספק אם אי־פעם היה קונצנזוס גדול כל כך סביב ניצחון של הפועל ת"א כמו בתחילת השבוע, כשהאדומים ניצחו את בית"ר ירושלים בטדי באחד המשחקים היותר מחפירים מבחינת שיפוט בעת האחרונה - משחק שנערך על רקע השריפה במועדון הפועל ת"א כמה שעות קודם לכן ושלל השמועות שאפפו אותה. גם מי שלא קיווה לניצחון של הפועל עוד לפני המשחק, שינה את הכיוון ברגע שיגאל פריד נכנס לפעולה וקיפח את האדומים ברצף החלטות מזוויע - וזאת אף שיש לו גישה ליותר מסכים מלמתבגר ממוצע.
הניצחון של הפועל עשה צדק לא רק עם מה שקרה על המגרש, אלא גם עם הקארמה שעוטפת את בית"ר ירושלים. גם אם בסופו של דבר המועדון מהבירה יגיע לפלייאוף העליון - אף על פי שלא מגיע לו - דרך הייסורים היא חלק מהעונש על חטאי המועדון ופרנסיו.
ואחד החוטאים העיקריים הוא יוסי אבוקסיס. ולכן גם הקארמה התנכלה לו יותר מלכולם. איך הוא הצליח להפסיד במשחק הזה? תיקו במחצית מול קבוצה עצבנית עם עשרה שחקנים, שיפוט ביתי מובהק, אלפי אוהדים ביציעים - הכל הלך לטובת אבוקסיס. אין ספק שמדובר במאמן מוכשר, שאמור ויכול היה להיות אחד מגדולי המאמנים בישראל, אבל יש לו בעיה אחת: אין לו יכולת להתמודד מול קבוצות שמתבצרות מולו. אבוקסיס, כך אומר חבר שחוקר את ההתנהלות שלו כבר כמה שנים טובות, פשוט לא יודע להיות הפייבוריט.
אם בוחנים את כל הקריירה שלו, זה ממש ניכר. מתי הוא הצליח: כשלא היו ציפיות בבני יהודה לפני למעלה מעשור, כשרק היה צריך להשאיר את סכנין בליגה לפני שש שנים, כששוב לא היו ציפיות בבני יהודה לפני ארבע שנים. מתי הוא נכשל? בהפועל ת"א לפני עשור (ציפיות!), בבני יהודה לפני שלוש שנים, בב"ש לפני שנתיים (אסור לשכוח: לקח גביע בדרך), בבני יהודה בלאומית בשנה שעברה. זה בגדול. אבל גם בקטן: הנה, המחצית השנייה מול הפועל ת"א היא דוגמה מצוינת לכך.
במשחק ביתי עם קהל תומך ודוחף, מול יריבה שבורה, עצבנית מאוד, עם שחקן פחות ואחרי שהשיג שוויון ובכך מחק יתרון מוקדם של הפועל, אבוקסיס הצליח לבזבז מחצית שלמה על כלום ושום דבר. חיים סילבס עשה לו בית ספר גם בעשרה שחקנים ולמרות שיפוט מזעזע. הפועל הסתגרה, העיפה, נלחמה, ובית"ר של אבוקסיס, קבוצה קטנה מנטלית, פשוט הייתה אובדת עצות. לא פלא שנגמר איך שנגמר, זה עשה צדק בכל כך הרבה מובנים שרובם לא קשורים רק לרמות המיקרו של המשחק עצמו, אלא הרבה יותר למאקרו - כל ההתנהלות של בית"ר העונה, וכמובן - כל ההתנהלות של אבוקסיס בשנים האחרונות.
כמובן, החיסרון המרכזי הזה של אבוקסיס יהיה יתרון בגביע. לבית"ר מחכה מכבי ת"א בחצי, ואיך ייראה המשחק - לכולנו ברור. גם בגמר, כנראה מול נתניה - עוד קבוצה דומיננטית שתוקפת - בית"ר תהיה הפרקטית יותר. כי ככה אבוקסיס עובד. אבל לאורך זמן, בטורנירים ארוכי טווח - זה פשוט לא יכול לעבוד.
לפי איך שהדברים עובדים בכדורגל הישראלי, נראה שירח הדבש המשולש - אבוקסיס־אברמוב־קהל - עומד להסתיים (גם אם אכן בית"ר תניף את הגביע) בעונה הבאה. לכן, מעניין יהיה לראות איך ייראה הקיץ בבית"ר - מה יעשו עם השחקנים שנתנו עבודה במהלך השנה הזו (במילים אחרות, בכמה ימכרו את יון ניקולאסקו - ולמי), ואיך אבוקסיס יבנה את הסגל (רמז, אם לסמוך על שנים עברו: שאריות, מושאלים, מסיימי גיל נוער מבית"ר בית שמש). עוד יותר מעניין יהיה לראות איך יפעל הבוס, ברק אברמוב, כדי לעזור לחבר שלו אבוקסיס: האם יאפשר לו להביא רכש? האם ייתן לו קרדיט אם הקבוצה תקרטע? האם שוב ייתן לו, כמו שעשה בבני יהודה, לבזות את הסגל ואת שם המועדון ואז לברוח ברגע האחרון לקבוצה אחרת, שפחות תסתבך בתחתית ו/או תגמור את העונה בסוכות?
בינתיים, עד שנגיע לשם - תודה לאל (וגם לת"א הפועל) על קצת צדק.