מתייס דה ליכט היה איש המשחק בניצחונה של באיירן מינכן בשטוטגרט במחזור האחרון בבונדסליגה, ומחמאות זרמו מכל עבר לבלם שביצע הצלה מרהיבה מקו השער וכבש דקות ספורות לאחר מכן בבעיטה לא אופיינית ממרחק בדרך ל-1:2 ששמר את האלופה בפסגת הטבלה. זה גם ממש לא חריג, כי ההולנדי מוגדר מהיום הראשון כהצלחה מסחררת באליאנץ ארנה - בדיוק השחקן שהמועדון חיפש שהשתלב באופן קרוב לשלמות בפאזל. 70 מיליון יורו ששולמו תמורתו ליובנטוס הם השקעה פנומנלית עבור הכוכב המוביל בעורף שקולו נשמע למרחקים - עד כדי כך שיש הגורסים שהוא צריך להיות הקפטן העתידי של הבווארים במקומו של מנואל נוייר, גם אם יוזואה קימיש היה ונשאר המועמד המוביל לתפקיד.
כי זה התפקיד שיועד לדה ליכט מלכתחילה. כאשר פנה אליו המנהל הספורטיבי חסן סליהמידז'יץ', הוא הדגיש שבאיירן רואה בו מנהיג. מאז עזיבתו של דויד אלאבה לריאל מדריד בקיץ 2021, זו היתה הבעיה המהותית ביותר בהגנת באיירן, כי דאיו אופמקאנו לא עונה על ההגדרה כלל, עם כל הכבוד לכישוריו הרב גוניים. המאמן יוליאן נאגלסמן חיפש מישהו שינווט באופן טבעי את חבריו, יתן להם הוראות ללא הפסקה, וגם ירים את הכיסא מעל הראש כפי שאלאבה יודע לעשות. היה ברור שדה ליכט הוא האיש הנכון למשימה - הוא כבר הוכיח זאת מעל ומעבר כאשר ענד את סרט הקפטן של אייאקס בגיל 19 בלבד, והיה רחוק שניות ספורות מהעפלה לגמר ליגת האלופות בעונת 2018/19.
אריק טן האח לא היסס להפוך אותו לשחקן מפתח במערך ובחדר ההלבשה, והמאמן אף ייעץ לו לעבור לבאיירן כאשר זו גילתה בו עניין בתום העונה המזהירה ההיא. הוא מכיר את המועדון מבפנים כי עבד בקבוצת המילואים של הבווארים במשך שנתיים, בשיתוף פעולה פורה עם פפ גווארדיולה, בתקופה שהועילה מאוד לקידומו. אלא שהמגעים לא היו רציניים מספיק ב-2019, ודה ליכט העדיף את ההצעה של יובנטוס אשר נראתה על הנייר נהדרת. איזה בלם צעיר יסרב להצטרף לליגה בה הפכה משחק ההגנה לאמנות, לקבוצה שמצטיינת בכך יותר מכל, כדי ללמוד מאגדות כמו ג'ורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י.
אלא שכאן, באופן די פרדוקסלי, היתה נעוצה הבעיה המרכזית. לצידם של שני הבלמים הוותיקים, דה ליכט היה סוג של מתלמד. האיטלקים ראו בו כישרון שאמור להשלים את הצוות, ולא התחברו לאופיו ההרפתקני של ההולנדי. כאשר פרץ לתודעה באייאקס, לא חשש הבלם לעשות טעויות. טן האח דירבן אותו להעז ולבטא את עצמו, לסמוך על חושיו הטקטיים ולקרוא את המשחק כפי שהוא רואה לנכון. לנוכח הפוטנציאל העצום, העדיפו כולם - המאמנים, האוהדים והתקשורת - להתמקד באיכויות החיוביות של דה ליכט ולהיות סלחנים כלפי הטעויות. בטורינו הגישה היתה הפוכה. משחקים טובים התקבלו בטבעיות, אבל כל טעות נבנחנה בזכוכית מגדלת. נגיעות יד מיותרות ברחבה גרמו לפנדלים והפכו לשיחת היום, איבודי כדור במסירות נחשבו לפשע. יהיה מגוחך לטעון כי דה ליכט היה פלופ ביובנטוס, אבל דעת הקהל היתה לרוב נגדו - פשוט כי הוא לא ענה על הציפיות הלא נכונות שהיו ממנו.
"הדגש תמיד היה על ההיבטים השליליים, וזה היה קשה. הלחץ היה גדול", העיד דה ליכט בדיעבד, אחרי שהתגרש מהגברת הזקנה. הוא לא מצטער על 3 שנים לצידם של קייליני ובונוצ'י, ובגלל הבעיות הניהוליות של יובה הוא אף עבד בתקופה זו עם 3 מאמנים שונים מאוד - מאוריציו סארי, אנדראה פירלו ומסימיליאנו אלגרי. כל אחד מהם תרם לו תובנות משלו, וכתוצאה מכך משחקו השתדרג. ואולם, בשורה התחתונה התחושה ההדדית היתה שזה לא הולך לכיוון הנכון, ושני הצדדים נשמו לרווחה כאשר הרומן נגמר. וכאשר חתם דה ליכט בבאיירן, הוא קיבל הודעה נרגשת מטן האח שבירך אותו על הצעד הנכון.
ביובנטוס אף למד דה ליכט שהוא לא צריך להיות בקונצנזוס. באמסטרדם כולם היללו אותו, אבל זה לא אומר שהוא מתאים לכל מועדון ולכל מאמן. למעשה, אפילו בנבחרת מקומו לא אמור להיות מובטח. הנסיון החדש שצבר באיטליה איפשר לו להתמודד טוב יותר עם הבחירה של לואי ואן חאל לספסל אותו במונדיאל האחרון, למרות כושרו הטוב במינכן. הבלם היה בהרכב רק במשחק הראשון נגד סנגל, ונותר בחוץ בהמשך על אף שהכתומים שמרו על רשת נקיה. המאמן הוותיק העדיף את יוריאן טימבר ונתן אקה בשלישיה האחורית לצידו של וירג'יל ואן דייק, ודה ליכט ידע להתמודד עם זה. "שיחקתי אפילו יותר ממה שציפיתי כי חשבתי שלא אקבל דקה", הוא אחר אחרי הטורניר.
זה לא אומר שהוא השלים עם המצב, והחוויה בגביע העולם תרמה לו בשני מובנים לקראת המשך העונה. דה ליכט חזר לבאיירן כשהוא רענן יותר, וגם רעב עוד יותר להוכיח את עצמו. אולי התוצאות בתחילת 2023 דווקא לא היו מבריקות בלשון המעטה, אבל דה ליכט עצמו נמצא בכושר נהדר - וזה לא מקרי כי ההפסד 3:2 למנשנגלדבאך אירע כאשר נאגלסמן בחר להעניק להולנדי מנוחה בעקבות המשחק המתיש מול פריז סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות, בו שמרה באיירן על רשת נקיה בניצחון 0:1.
אז הערב (רביעי, 22:00), הוא מתייצב לגומלין מול הקטארים בשאיפה להשיג ניצחון נוסף על קיליאן אמבפה וליאונל מסי. הוא ינהיג, ינווט ויצעק, כיאה לשחקן שאמור להיות הכוח המוביל בעורף. אולי דה ליכט רק בן 23, אבל יש לו נסיון עצום - והוא מתאים כמו כפפה ליד לסגנון ולגישה של באיירן. בניגוד ליובנטוס, הוא מרגיש בכל רגע נתון שהוא נמצא במקום הנכון, וחוזה ארוך טווח שנחתם עד 2027 עוד עשוי לזכות להארכות. לא לחינם הוא כבר הספיק ללמוד גרמנית ברמה גבוהה ומתקשר כך עם חבריו. "התקדמותו יוצאת מהכלל, והתשוקה להגן ולהילחם בולטת מאוד אצל מתייס", אומר נאגלסמן. התשוקה הזו תהיה חיונית בקרב הנוכחי.