אני לא רואה גבורה גדולה בכך שאלון חזן ויוסי בניון התעקשו לא לאפשר לערן זהבי לישון לבדו בחדר בלילה שלפני משחק של הנבחרת. זוהי התעקשות מיותרת, שכן אפילו גרם אחד לא היה נגרע מכבודם לו היו נענים לבקשתו.
גם בעמידה נוקשה על עקרונות ניתן לבוא לקראת השחקן המבוגר ביותר בנבחרת הכדורגל, שהוא לא במקרה גם מלך שעריה בכל הזמנים. הרי לזהבי לא הייתה בעיה לישון בחדר משותף עם אחד משחקני הסגל הלאומי במשך כל ימי התכנסותה של נבחרת ישראל, להוציא, כאמור, את הלילה שלפני המשחק. אלא שבניון וחזן, בראותם עד כמה חשוב הדבר לזהבי, נעמדו על רגליהם האחוריות, כאילו שההחלטה שקיבלו בזמנו, היא דבר מקודש, שאין לשנות בו אפילו נקודה או פסיק. השניים עשו זאת כנראה מתוך הבנה שערן זהבי יישאר מחוץ לשערי הנבחרת. בוודאי ישנם כאלה המריעים להתעקשותם. אולם ישנם גם כאלה, ואני בתוכם, שחושבים אחרת. בעיקר אני מצר על כך שדווקא שני כוכבי העבר של הנבחרת מתבצרים בעמדתם.
גם בנבחרת מגובשת מותר לאפשר לשחקן הכי מבוגר להתכונן למשחק בדרך שהוא מבקש, ולאף אחד לא צריך להיות איכפת אם זהבי ישן לילה אחד לבדו. למי זה מפריע? האם מראש לא ברור שערן זהבי הוא סופר מקצוען? האם מישהו מהשחקנים יקנא בו?
האמירה שאין שחקן שהוא מעל הנבחרת בוודאי נכונה, ואולם ישנם שחקנים ששום מאמן לא היה מוכן לוותר עליהם. כאלה היו פרנץ פושקאש בהונגריה, פלה בברזיל, בובי צ'רלטון באנגליה, יוהאן קרויף בהולנד, פרנץ בקנבאוור בגרמניה ומישל פלטיני בצרפת. זהבי הוא כזה בנבחרת ישראל, ולכן ההתעקשות לא לסטות מילימטר מההחלטה שהתקבלה, היא ילדותית.
כבר אמרתי בפעם קודמת שכאשר כל אחד משוכנע בצדקתו, אזי התוצאה תהיה שכולנו נפסיד. זהבי הוא כוח איכותי של ממש, ואל להם לבניון ולחזן להתגאות בעובדה שניצחו 'בהורדת ידיים'. ניצחון שעלול בסיכומו של דבר להתגלות כ'ניצחון פירוס', וחבל. לאבד שחקן מעולה בגלל ויכוח על שנת לילה אחד, הוא פיספוס גדול ומיותר, ואולי עדיין ניתן לתקן דברים.
מכל מקום, כולי תקווה, ובעיקר ציפייה לכך, שבניון וחזן יראו דוגמא אישית לשחקני הנבחרת וישנו בצוותא באותו חדר.