שוער מכבי תל-אביב, דניאל פרץ, חייב אלף תודות למצלמות הטלוויזיה. הן הצילו אותו אמש (ב') מספיגת שער, שאינה מתאימה לשוער ברמתו.
פרץ שוער מצוין, אבל כמו כל שוער בעולם, הוא לא חסין מספיגת שערים. הפעם, במשחק הכול כך חשוב מול הפועל באר-שבע, היה זה הלדר לופז, כדורגלן הפועל, שהגביה ממרחק עצום כדור לעבר רחבת 16 המטרים.
לופז לא בעט לשער, ובכל זאת הכדור המוגבה חלף ועבר על פני שורה של שחקנים אחדים. פרץ ניסה לקלוט אותו, לפתע החליק או נפל, והכדור חדר לרשתו. בטוח ששוער מכבי תל אביב לא האמין למראה עיניו. למזלו הטוב והרב, לאחר בדיקת הוואר, הוחלט שהשער לא יוכר, אלא יפסל בגלל נבדל.
את אנחת הרווחה של דניאל פרץ שמעו מבלומפילד ועד בירת הנגב. פרץ ניצל, וניצלה כמובן קבוצתו, מכבי תל אביב. היא ניצחה 0:1, נותרה במקום השלישי, אך הפער שבינה לבין מובילת הטבלה, מכבי חיפה, ירד לחמש נקודות.
עקבתי גם אחרי הלדר לופז, כדורגלן באר שבע. כאב הלב שלו מובן וברור. אולי פעם בחיים יכול שחקן להבקיע ממרחק כזה, כאשר בעצם כוונתו הייתה לחפש את נוגחי קבוצתו, בניסיון של הדקות האחרונות להשוות ל־1:1. בסיום המשחק, קשה היה להרגיעו. הוא חש כאילו גזלו ממנו רגע גדול בקריירה. אם השבוע היו באשדוד טענות על כך שהוואר לא פעל ולכן לא זיהה עמדת נבדל של דיא סבע, הרי בבלומפילד המצלמות כן פעלו.
זו הזדמנות להזכיר שעדיין הפרשנות לתמונות הוואר נתונה בידי בני אנוש. לא תמיד תהיה אחידות דעים לגבי מקרים, או מצבים הנתונים לוויכוח. טוב נעשה אם נזכור זאת גם בעתיד.