כל אוהד הפועל מכיר את השורה הזו. היא חלק מההימנון שלנו. כן, כן קבוצת הכדורגל היחידה בארץ עם הימנון היא הפועל תל אביב. ממש כמו ליברפול לדוגמא. אנחנו אמנם שרים את ההימנון שלנו רק בהפסדים, אבל יש לנו הימנון.
כתב אותו משורר בשם טלי. איש רוח שלצערו מתעסק במכירות. הבית האחרון של ההימנון, שאותו כולם מכירים, הולך ככה: "הבית זהו בלומפילד ואותו לא מחליפים, אנחנו אוהבים אותך הפועל, את השדים האדומים".
לוני הרציקוביץ' ואוהדי קבוצתו לא יוכלו לשיר את השיר הזה לעולם. בטח לא אחרי הדרבי הזה. הדרבי בו הוכיחה הנהלת מכבי לאוהדיה ולחובבי הכדורגל בארץ דבר אחד בלבד: בלומפילד הוא אדום ,אנחנו מפחדים לשחק שם.
לוני הרציקוביץ' הזכיר לנו אוהדי הפועל, את שאול אייזנברג ואת הנהלת הפועל תל אביב בכדורסל בשנות התשעים. זאת שהעבירה לנו את כל הדרבים ליד אליהו. כולנו יודעים איפה גמרה הפועל תל אביב של אז (ובינינו, איפה היא היום).
אל תפספס
לא תהיה סתימת פיות
אז לא, מכבי תל אביב לא תרד ליגה בקרוב (וחבל), אבל היא גם לא תהיה בזמן הקרוב מועדון גדול שיוכל להתחרות בהגמוניה של הפועל תל אביב ומכבי חיפה. פה היא תיקח גביע, שם תגיע לסיבוב הראשון באופ"א. והכי חשוב: לא תהיה סתימת פיות.
אם נדבר שניה על הדרבי הקרוב, הרי ששוב ידידנו הצהוב, איזי עין דור הכתב המוכשר, וחבריו עלובי החיים מתבזים פה בפרשנויות. מדברים פה על מפתחות לניצחון על כל מיני בילבולי שכל ועל הפתעה מצד הקהל הצהוב.
נחזור ונאמר את מה שאמרנו בדרבי הקודם. חמישים אחוז מהיכולת ואנחנו מפרקים אותם בלי הרבה חוכמות. מצידנו ששטראובר (דרך אגב, הוציאו אותו מהרשת מאז הדרבי הקודם?) יגיד שזה היה משחק מוזר וקלינגר ידבר על שיפור. לדרבי יש חוקים משלו.
ומה לגבי ההפתעה שמכינים האוהדים בצהוב? ובכן, ההפתעה הגדולה ביותר תהיה אם בדקה ה-70 הם עוד יהיו באיצטדיון.